ציון לנפש חיה על חולין י״בTziyyun LeNefesh Chayyah on Chullin 12
א׳תוס' ד"ה מאן תנא בסוף הדיבור וי"ל דגבי גט מוכחא מלתא טפי דעביד לשמה כשמניחין לכתוב שמו ושמה כו' עכ"ל. לכאורה יש לדקדק כיון דבחליצה אינו מוכח מלתא דעביד לשמה א"כ הדרא קושיא ראשונה של תוס' לדוכתי' למאי צריך קרא למעט קטן וגם גבי חרש וחרשת משום דלא בני קרייה נינהו הא בלא"ה נמי לא יחלוץ כיון דאינו מוכחא מלתא דעביד לשמה ועיין ברשב"א בשמעתין שמחלק בין שוטה לחרש וקטן דשוטה גרע טפי דעומד על גביו לא מהני עד שמוכחא מלתא ע"ש ועיין בתוס' יבמות (דף קד) ד"ה והא אמרי דבי ר"י כו' שכתבו דחליצה הוי מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו ע"ש וצריכין לחלק שאף דהוי מחשבתו נמ"מ מ"מ לא הוי מעשה מוכיח שיהיה מוכחא מלתא כמו גבי גט וק"ל:
1