צדקת הצדיק קכ״גTzidkat HaTzadik 123
א׳[קכג] וע"י לימוד תורה ביגיעה נתקן עון דהוז"ל כי אז"ל בנדה (יג.) דחייב מיתה ובודאי כל דברי חכמים לרחם על הבריות ולהמשיך טובה וחיים לעולם. וכונתם במקום שא' חיוב עונש על האדם היינו שבעונש זה מתכפר כמ"ש בסנהדרין (מז:) בחייבי מיתת ב"ד דמיתתם כפרתם. כי ראו שקשה למצוא כפרה [וכמו בעון זה ר"ל] ומצאו לו מקרא מה"ת שמחייב עונש כך. וממילא ע"כ שבעונש זה מתכפר כי אם לא כן למה יענש כנודע שהעונש הוא כדי להתכפר. ולכך פעמים נגזר על האדם בשביל הוז"ל שלא יהי' לו בנים וכיוצא שהוא מד' דברים שנקרא מיתה בפ"ק דע"ז (ה.). וע"י ד"ת שממית עצמו על ד"ת שזה נקרא ג"כ מיתה כדרשת רז"ל (ברכות סג:) ע"פ אדם כי ימות באוהל ואז נתכפר לו בזה ג"כ דוגמת מיתה [ולכן א' (תמיד לב.) מה יעשה אדם ויחי' ימית עצמו]. וד"ת נקרא עץ החיים כמשז"ל (ריש סא"ר) ומיתה נקרא דרך ארץ כמ"ש אנכי הולך בדרך כל הארץ ולכך מיתה הוא דרך להגיע לחיי עולם שד"א הוא דרך עץ החיים כמש"ל אות קכ"א. וכן מי שממית עצמו על ד"ת זהו הדרך לעץ החיים דהיינו ד"ת ומתקן בזה מה שפגם בד"א. [ואז"ל טוב תורה עם ד"א ובברכות (לה:) הנהג בהן מנהג ד"א כו' ואם לאו אין מתקיים. אך העצה ע"ז להמית עצמו על ד"ת. ומשרע"ה לא נהג בד"א בפרישות מן האשה שג"כ נקרא ד"א ולכך דברו עליו לשון הרע ע"ז שחשבוהו למבטל מצוה כיון דאשתו לא מחלה. ובודאי כיון שנכתב בתורה יש ממש בדבורם ג"כ. אלא שמ"מ נענשו ונא' אשר נואלנו ואשר חטאנו דהקב"ה הסכים על ידו (כמ"ש שבת פז.) והוא כעין עבירה לשמה דהיא גדולה ג"כ. וחשיב שם ג' דברים ודימה זה לשבירת לוחות דהוא ג"כ עבירה לשמה. ולפעמים עי"ז יוכל ג"כ לתקן וכמ"ש ראה חיים עם אשה ואכ"מ]:
1
