צדקת הצדיק רי״גTzidkat HaTzadik 213
א׳[ריג] מי שהוא חסר ומבקש השלמה א"א שהקב"ה לא יענהו וכמ"ש קרוב ה' לנשברי לב ואת דכאי וגו' וכמ"ש בזוהר (ח"ג קצה א) דתפלה דעני כלל כל צלותין ובקעי רקיעין. ואין עני אלא בדעת (נדרים מא.) אפי' אין יודע איך להתפלל ולרצות לקונו ולכ"א בו ולפני ה' ישפוך שיחו ושיחה פי' מילי דעלמא ולא ד"ת [וביצחק נא' ג"כ לשוח בשדה כידוע דהוא עמוד התורה ושיחו אלו בעלי תורה שכל שיחתן תורה (עירובין נד:) שייך שפיר שיחו] היינו שמדבר בלא דעת וישפוך ולא במתון ובסדר רק שמתוך שבירות לבו שופך נפשו לה' ודברים בלתי מסודרים ושלא בדעת וזו מקובלת יותר. ותפלה במקום קרבנות ודעני נקרא מנחה שחשוב לפני הש"י מתנה ומנחה וגם הוא לשון נייחא כי הוא מקבל תיכף הנייחא. וכמו ששמעתי דכל אחד מישראל שחסר לאיזה דבר ומבקש גם בהפלגה [כד"ש (ברכות נ.) דבשאלה הרחב פיך ואמלאהו] הי' פועל בודאי רק שהוא מרוצה אח"כ בכל שהוא. וצריך לזה דעת שלא להתרצות ולחשוב עצמו שאינו חסר רק בישועה שלימה. וזה עצת יעבץ שאמר אם ברך וגו' וא' בתמורה (טז.) שאמר אם כו' ואם לאו הריני הולך כו' פי' שאמר שאינו מקבל שום נייחא כלל כ"ז שלא יענהו הש"י ככל אשר שאל ובאם לאו הרי הולך ח"ו לשאול וחסר לגמרי. והש"י מוכן לעזור לנשברי לב ומיד ויבא אשר שאל ומלשון הגמ' מיד מבואר דפועל תיכף. ואנו מבקשים רחמנא דעני לתבירא לבא ולמכיכי רוחא ענינא. דבאמת לזה גופה צריך סייעתא דשמיא להיות לב נשבר ושלא להתרצות בשום דבר רק בישועה גמורה. וע"ז מבקשים רחמנא כו' כד"ש לעיל אות רי"ב מקציבת העץ. שהרי ענית לפלוני בדבר זה והושיע גם לנו אע"פ שאין אנו כמוהו מאי נ"מ לך כענין אם צדקת מה תתן לו וגו' כי לאמיתות רצון הש"י מנ"מ בין צדיק לרשע וכ"ש בזה. רק זהו מצד הנהגת התורה מצידה ראוי לענות לצדיק יותר וכן לנשבר לב יותר. אבל בקשת רחמים הוא גם שאינו משורת משפט התורה. וזהו רחמנא מצד מדת רחמנותך כמו שאנו רואים שאתה עונה לזה כך ענה גם לנו:
1
