צפורן שמיר רי״גTziporen Shamir 213
א׳מה יתאונן אדם חי כמה יבכה וידאג על חטאתיו כאשר ישים בין עיניו מה פעל ומה עשה ומה הגיע אליו ולאחרים ולכל העליונים ותחתונים בעונותיו מה הגיע אליו אשר נשמת שדי חלק אלוה ממעל חיללה וטימאה וגופו במקום שהיה משכן קדוש לשרות עליו שכינה נעשה משכן לסט״א ואבריו נתגדלו בטומאה סורו טמא קראו למו וכרוזא קרי בחיל זה האיש מרגיז ומורד במלכו של עולם וכל השומע ממלאכי עליון וכיוצא בעל כנפים ועוף השמים מקללין אותו ואפשר יצא הגזירה עליו מיתת בניו קטנים שהם כגופו ורבים מכאובים בעורו ובשרו ואף בית גרמ״ו ואם יצליח בעשרו הוא לרעתו ולטורדו על פניו להאבידו ואם רוע מזלו גרם שהעולם חציו זכאי וחציו חייב והוא עשה עבירה והכריע העולם לחובה ועי״ז נגזר מיתה ורעב ועצר את השמים ולא יהיה מטר אז נפרעין ממנו על מות ישרים ועל צערן של עניים על דברי הבצורות וכל צער מכל עני ועני וילדיו קובעין עליו עונשין להכאיב נפשו וגם הבהמות לוקין בשבילו כי לא ימצאו עשב בשדה למרעיתם והיו העטופים ברעב ונהר יחרב ויבש וכל שרים ומלאכים הממונים על הנהרות ועשבים כמש״ה אם תשים משטרו בארץ כלם בטלים גדול צערם כמ״ש ר׳ פנחס בן יאיר פ״ק דחולין גוזרני שלא יעברו בך מים לעולם אלמלא צער גדול הוא גם לשרים למלאכים הממונים להנהיג העולם ברחמים כשח״ו נגזר דין קשה גדול צערם צפד אורם ונירם גם כמה שוערים ומלאכים הממונים לקבל התפלות מתיש כחן כי אין התפלות נשמעות ויש להם עלבון גדול כמה פגם עושה החוטא בהיכלות ומלאכים ומדות ועולמות ח״ו והנשמה ממקום מחצבה כשנשתלשלה משם ולמטה בכל ספירה ובכל עולם נשאר שרשה ודיוקנה שם וכשחוטא פוגם כל אותם שרשי נשמתו ונסתמים הצנורות ואין מימי ההשפעה נוזלים:
1
ב׳ויותר מזה ראה תראה להרב הקדו׳ מהר״א גלאנטי בקול בוכים כמה פגמים פועל סד״ק החוטא וגם הרב הקדוש בעל ראשית חכמה בריש ס׳ תוצאות חיים הוא היה מונה כמה פוגם החוטא עש״ב וזה פירש הרב מהר״א גלאנטי שזש״ה נחפש׳ דרכינו אותם הדרכים ושרשי נשמתינו המשורשות בעולמות העליונים שהם נעשים דרכים ומסילות לעלות נחפש העונות שפגמנו בהם שם לטהר אותם וכיצד נחפשם על דרך החקירה לידע עבירה זו פוגמת במדה זו וכיוצא ונשוב עד ה׳ שלא יהיו עונותינו מבדילים בינינו לבין ה׳ וכיצד נעשה נשא לבבינו יצר הטוב ויצר הרע אל כפים אל אל בשמים ויהיה היצ״הר טוב וזדונות כזכיות עש״ב:
2