צדקת הצדיק ה׳Tzidkat HaTzadik 5
א׳[ה] ואעפ"י שעיקר חיוב קבלת עומ"ש בק"ש מ"מ חיובה נמשך לעולם שאפי' רגע א' לא יזוז ממנו העול. וכמו שאומרים ע"ח שחטאנו לפניך בפריקת עול וכמ"ש הבע"ש ע"פ אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עון. וקבלת עומ"ש של ערבית זמנה כל זמן השכיבה שכל הלילה צריך להיות נושא בעול. אבל של שחרית רק בתחלת הקימה וכמו הברכה בתחילת המצוה סגי על כל המצוה אף שנמשכת זמן מה. לפי שקבלת העול די בתחלת המעשה ואח"כ קדושת המעשה ממשכת. וכמו בלשמה גבי גט כמ"ש בתניא פ' מ"א ה"נ ביום שהוא עת המעשה הוא רק בתחלת המעשה וכדדייק קרא בשכבך היינו כל הלילה דשוכבין. משא"כ בקומך הוא רק בתחלת יום דאז קמין ועומדין משא"כ כל היום הולך ויושב ול"ש בקומך. והיינו דעל יום מעשה כללות הקבלת עול מ"ש בתחילת היום די:
1
