צוואת הריב"ש ע״הTzava'at HaRivash 75
א׳ריב"ש ע"ה אמר צוהר תעשה לתיבה שתהא התיבה מצהיר עכ"ד.
1
ב׳כי יש בכל אות עולמות ונשמות ואלקות ועולים ומתקשרים ומתיחדים זע"ז עם אלקות ואח"כ מתיחדים ומתקשרים יחד האותיות ונעשה התיבה ומתיחדים יחודים אמתיים באלקות. וצריך לכלול אדם נשמתו בכל בחי' ובחי' ואז מתיחדים כל העולמות כאחד ועולים ונעשה שמחה ותענוג גדול אין שיעור.
2
ג׳וזהו תחתים שנים ושלישים וכו' דהיינו עולמות ונשמות ואלקות תלת עלמין אית ליה וכו'. וצריך לשמוע בכל תיבה מה שאומר שהשכינה עולם הדיבור מדברת והוא שיש לה צוהר שתצא בבהירות ולעשות נחת רוח ליוצרו. וצריך אמונה גדולה לזה. דהשכינה נקרא' אמונת אומן ובלא אמונה נקרא ח"ו נרגן מפריד אלוף.
3
ד׳ואל אמה תכלנה מלמעלה היינו אימה. או יש לומר אחר שיצא התיבה מפיו אין צריך לזכור אותה להלן הענין שלא יראה שהולכת למקום גבוה. דוגמא שאין יכול לראות בשמש. וזהו תכלינ' מלמעלה וכמוה יעשה כן בא אתה וכל גופך אל התיבה:
4