צפורן שמיר ל״הTziporen Shamir 35
א׳נהגו אנשי פרובינצא לומר בכל יום בסוף תפלתם ג׳ פסוקים אלו אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבא עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול אני עשיתי ואני אשא ואני אסבל ואמלט וכך הי׳ נוהג הרב החסיד מהר״ר יהודה בן ששון כמ״ש הרב מנות הלוי דקכ״א והרמ״ז כך היה מנהגו ומוסיף בו נוסח זה. רבון העולמי׳ זכנו לעסוק בתורה לשמה ובמצות וג״ח ולהשכים בהם ולהעריב וזכנו לראות בבנין בית מקדשינו החרב או״א הראנו בבנינו וכו׳ עד תמידין כהלכתן:
1