צדקת הצדיק ק״יTzidkat HaTzadik 110
א׳[קי] כל תולדות האדם הוא מן הש"י [שע"כ א' בריש תענית דמפתח של עקרות רק בידו] כמ"ש ממני פריך נמצא משא"כ אל אחר אסתריס ולא עביד פירין כדאי' בזוהר וכ"א בקידושין (מ.) עבירה אין לה פירות. והנה גם רוחין ושו"ל שנולדים מהוצאת ז"ל הם נקראים תולדותיו כמ"ש בזוהר (ח"א נד ב) ע"פ נגעי בני אדם. וידוע מפי עליון לא תצא הרעות ונא' לא יגורך רע וא"א דמה שנקרא רע יהי' ממנו. וע"ז נא' לא אירא רע כי אתה עמדי ואע"פ שאלך בגיא צלמות דהיינו גיהנם וכמ"ש עירובין (יח:) וסוטה (ד:) דעל פגם הברית לא ינקה מדינה של גיהנם. ע"ז א' כי באש ה' נשפט ואז"ל (שוח"ט תהלים מז א) תרד כל אומה ואלהיה כו' ר"ל הנותן לה כח לעשות חיל. ועלינו נאמר כי הוא הנותן לך כח ונא' כי גם כל מעשינו פעלת לנו. זהו אתה עמדי (כמוש"ש) ועי"ז הגיהנם שהוא של אש דהיינו מדרגת היראה כמ"ש בחגיגה (יג:) נהר דינור מזיעתן של חיות יורד על ראש רשעים בגיהנם. ואית יראה רעה שהיא רצועה לאלקאה בישיא. וע"י כי אתה עמדי נתהפך ליראת ה' ויראת הרוממות המביאה אדרבא לשמחה. כמ"ש בתדבא"ר רפ"ג וכמ"ש וגילו ברעדה ואז כבר ניתקן וקיבל עונשו בזה כי זה מסיר היראה כמ"ש ברכות (כב.) וכן היראה מסיר עון זה כמ"ש ירא את ה' וסור מרע וכמ"ש בפ"ג דנדרים (כ.) ע"פ ובעבור תהי' יראתו וגו':
1
