צדקת הצדיק צ״זTzidkat HaTzadik 97
א׳[צז] תיקון למז"ל הוא עסק התורה כמ"ש (קידושין ל:) בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין וא' בסוכה (נב.) הקב"ה קראו רע והיינו בעון דדור המבול דהיינו מז"ל [וא' בקידושין (יג.) דלא נגזר על דגים שבים. היינו ת"ח כמ"ש במק"א ע"פ ורדו בדגת הים] וכמ"ש בזוהר בראשית (נז א) ובר"פ כל היד דנקרא רע זה היצ"ר ברא הקב"ה וכמ"ש ואשר הרעותי ולכן ימצא זה גם בחלום שדבר זה ניכר שאינו מפעולת אדם. ותבלין הוא למתק המאכל היינו להפך הרע לטוב מאוד כמשז"ל (בב"ר פ' ט) זה יצה"ר שע"י ד"ת נמתק. ובזוהר בראשית ונח דלית מסאבא כמוהו. והנה א' פ"ב דברכות (טז.) דד"ת מעלין מטומאה לטהרה. ומ"ש בזוהר נח (סב א) דאין מועיל תשובה הוא עד"ש (ר"ה יח.) בזבח אין מתכפר אבל מתכפר בתורה ה"נ כן וכמשז"ל שילהי חגיגה ת"ח אין אור של גיהנם שולט. גיהנם ג"כ נקרא רע כמ"ש (ברכות סא.) ע"פ לא ינקה רע והיינו כמ"ש בעירובין (יט.) שהכל יורד לה על עסקי הינם היינו שמירת הברית וז"ש ג"כ בראת גיהנם שג"כ הש"י בראו כמו יצה"ר [וא' שם ג"כ בראת צדיקים צדיק בכל מקום שומר הברית גם הוא מתחלת בריאה כמ"ש באות שלפני זה כי ישנו גם ברשעים ובאומות עכו"ם] וע"ז נאמר גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי. רע הוא דרגא הנז' ואתה פי' ע"י שבראת:
1
