צדקת הצדיק רס״דTzidkat HaTzadik 264

א׳‏[רסד] הכניסה לרע הוא ע"י ליצנות כמשז"ל ביומא (לח:) הבא לטמא פותחין מקרא דללצים הוא ‏יליץ מבואר דלץ הוא הביאה וכניסה לכל מיני טומאה. והוא יליץ פי' כמ"ש בזוהר (ח"ב קפד ב' וח"ג ‏צב ב) דכמו שמתעורר למטה כך לעומתו למעלה. והלץ מלמעלה ג"כ מתלוצצים ממנו פי' מראים לו ‏כאלו יש להתלוצץ באמת מאותו דבר. וזהו פותחין שנותנין לו פתח להתלוצץ וזה באמת ליצנות ‏ממנו כי הרי באמת אין מקום כלל להתלוצץ מאותו דבר. והם מד' כתות שאין מקבלים פני שכינה ‏‏(כמ"ש סוטה מב.) פי' המעכבים ומבלבלים המחשבה בתפלה ובעת רצונו לדבק בו ית' במחשבות ‏זרות. והם ד' כחות שבלב המכונים בזוהר אבא ואמא דכר ונוקבא כנודע והם ברע ר"ת חשמ"ל. ‏חנפים הוא האומר לרע טוב [ובכלל ג"כ על עצמו מחניף ומחשיב עצמו לטוב]. וליצים הוא הראשית ‏האומר לטוב רע וראשית גוים עמלק שהוא לץ כנ"ל אות רנ"ט הוא הראש לז' עממין שהם ז' מדות ‏הכוללים דכר ונוקבא והוא הראש הכולל תלת מוחין חכמה בינה דעת כנודע. ולכך בו תמחה כי בכל ‏מדה רעה יש בכללו טוב שהרי נקבע ג"כ בישראל ומצד הטוב הם חסידי או"ה שיש להם חלק ‏לעוה"ב ואז אהפוך אל עמים שפה ברורה וגו' כי גם אותם כחות ישתיירו גם לעתיד. משא"כ הטוב ‏שבליצנות הוא ליצנותא דע"ז וזהו רק בעוה"ז אבל לעתיד לבוא כשיתבטל היצר רע מעולם [משא"כ ‏רציחה ד"מ הגם דבלע המות לנצת מ"מ התורה נצחיות שכתוב בה אדם כי ימות וחייבי מיתות בית ‏דין וכמשאז"ל (פסחים סח.) דהנער בן ק' שנה ימות היינו באומות העכו"ם יהי' גם אז מיתה] ואין ‏מקום לע"ז אין מקום לליצנות כלל ואין בו השארה לעוה"ב כלל והפיכת שפה ברורה רק תמחה. ‏וכמשאז"ל (מכילתא סוף פר' בשלח) דאין מקבלין גר מעמלק. וידוע דהתחלת כניסת כל דבר ‏מחכמה שהוא המורגש ונקרא יש מאין והוא הנקרא אבא כנודע. אבל כתר הוא שורש הנעלם וכמו ‏מקיף כנודע והוא ברע כל מיני מחשבות זרות הנכנסות ופורחות מעצמן למוח ומבלבלים. ושורשן ‏מקליפת נוגה שמכחו כל דברי הרשות כנודע וזה עטיו של נחש ומשכא דחויא דידוע דהוא מקליפת ‏נוגה והוא שורש החמדה הגופניות שזה א"א לתקן לגמרי בעוה"ז כי ע"י תיקונה הוא בילוע המות ‏לנצח שהוא מכח עטיו של נחש. ולכן אמרו בזוהר (ח"א ריט ב) דאין מועיל תשובה להוצאת זרע ‏לבטלה כמ"ש בע"ח שער קליפת נוגה דכל טיפת קרי הוא בקליפת נוגה ע"ש. ותשובה הוא לתקן ‏לגמרי א"כ צריך להיות בילוע המות: והנה הכהן הוא נפש שקבע הש"י להיות נושא עון בני ישראל ‏לכפר עליהם. וח' בגדי כהן גדול הם תיקון ח' מדריגות ברע והט' הוא גוף הכהן הגדול עצמו ‏המלובש בהם הוא מכפר על מדרגה ט' שהוא ליצנות כי כהן דר"ל עובד הוא היפך ליצנות כי מצד ‏ליצנות אין מקום לעבודה כלל. ולכך יתרו כהן מדין הוא היפך דעמלק רק שהוא פתי כי עבד לאל זר ‏ויאמין לכל דבר. אבל צריך להאמין באנכי