צוואת הריב"ש קל״חTzava'at HaRivash 138
א׳"גדול ד' ומהולל מאד בעיר אלקינו הר קדשו".וא"ל עפי' מ"ש ישראל אשר בך אתפאר. שיש להשי"ת התפארות גדול ותענוג ושיעשוע ממעשי הצדיק עם תורתו ותפלתו. ואר"ז בראתי יצה"ר בראתי תבלין זו התורה. ר"ל מאד גדולה אהבתך וחיבתך אלינו. אתה בראת היצה"ר ואתה בראת התורה ואתה נותן בנו כח לכבוש היצ"ה ולמתקו ע"י התורה כמו תבלין לקדירה נמצא הכל ממך ומשלך ומכוחך פעלנו כ"ז ואע"פ כן יש לך תענוג גדול מזה ואתה מתפאר בנו כאילו עשינו הדבר מעוצם ידינו ובזה ניכר אהבה עזה וחיבה יתירה נודע לנו שנקראנו בני' למקום.
1
ב׳משל לבן חביב אצל אביו שבא אורח אחד לתהות את הבן בקנקנו והנה לא הי' יכול הבן להבין כלל ההלכה ההוא מתוך גודל עומק' וחריפתה והנה מתוך גודל חיבת האב עליו לא הי' יכול לסבול צער בנו חביבו שהוא מתקשה מאד ואינו יכול להבין מה עשה אביו פתח לו פיתחא בהאי הלכה והראה לו את הדרך אשר ילך בה ואשר יצא ואשר יבא בשיקול וטרי' כמעט אשר הגיד לו כל תוכו של ההלכה.
2
ג׳והנה בא האורח ההוא לשאול אותו ההלכה ולתהותה בפני אביו והתחיל לומר ההלכה והאורח שואל אותו כמה שאלות ומקשה כמה קושי' והוא משיב דבר על אופניו והוא מותיב והוא מפרק בשכל זך ובהיר ואביו רואה ושומח ומתענג ומתפאר מזה ואעפ"כ שמכחו עשה כל החיל הזה עכ"ז יש לו תענוג גדול. והנה כראות האורח שיש לאביו תענוג מזה רצה האורח להוסיף תענוג לאביו והתגבר על הבן והוסיף לשאול אותו ולהקשות קושיו' חדשות חזקות ועצומות והבן ההוא בהיותו בטוח על אביו התחכם מעצמו והתעורר ותירץ כל הקושיות.
3
ד׳וז"ש כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו וארז"ל שטן לש"ש נתכוין. הנמשל מובן כי בראותו שהצדיק כובשו ויש להשי"ת תענוג גדול מזה הוא מתגבר עליו בכל יום והוא כובשו ומתגבר על יצרו.
4
ה׳זשרז"ל הקב"ה קראו ליעקב אל לשון חוזק וגבורה כמו את אילי הארץ לקח וזהו קראו אל שהצדיק נקרא גבור הכובש את יצרו. ולעתיד ארז"ל לצדיקים נדמה היצה"ר כהר גדול ואז יהי' ניכר גלוי ומפורסם לכל גבורת הצדיקים שכבשו הר גדול כזה.
5
ו׳ואפשר שלעתיד יקראו הכל שם הצדיקים בשם אל שזהו רמז הפסוק כעת יאמר ליעקב ולישראל שהוא הצדיק יאמר לו מה פעל אל כמו אדם השואל בשלום חבירו אתה פלוני מה אתה פועל ומה שלומך כך יאמר לצדיק מה פעל אתה אל.
6
ז׳והמשך הפסו' הוא כך גדול ד' ומהולל מאד כלומר עלינו לגדלו ולהללו על כל טוב אשר הוא גומל אותנו כי כל הגדלות והתפארות שיש לו ית' מעבודתינו הכל הוא בעיר לשון התעורר' אלקינו שהוא המעורר אותנו ונתן לנו כח לעבדו ולהתגבר כמשרז"ל אלמלא הקב"ה עוזרו כו' ואע"פ כן יש לו ית' תענוג והתפארות ומשלם לנו שכר גדול משלם כאילו עשינו הכל מעצמינו אבל באמת העבודה האמיתית הי' צריכה שתהי' מחמת התעוררות עצמינו שאנחנו חלק אלוקי ממעל וזהו בעיר פי' בהתעוררינו חלק אלוקות שבתוכינו וזהו אלקינו וכו':
7