צוואת הריב"ש צ״וTzava'at HaRivash 96
א׳בשם ריב"ש. הוי זהיר בגחלתן שלא תכוה שכל דבריהם כגחלי אש. וקשה ממ"נ אם גחלת סתם פי' בוערות ל"ל כגחלי אש ואם סתם גחלת משמע עוממות קשה למה יזהר בגחלתן שלא תכוה הלא סתם גחלות הם עוממות.
1
ב׳ואמרו רז"ל הנה לפעמים צדיק גמור ונפל ממדריגתו ועובד אותו ית' בקטנות דהיינו שאינו מתפלל בכוונה גדולה וגם הולך לפעמים בטל. והנה האדם הרואה את הצדיק במדריגה כזו שאין תפלתו ולימודו כ"כ בכוונה וגם הולך לפעמים בטל פן יהרהר אדם הרואה את הצדיק הנ"ל שגם הוא יעשה כן מה אם זה שהוא צדיק וחסיד עושה בכך כ"ש הוא לזה מזהיר התנא שלא ידמה א"ע לת"ח וצדיק כי הצדיק כשיתעורר משינתו ומתחיל ללמוד ומתפלל מקדם ומעלה כל הדיבורים בטלים אבל אתה הרואה אדם פשוט שאינך יודע כלל מסוד עבודת הבורא ית' איך ימלאך לבך לדמות א"ע אליו.
2
ג׳וזהו הוי זהיר בגחלתן שלא תכוה ר"ל אפי' בשעה שנפלו ממדריגתם שהם כגחלת עוממות דהיינו שמדבר דברים בטלים ושאר מעשים בטלים הזהר שלא תלמוד מהם לפי שכל דבריהם כגחלי אש אפי' דברים בטילים שלהם כגחלי אש כנ"ל:
3