צדקת הצדיק נ״גTzidkat HaTzadik 53
א׳[נג] דבור של חול המורגל בפי האדם ומרגלא בפומי' הוא דברי תורה ממש אפי' אצל איש ההמוני מישראל וכמו שנראה הרבה בתלמוד מביא דאמרי אינשי והוא ד"ת ובפ"ק דסנהדרין (ז.) הרבה ההוא דהוה קאמר ואזיל כו' וא' שמואל קרא כתיב. כי כל נפש מישראל יש לו אחיזה בד"ת מיוחדת כנודע ובדבור שמרגלא בפומי' זהו שורש נפשו [כי הדבור הוא יסוד הנפש תרגום נפש חי' רוח ממללא וכמ"ש בפסיקתא אין בין צדיקים החיים למתים אלא הדבור זהו יסוד החיות]. ומזה יוכל האדם לעמוד על שורש נפשו לדעת מה ענינו בזה העולם. וכה"ג בריש פסחים ההוא דהוה אמר כו' ש"מ מדן קאתי ע"ש:
1
