צוואת הריב"ש פ״דTzava'at HaRivash 84
א׳איתא בספרא אותו היצה"ר תעבירו מלבבכם כשם שהוא יחידי בעולם כך תהי' עבודתכם מיוחדת לפניו זה הכלל גדול שיהי' לאדם תמיד רק מחשבה אחת בעבודת הבורא יתב' כמ"ש והאלקים עשה שיראו מלפניו וגומר והמה בקשו חשבונות רבים שמכח רבות מחשבות מתבלבל:
1
ב׳ויחשוב שכל דבר שיש בעולם הכל מלא מהבורא ית"ש וכל דברים הנעשים מכח מחשבות ב"א בתחבולות ואפילו דבר קל שבקלים שנעשה בעולם הכל הוא מהשגחתו ית' ולא יהי' החילוק אצלו בדבר שהי' רוצה בין שנעשה כרצונו בין שלא נעשה כרצונו כיון שהכל מהבורא ית' והוא יודע שכן טוב לו שלא יהי' נעשה כמו שהי' ברצונו:
2
ג׳ויחשוב שהכל בין עולם הגלגלים בין עולם המלאכים ועולם הכסא הכל כאין נגדו ית' שכולם הם בתוך החלל צימצום אורו שצימצם עצמו והכל נעשה בדיבור אחד וא"כ למה לו למשוך אחר שום תאוה שיש באותן העולמות שהכל אינו רק דיבור אחד ממנו ית' ומוטב לדבק עצמו למעלה בהעולמות בבורא יתברך שהוא העיקר ולא לדבק בטפל.
3
ד׳וזה כוונת הזוהר זכאין אינון צדיקיא דידעין לשוואה רעותהן לעילא לגבי מלכא עילאה ולאו לגבי עלמא דא ובסופא בטילא דיליה שסוף כל העולמות לחריב ויחשוב תמיד וידבק עצמו בבורא יתברך באהבה גמורה שהוא טוב יותר מכל דבר שבעולם שכל דבר טוב שבעולם הכל מושרש בו יתברך:
4
ה׳ויחשוב שאני רוצה תמיד לעשות לו נח"ר ולעבוד אותו תמיד ותמיד תהי' מחשבתו דבוקה בעולם העליון בו ית'. וזהו פי' הפסוק ברמז ומן המקדש לא יצא וכשיאריך לדב' מעניני העוה"ז יהי' במחשבתו שהוא הולך מעולם העליון למטה כמו האדם שהולך מביתו ולחוץ ודעתו לחזור תיכף ובעת ההליכה חושב מתי יחזור לביתו כך יחשוב תמיד בעולם העליון ששם ביתו העיקרי בבורא ית' אף בעת שהוא מדבר בעניני העוה"ז ויחזור תיכף מחשבתו לדיבוק הראשון. וזה שאמר דוד לשלמה בנו הנה אנכי הולך בדרך כל הארץ פירוש כמו אדם שהולך בדרך ודעתו וחשקו בכל המהירות לחזור לביתו:
5