צדקת הצדיק רי״חTzidkat HaTzadik 218
א׳[ריח] עיקר היצר הוא בתאוה כמו שראינו בתחלת הכנסת היצר לאדה"ר ולכן הי' אשה ונוק'. ויצר דרציחה נולד מכח התאוה ונתחדש בעולם ע"י קין הנולד מהם ובא לו מכת חמדתו ותאותו לירש כל העולם. אבל בריאת היצר באדם הוא בתאוה שזה יש בו ג"כ טוב בחמידו דאורייתא. ועז"א בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין שהיא מתבלתו ועושת אותו מאכל ראוי להיות במחנה ישראל וממילא מתפוצץ ג"כ עי"ז יצרא דכעס ורציחה כיון שאין לו שום תאוה וחשק רק לד"ת אינו כועס אלא במקום דאורייתא מרתחא לי' כענין משנאיך ה' אשנא. וא' ורבבה מימינך ע"י התורה שבימין שמכניס כל חשקו לד"ת. אבל בשמאל לא אמר משמאלך שע"י השימוש בגבורתו וכעסו לטוב א"א לנצח מדת הכעס דיוכל לבוא ג"כ לידי כעס רע רק הניצוח ג"כ ע"י התורה שאינו מתאוה רק לד"ת ממילא אינו מתאוה כלל לעניני עוה"ז ואינו כועס עליהם ולא מתקנא בהם רק בד"ת וא"כ הניצוח שלה הוא באתכפייא ושהשמאל נעלמת וכבושה ואינה עושה פעולתה. ובקי"ס שהוא טביעת מצרים שהם כחות הדמיון כנ"ל אות ר"ה נא' והמים להם חומה מימינם ומשמאלם ודרז"ל (מכילתא בשלח לגיר' ילקוט) על תורה ותפילין והיינו שהם מגינים עליהם שהם אין שקועים בדמיונות כמצרים כי כחות התאוה שקועים בחמדת התורה. והניצוח בתפילין כמשז"ל (ברכות ו.) ויראו ממך אלו תפילין שבראש וכמ"ש (שם) ובזרוע עוזו זה תפילין שהיא הזרוע עוז להשתמש בכח שמאלו ברציחה וכעס נגד האומות עכו"ם לשפוך עליהם הזעם. וכל דמיונות של קנאה וכעס שלהם היו תפילין ר"ל קשורים ודבוקים באמיתות רצון הש"י ואינם דמיון כוזב מה שנגד רצונו. ומי שדבוק לגמרי הוא יכול להשתמש גם במדת השמאל וברוגזא דרבנן ולכבוש יצר של כעס ג"כ בלאתהפכא לכעוס רק ברצון הש"י. רק שזה לא שייך בעוה"ז וכמ"ש (שבת קל.) דמצות תפילין מרופה בידינו דצריכין גוף נקי פי' שיהי' נקי מכל מיני חמדה ונגיעה לעצמו כלל אפי' כחוט השערה כענין אליהו שאז"ל (סוף סנהדרין) דקפדן הוה כי הי' מרוחק מתאות גופו לגמרי כמ"ש (ויק"ר פר' כז) הרי אליהו שלא חטא [היינו בחטא אדה"ר בתאוה] וחי לעולם. והוא יבוא לפני ביאת המשית פי' שיתגלה כחו בלבות כל בנ"י להיות נקיים מנגיעה לגוף לגמרי ולהשתמש במדת הכעס והנקימה נגד העכו"ם בזרוע עוז שיהי' נולד בלבם התעוררות זה נקרא ביאת אליהו. וכן היחידים זוכים לפרקים לגוף נקי לגמרי אז זוכה למדריגת גלוי אליהו לפי מדרגתו וחכמתו ואז יוכל להשתמש ברוגזא דרבנן. וכמו שהסנהדרין היו דנין דיני נפשות ולא היו אוכלין כל אותו יום (כמ"ש סנהדרין סג.) שהיו צריכין להיות גוף נקי מכל חמדות עוה"ז. והוא מרופה בידינו שא"א להיות בקביעות בעוה"ז שעדיין יש עטיו של נחש ויצ"ר בעולם. ולכן צריך להיות השמאל נעלמת ולהשמר מכעס וקפדנות לגמרי ומקנאה ושנאה ותחרות. רק בעיניך תביט וגו' הוא כענין דום לה' דפ"ק דגיטין (ז.) דע"י עיני השכל ושקידתם בבהמ"ד וד"ת עי"ז בא הניצוח ממילא בלי שישתמש בניצוח כלל:
1
