צדקת הצדיק רנ״וTzidkat HaTzadik 256
א׳[רנו] כל אומה כמו שיש לה רע מיוחד כך יש לה ג"כ איזה ניצוץ קדוש מיוחד שממנה חיותה כטעם ואתה מחי' את כולם דלולי כן כלא הי'. וחיות דהש"י ודאי הוא דבר טוב וע"ז הוא הגלות לקלוט אותו דבר טוב לישראל. וכמ"ש בזוהר תרומה קנ"ב ב' דבגלות השפע הולך לאו"ה וישראל קולטין תמצית. ובודאי השפע מאת הש"י הולך למינו ולדבר טוב שנמצא בם ומצד זה הוא השפע להם. וכאשר ישראל קולטים התמצית נתמצה לתוכם אותו דבר טוב. וזה טעם לקיחת אחשורוש לאסתר שהיתה צדיקת גמורה ובעלת רוה"ק כדרז"ל (מגילה יד:) איך נפגמה פגם גדול כזה. והיא רומזת לכנס"י כנודע ואז בגלות השפע יורד לכנס"י דרך או"ה. ואז לצורך בנין בית ב' שהי' הסתלקות הנבואה ומ"מ מפורש בפרקי היכלות (פ' כז ופ' כט) כי עיקר רזי תורה לא נגלה אלא בבית ב' וכנודע דאז יסוד תושבע"פ מאנכה"ג. ובאמת חכם עדיף מנביא עי' ברמב"ן פ"ק דב"ב (יב.) הטעם דנובע ממקום יותר גדול. ובזוהר שמות (ו' סע"ב) כי הוא תמידי. רק דהנבואה הוא התגלות מאמר ה' בבירור והשגה דחכמה הוא בהעלם. וזה טעם בנין בית ב' ע"י מלכי פרס כמ"ש בברכות (ח:) בשבת הפרסיים צנועים כו' שזה הי' ני"ק שלהם מדת הצניעות רק דמייתי עלה תיכף אח"כ אלו פרסיים המקודשים לגיהנם דאסור לספר בשבח עכו"ם (כמ"ש ע"ז כ.). ובאמת הם מעלתם היא המביאתם לגיהנם כי צניעותם הוא כדי למלאות תאותם ביתר שאת. [וגם מצד עה"ר דצרי עין שהי' להם כנ"ל אות רנ"ה] וכן אמרו באחשורוש שהמלך כחו יותר שכולל כל האומה (מגילה יג.) מגנותו של אותו רשע אתה למד שבחו כו' ג"כ בצניעות רק שזהו מגנותו באמת כנ"ל דכונתו הכל לגנות. ומ"מ לגבי ישראל הוא טוב וזכתה אסתר כמשז"ל (שם ע"ב) בשכר צניעות שהיתה כו' והיא קלטה מדת הצניעות הטובה הצנע לכת עם אלהיך שגם היא ממדה זו להיות בהעלם ולא בהתגלות. וזה א"א לקלוט רק מצד או"ה ומכחם כי מצד שיש רע צריך צניעות כמ"ש באדה"ר אחר החטא נתחבאו וכאז"ל (מד"ת תשא לא) בלוחות שניות אין לך יפה מן הצניעות והיינו אחר החטא. וכן הי' בית ב' נגד בית א' שהי' בהתגלות. וכאשר היא קלטה מדת הצניעות שבו שהוא כללות האומה אז הי' ישועה בהתגלות כמשאז"ל (מגילה יא.) אימתי ראו כל אפסי ארץ וגו' בימי מרדכי ואסתר. ושמעתי דמגילה לשון התגלות כי אז נתגלה כי דרך הטבע ג"כ הוא הנהגת הש"י כי אז הי' ישועה בדרך הטבע ונגלה לכל דהוא מפעלות הש"י. וזה ראיית כל אפסי ארץ. וישועה בדרך הטבע היינו צניעות והלבשה ולא בנס מגולה. ומ"מ זהו באמת התגלות יותר גם לאפסי ארץ דהכרה שגם דרך הטבע הוא מהש"י הוא הכרה מגולה יותר. וכן חכמה הגם דהוא בהעלם הוא השגה גדולה מנבואה. רק עילם זכתה ללמוד ולא ללמד (כמ"ש פסחים פז.) שהיו בתכלית הצניעות המצומצמת ביותר עד שגם לגלות חכמתם לאחרים לא הי' אפשר רק לעצמם. ומצד זה התחלת הגזירה על השתחוות לצלם הגם דהם לא עשו אלא לפנים ובהצנע עבדו ה' בכל לבבם מ"מ זה הי' בתכלית ההעלם. וע"ז נתעורר המן כי עמלק היפוך הצניעות דלכן נאמר בו ולא ירא אלהים. כי מצד היראה הוא הצניעות וכמ"ש בנדרים (כ.) דיראה הוא בושה והצניעות מצד הבושה וכמ"ש באדה"ר קודם החטא ולא יתבוששו. והוא ראשית גוים שאינו רוצה בתיקון חטא אדה"ר רק להיות אחר החטא כקודם בלא בושה. והוא מביט רק על הנגלה כמ"ש בעשו (ב"ר ר"פ סה) פושט טלפיו כו' והנגלה רע. אך באמת אם יסתר וגו' ואני לא אראנו ואח"כ ראו כל אפסי ארץ הפנימיות שלהם שבאמת לא עשו אלא לפנים. ולכך התחלת הגזירה ע"י צניעות דאסתר כי בודאי אלו הגידה מיד על מרדכי מה הוא לה לא הי' על לב המן לפעול כלום נגדו. וההצלה ע"י שנכנסה ברצון וזה פריצות היפך צניעות וכמשאז"ל (שוח"ט תהלים מז' כב) דכעס ע"ז אחשורוש. רק באמת בהצנע ופנימיות הי' טוב וקדושה והוא ג"כ צניעות ועי"ז דייקא כל שורש ני"ק דצניעות שבו נקלט בה שזה א"א רק ברצון כאלו הוא רוצה להתחבר עמו עי"ז יוכל לקלוט מאחר שרוצה לקלוט ממנו משא"כ באונס אינו רוצה לקלוט כלל. [ובודאי אז נתעברה מדריוש שבנה הבית] ואז הי' תכלית ההצנע דאם יסתר וגו' לעשות מעשה רעה כזו ולהיות בו כונה קדושה מאוד ואז נתקיים ואני לא אראנו וראו כל אפסי ארץ וגו':
1
