צדקת הצדיק צ״אTzidkat HaTzadik 91
א׳
[צא] כל קניני האדם הוא מחלקי חיותו המתפשט בברואים כמ"ש בראשית בשביל ישראל כו' וא' המחדש בטובו בכל יום תמיד מע"ב ובכל יום החדוש הוא בשביל ישראל וכל חלק מן העולם שייך לנפש פרטי מישראל ר"ל שאור חיותו הוא המקיים אותם הנבראים. ממעשים הטובים מתקיימים ברואים הטובים והטהורים [וממחשבות ורצונות הם מלאכים ורוחניים] ומהרעים נעשים הרעים [ועד"ש עירובין (יח:) מש"ז לבטלה רושו"ל] החיות המזיקות וכן עכו"ם הרוצחים וכן בדוממים אבן שנסקל בה ועץ שנצלב בו [וזה סוד משאז"ל בתדב"א (סא"ר פ' כד) מן הכל עתיד הקב"ה ליפרע אפי' מן אבן כו'. וז"ש חטאים תרדף רעה וכמ"ש ואנכי בראתי משחית לחבל וכמ"ש בבר"ר פ"ו אש יוצאה מגופן של רשעים ומלהטת אותן] ובצומחים סם הממית ר"ל וכיוצא. וכפי מרחק התפשטות אורו וחיותו בהם כך הם ענינם וייחסם לו מהם קנינים לו ומהם היו בידו איזה זמן ומכרם ומהם רק בשאלה או שכירות זמן מועט ומהם ראם אצל אחרים או נסתכל בהם מידי עברו באיזה מקום ומהם שלא ראה מימיו רק חשק במחשבתו להם וכיוצא יש מדרגות לאין שיעור והמבין על דבר יוכל לדעת ולהתבונן לתקן כל אלה והתיקון הוא רק ע"י ההשבה למקור שידע שהכל הוא מעצם חיות הש"י שמחייהו ומקיימו זולת זה היו כלא הי' [וז"ס מ"ש בבר"ר פע"ג שהי' ליעקב ס"ר עדרי צאן כי נפשו היתה כוללות ס"ר נפשות מישראל הכלולה כ"א מפרטי דורותיהם ונתפשטו אז חלקי אורות נפשו בצאן שהוא בהמה טהורה כי אז עדיין נקרא יעקב שהוא מדרגת ע"ה כמ"ש בס"פ אלו מציאות וגם ישראל נמשלו לצאן והי' קנינו שנתפרנס מהם כי ממה שהוא פרנסת האדם שם גנוז עיקר חיותו שהרי הפרנסה היא עיקר קיום חיותו שלכן א' (ב"ק צב:) בירא דשתית מיני' מיא לא תשדי בי' קלא שאין לבזותו ואכמ"ל]:
1
