צדקת הצדיק קי״בTzidkat HaTzadik 112
א׳[קיב] תאות היצר של האדם הוא מתוקף התאוה של או"א בעת הריונו וכמ"ש דוד המע"ה במזמור כאשר בא וגו' הן בעוון חוללתי וגו' וכמ"ש במדה"נ וירא (קי"ב א') שהמקדש עצמו בשע"ת לא מסתפו בניו מיצה"ר ולכך בת כהן שזינתה את אביה היא מחללת ואפי' הוא בג"ע דנין אותו על דבר זה. ולכך נראה ליוסף דיוקנו של אביו שלא יחטא. וכשהאב קבל עונשו ונתקן שם אז הבן מתעורר בתשובה בעוה"ז וכן להיפך ע"י תשובת הבן ותיקונו ליצרא דעבירה מניחים לאו"א בג"ע. ולכך בעת המילה שהוא תיקון הברית והתאוה אומרים ישמח אביך ואמך וגו'. וזה בכלל האב זוכה לבנו בחכמה כי אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות:
1