וגו' ולעבדו. ומצד גוף כהן גדול ששמו כהן גדול היינו ‏ששורשו כולו כך שורש דעבודה בזה הוא מתקן ומכפר על כל מיני רע דליצנות שבבני ישראל. ‏ותיקון העשירי הוא כתר כהונה שבדברי רז"ל ר"ל מדת הכתר ושורש הנעלם לתקן שורש הנעלם ‏דרע. וכתר כהונה הוא הזיר דמזבח מקטר קטורת כמשאז"ל (יומא עב:) ולכך פ' מזבח מקטר ‏קטורת כתוב בסוף פר' תצוה אחר ציווי עשיית בגדי כהונה ואחר קידוש ומשיחת גוף הכהנים ולא ‏בפ' תרומה דשם מקומו. רק לפי שהכתר חוץ לגוף ומקיף א"א לצוות עליו אא"כ זכר מקודם ח' ‏לבושים והט' הגוף המלובש בהם ואח"כ הי' הכתר הוא על מזבח הקטורת דידוע בע"ת שם דהוא ‏ג"כ לתיקון קליפת נוגה ע"ש. ולכן הוא עוצר המגפה והמיתה והיינו כמשאז"ל (ברכות מג:) דריח ‏הנשמה נהנית ממנו. כי הנשמה באף כמ"ש נשמה באפו כי ה' חושים נגד ה' כחות נר"נ חיה יחידה. ‏משוש בנפש וטעם בחיך וגרון נגד הלב שבו כח הרגשת הטעם והוא משכן הרוח. וריח במוח ‏שמושך הריחני דרך האף. ואלו ג' נכנסים לגוף כי אלו ג' כחות נר"נ מלובשים בגוף. משא"כ ראי' ‏ושמיעה הוא חוץ לגוף והוא נגד ח"י שהם ג"כ מקיפים כנודע. ונודע דנר"נ חיה יחידה הם נגד ה' ‏פרצופין ונשמתין אתגזרון מבריאה דתמן אימא עילאה מקננת שהיא תרעא דחירו בסוד היובל ‏כנודע. וסוד כל הקרבנות בכלל אינו אלא הריח כמ"ש וירח ה' את ריח וגו' וצריך לזבוח הזבח לשם ‏ריח (כמ"ש זבחים מו:). כי הנאת הריח דהש"י שהוא ג"כ בצלמנו היינו בכח המשפיע תרעא דחירו ‏וכפרה על כל מיני רע. רק שההעלאה מצד אתערותא דלתתא אינו ריחני. והקטורת היא העלאת ‏ריחני להעלות ריח והיינו אתערותא דלתתא מכח הנשמה שאומרים נשמה שנתת בי טהורה היא ‏באמת מצידה. כי משכן הרע רק בלב ולא במוח רק המחשבות זרות המסבבים הם רק כענין ריח ‏רע הנכנס למוח. וזה העלאת הקטורת כל מיני ריחות טובות בצירוף החלבנה שריחה רע ג"כ לריח ‏ניחוח להש"י ועי"ז היא קישורא דכולא שמתקשרים כל מיני מחשבות זרות לקדושה. וזהו העלאת ‏קליפת נוגה ועצירת המיתה ולכך שם הוא כתר כהונה מדריגת הכתר דכפרת בני ישראל בכל ‏חטאתם גם מכתרין דמסאבותא ושורש הרע דעטיו של נחש. ודבר זה אינו ביד אדם כלל רק עזר ‏השם יתברך לכך אין הכתר בראש הכהן רק על המזבח מקטר קטורת ‏
1
ב׳סליק ספר צדקת הצדיק מכתי"ק בסייעתא דשמיא
2
ג׳ ויען ישראל ויאמר אודה את ה' שזכיתי להיות ‏נטפל לקודש וציינתי את המראה מקומות בהס' הק' הזה אשר רבינו הגה"ק זצוקללה"ה שנה לשון ‏קצרה. ומודעה דברינו אשר המוקפים בב' חצאי מרובעים כזה [] הם מהעתק גוף כתי"ק והמוקפים ‏בב' חצאי עגולים כזה () הוא מה שציינתי בעזה"י.
3
ד׳ ישראל באאמו"ר הרה"ח מו"ה יוסף יוזל זללה"ה ‏מלובלין
4

Welcome to Sefastia

Your AI-powered gateway to the Jewish textual tradition. Find sources with TorahChat and track your learning progress.