צדקת הצדיק כ״גTzidkat HaTzadik 23
א׳[כג] בכל מעשה השי"ת יש סימן ניכר למטה וכמ"ש בס' לקוטי אמרים מהר"ב זצ"ל כי חסרון שמגיע לצדיק הוא לסימן לו שידע שאותו החסרון בשכינה כביכול עש"ב. וזהו על כל משמר שואג כו' וסימן לדבר ר"ל שיש סימן ניכר למטה. ושאגה א' שהוא במשמר א' דגלות כ"כ בתוקף עד שניכר גם בחמור שהוא ברי' פחותה ביותר כמ"ש עם הדומה לחמור וכמ"ש בב"ק (צב:) קרייך חמרא כו'. ובשני' רק בכלבים שאין פחותים כ"כ שיש בו צד א' דקדושה כמ"ש (ב"ק ס:) כלבים משחקים כו' כלבים בוכים כו' דכלב בגימ' אליהו. (ע' פי' פרק שירה בסי' ריעב"ץ) כי יש עזות דקדושה עז כנמר [זהו דוגמת קנאת פנחס זה אלי']. וללישנא דאמצעית דאמצעיתא היינו חצות עת רצון כמ"ש יבמות ע"ב א' לכך הסימן כלבים צועקים והיינו הרמת קול שמחה אלי' בא לעיר שהוא סי' עת רצון כמ"ש הנני שולח וגו' לפני וגו'. כי מחצות ואילך מתחיל הרגשת היום עד"ש משמורה ופלגא נמי הוי משמורות. ובשלישית ההרגשה רק לבנ"א שלימים ולפי שקרוב לאור היום הם מתעוררים ע"י האתערותא דשאגה דלמעלה שהוא מתוך הרגשת האור. וכן הם מתעוררים בספור דחבה אשה לבעלה [כנס"י והש"י כמ"ש בשה"ש] ותינוקת של ביח רבן יונקים משדי כלל הכנס"י ע"י שמתעוררים לינק. וכהרגשה למטה בפשטות המעשה אבל רק במין האדם. ובראשונות אין בנ"א מתעוררים שמתוך תוקף החושך א"א להרגשה להיות מכח האדם שבאיש רק מכח החומר:
1
