צפורן שמיר ר״יTziporen Shamir 210
א׳נושא עון זה ענין גדול על הקודם שאין עבירה שיעשה האדם שלא יברא משחית כמ״ש רבותינו עשה עבירה אחת קנה לו קטיגור א׳ ואותו קטיגור עומד לפני הקב״ה ואומר פ׳ עשאני ואין לך בריה שתתקיים בעולם אלא בשפעו של הקב״ה והמשחית עומד לפניו ובמה יתקיים והדין נותן שיאמר הקב״ה איני זן משחיתים אשר עשו להכעיסני ילך אצל מי שעשאו ויתפרנס ממנו והיה המשחית תכף נוטל נשמתו וכביכול אין הקב״ה עושה כן אלא נושא עון וסובל אותו וכמו שהוא זן את העולם כלו זן ומפרנס המשחית ההוא ומאריך אפו אולי ישוב החוטא ובתשובתו וסיגופיו יבוטל המשחית:
1
ב׳והוא דבר המבהיל הרעיון למי שיש לו לב שהחוטא מזקיק לו ית׳ כביכול לזון המשחית אשר נעשה להכעיסו ולא יסבלהו השכל כמה מהגנות והשטות לחוטא ובאמת אם יעמיק האדם בזה קטרי חרצי משתיירין ואחזה רעדה עצמותיו עד היכן מגיע סכלותו ופתיותו להתפתות מיצרו ואתה תחזה להר׳ ז״ל הפליא עצה בספר הקדוש ואשרי אדם שומע לשקוד על דלתותיו:
2