צדקת הצדיק ע״אTzidkat HaTzadik 71
א׳[עא] אין לבקש לראות רעת אדם ואפי' רשע כמשז"ל (ברכות י.) יתמו חוטאים אין כתיב. וזהו ברע לשמים אבל רע לבריות ענשו מדה כנגד מדה שמותר לבקש רעתו ג"כ וכמו שמצינו באלישע שקילל לנערים מפני שהם זלזלוהו לפי שריפא למים ועשה טובה לבריות והם חפצים יותר ברעתם כמשז"ל (סוטה מו: ורש"י שם) לכן הי' רשאי לקללם וכן דוד המע"ה שקלל אויביו במזמור ק"ט פירש שם בשביל שהיו מריעים לו ואמר ויאהב קללה ותבואהו מדה כנגד מדה מפני שאהב זה. וכן הש"י אמר ומקללך אאור אבל בלא"ה אין מקלל לאדם. ומ"מ גם בזה מצינו דאלישע נענש ע"ז כמ"ש בסוטה (מז.) ובסנהדרין (קז:) ומלבד זה ג"כ לא לכל אדם הותר שהרי אז"ל באלישע (סוטה שם) ויראם ראה שאין כו' ומי שאינו בעל רוה"ק אפשר שהנגיעה מעוורתו. ולכך דוד המע"ה באותו מזמור א' פסוק ולבי חלל בקרבי שדרשו רז"ל מזה (ע"ז ד סע"ב) שהרגו ליצ"ר שאמר שאין לו לחוש לשום נגיעה לתאות עצמו כי כבר אין לו יצה"ר. וקודם מזמור זה נא' מזמור שבו פסוק לי גלעד וגו' שממנו דרשו דורשי רשומות בפ' חלק (סנהדרין קד:) שכולם יש להם חלק לעוה"ב וזהו כעין שאז"ל (מגילה יג:) ממדת הש"י שמקדים רפואה למכה. וצריך להקדים בלבו הטובות עין אפי' להם ואם אח"כ מ"מ מקללם אז הוא במשפט:
1
