צדקת הצדיק ר׳Tzidkat HaTzadik 200
א׳[ר] יש ג' מינים באהבה אהבה זוטא ואהבה רבה נזכר בזוהר פקודי רנ"ד ב'. ואהבה רבה ואהבת עולם נזכר בנוסח ברכת ק"ש בברכות (יא:). והם באהבת הש"י לישראל וכן באהבתם להש"י כי מסתמא הם מקבילים מדה כנגד מדה. פי' אהבה זוטא היא הנקראת בלשון הכתוב אהבה מסותרת שאינה בהתגלות בלבו להיות בוער כרשפי אש. שהתוכחת מגולה שמוכיח ללבו בהתגלות הלב ומייסרה על ריחוקה מהש"י שזהו מדת היראה טובה הימנה. הגם דאהבה גדול מיראה זהו כשהוא ג"כ בהתגלות והתלהבות בלב ונקרא אהבה רבה. אלא שזה רק מתנת הש"י ואינו ביד האדם בהשתדלותו כמו היראה בהתגלות שיכול לבוא ע"י התוכחת ללבו וכמ"ש (שם לג:) הכל בידי שמים חוץ מיר"ש. ואברהם אע"ה ראש המשתדלים זכה למדת האהבה שהוא מתנת הש"י באמת בלא השתדלות. ויצחק ראש הנולדים מקודשים מלידה מבטן והובטח טרם לידתו שיהי' זרע ה' זכה למדת היראה שהוא בהשתדלות האדם. כי כך מדתו ית' להראות לכל אחד ההיפך למען ידע כי יד ה' עשתה כל אלה. ובאמת כולם כלולים בכל רק אצל יצחק היתה מדת האהבה מסותרת והיא אהבה זוטא והיראה בתוקף. ומדת יעקב אע"ה היא מדת אהבת עולם שהוא המבריח מקצה אל הקצה ומדת האמת וקיים לעד שאין לו בטול והפסק כטעם (תענית ה:) יעקב אע"ה לא מת. כי כל תוקף אהבה אינו אלא לשעה ואח"כ נעלם. וגם יש חילוק לאדם כשהוא בשמחה ונייחא אז גובר מדת אהבה. ובצער וצרה מדת היראה ובאמת צריך לאהבה בין בטיבו בין בעקו כמ"ש בהקדמת הזוהר (יב א). וזה נדרש בברכות (נד.) מבכל מאודך שהוא נגד יעקב אע"ה שהוא הי' כולל ב' המדות בכל זמן כד"ש בתדב"א (סא"ר ר"פ ג) אני יראתי מתוך שמחתי ושמחתי מתוך יראתי. ולכן אומרים בערבית אהבת עולם נגד יעקב אע"ה שתיקן תפלת ערבית והוא מדתו להיות גם בערב ועת חשכות הצרות האהבה בלתי ניתקת. ובשחרית בוקר דאברהם שתיקן תפלת שחרית אהבה רבה כמדתו כי באור היום המאיר ובא ללבות בני ישראל מתלהב הלב באהבה רבה להש"י ומדה כנגד מדה אהבה רבה אהבתנו וגו'. ונוסחת גם בשחרית אהבת עולם כמ"ד כן בברכות (יא.) כי אם עכשיו בגלות צריכין לעורר מדה זו של אהבת עולם גם בעקו לעולם גם ביום. ומדת אהבה רבה נעלמת שאלו נגלית בלב בני ישראל גם הש"י לעומתם כן הי' מתקיים מים רבים הם האומות לא יוכלו לכבות וגו' והיו נופלים תחת ישראל. רק שאהבה זו בהתלהבות הראוי נעלמת מיום שחרב ביהמ"ק ובטל אש המערכה שממנו הי' הסייעתא לצמוח אש התלהבות להש"י נפסק זו. ואע"פ שיארע לפעמים אינו אלא דמיון ובהתגלות הלב ולא במעמקיו. וכענין ששמעתי על לא באש ה' כי צריך לזה מבחן ובירור עדיין אם הוא אמת גמור שאהבתו עזה כ"כ עד שיגיע למדרגת הדביקות ושיהי' ה' בקרבו ממש כמשפט האהבה בחשוקים:
1
