צדקת הצדיק קצ״אTzidkat HaTzadik 191
א׳[קצא] דרך ארץ גם הגוים זהורים ויותר מישראל כי כבוד אב ואם זהו ממדת ד"א וכמ"ש (קידושין לא.) כיון ששמעו כבד הודו או"ה לדברות. ואז"ל (בר"ר פ' סה) דעשו נזהר בו הרבה וארשב"ג אני כו' ולא הגעתי כו'. רק באמת אין זה דרך ארץ כלל כי עיקר הד"א היינו ההכרה בכל עניני הארץ שהכל מהש"י וכמ"ש בברכות (כב.) על ברהמ"ז עשאן ר"י כהלכות ד"א וברהמ"ז היינו ההכרה שהש"י מכין מזון לכל חי ובור הוא שאינו בד"א היינו כמו שדה בורה ולא שדה אשר ברכו ה' דהיינו חקל תפוחין קדישין דהוא מדת כנס"י שיש בה זריעת הש"י שאפי' ריקנין שבה מלאים מצות והכרה בדרך ארץ וישוב העולם באמונה שלימה שהכל מהש"י וזה נקרא עם הארץ שהוא מכלל הארץ הידועה ועוסק בד"א. אבל ד"א דאומות עכו"ם שאינו מצד ההכרה דלה' הארץ ומלואה אין זה ד"א כלל. ונראה דלכן במכות ערוב נא' והפליתי וכן בדבר והפלה ובשאר מכות לא נזכר כלל ובברד נא' סתם שבגושן לא הי' בלא והפלה. די"ל ערוב נגד כבד בדברות שהוא מדת ד"א והש"י מפלה ומברר שאומות עכו"ם אינן בד"א כלל כמו ישראל. ואמרו בשבת (קנא:) אין חי' רעה כו' נדמה כבהמה. ומי שהוא בד"א יש לו צורת אדם משא"כ בור אינו מן הישוב ונדמה כבהמה ע"ז בא מכת ערוב. ולכן נא' בו כי אני ה' בקרב הארץ שזהו אמיתות מדת ד"א שבהנהגת הארץ אני ה' כנ"ל [וי"ל בקרב כי בקרבים הוא הנהגת ד"א ועוד דע"י מאכלות אסורות נדמה לבהמה כמ"ש בזוהר (ח"ב קכה ב) על נבוכדנצר. ודניאל שלא נתגאל בפת בג וגו' ניצול מאריות] ודבר נגד לא תרצח מדה כנגד מדה [ושחין נגד לא תנאף לפי שהיו מיפין עצמן וכד"ש ושפח וגו'] וידוע דלא תרצח ולא תנאף ב' הפכים ומצרים שטופי זמה אבל הם בכלל ישוב העולם וזהורים מלא תרצח והי' גם בזה טענה לכן א' והפלה וגו' וזהו פלא כששניהם שוים בזה ואינו ניכר לעין אדם רק הש"י הוא המבדיל מצד הנסתרות שזה נזהר בשביל כבוד שמים לבד אבל זה מצד אהבתו העולם וחפץ בישוב הארץ ואינו מכיר שהש"י ברא הארץ אין זה קרוי בד"א כלל:
1
