ציון לנפש חיה על חולין קל״אTziyyun LeNefesh Chayyah on Chullin 131
א׳בגמרא אמר לך רב תנאי היא קשה לי מנ"ל לרב דטעמא דתנא דברייתא דדריש יכפר אלו הלוים דשבט לוי לא אקרי עם דלמא כ"ע ס"ל דשבט לוי אקרי עם רק טעמא דדריש יכפר אלו הלוים הואיל וכתיב עם הקהל ושבט לוי לא אקרי קהל כדאמרינן במס' הוריות (דף ו ע"ב) אמר ר"א ב"י שבט לוי לא אקרי קהל דכתיב הנני מפרך והרבתיך ונתתיך לקהל עמים כל שיש לו אחוזה מקרי עם וכל שאין לו אחוזה כו' אמנם י"ל דרב סבר כרבא דשבט לוי אקרי קהל ולית ליה להך דר"א ב"י שם בהוריות ע"ש וא"כ ע"כ טעמא דתנא דדריש יכפר אלו הלוים לאו משום דלא אקרי קהל אלא משום דלא אקרי עם ושפיר מספקא ליה לרב אי כהאי תנא אי כהאי תנא אך קשה על הגמרא מאי פריך ורב אי ס"ל כהאי תנא לימא אי כהאי תנא לימא דלמא רב ס"ל כהאי תנא דדריש יכפר אלו הלוים רק שהיה מסופק בטעמא דהאי תנא דלא דריש עם הקהל אלו הלוים אי טעמא דידי' הוא משום דשבט לא אקרי קהל כראב"י בהוריות אבל עם מקרי או אי טעמא דהאי תנא משום דשבט לוי לא אקרי עם. ונ"ל לתרץ דלכאורה קשה איך ס"ד למימר דשבט לוי לא אקרי עם הא מקרא מלא הוא דכתיב ויהי בשלח פרעה את העם והרי שבט לוי ג"כ יצאו ממצרים והם בכלל העם. אך זה יש לדחות ולומר דשבט לוי אינן בכלל הואיל ולא נשתעבדו בעבודה במצרים לא היו צריכין שילוח א"כ קשה מקרא דאח"כ דכתיב ויסב אלהים את העם וגו' וגם בזה בודאי גם שבט לוי בכלל. וליישב זה נ"ל דהא הך עם מיותר הוא דה"ל לכתוב ועל הכהנים ועל כל הקהל יכפר האי עם ל"ל וצריכין לומר דלמ"ד יכפר אלו עבדים ולוים נתרבו מעם הקהל א"כ קהל אתי לישראל ועם אתי לרבות לוים ולמ"ד יכפר אלו הלוים אבל בעם הקהל אין הלוים בכלל יש לומר דלהכי כתיב עם יתירא לאשמעינן דכי היכא דלוים לא מקרי קהל הואיל ולא נטלו חלק בארץ הכי נמי לא מקרי עם ג"כ ואתי הקרא לאשמעינן דשבט לוי לא מקרי עם וצריך ריבוי גבי יוה"כ מיכפר לרבות הלוים ונ"מ דלוים פטורין ממתנות. והשתא לפ"ז מתורץ קושיא הנ"ל דשפיר פריך הגמרא ורב אי ס"ל כהאי תנא לימא וכו' דע"כ למ"ד יכפר אלו הלוים סובר דלוים לא מקרי עם דאל"כ האי עם ל"ל לכתוב רק קהל אלא ודאי דקרא אתי לאשמעינן דגם עם לא מקרי ושפיר פריך הגמרא מאי ספיקא יש לו לרב וצריך הגמרא לתרץ דמספקא ליה אי כהאי תנא אי כהאי תנא ומעתה אני אומר כיון דמהאי קרא נפקא לן דלוים לא מקרי עם הואיל וכתיב עם הקהל יכפר ודרשינן כמו שאין הלוים בכלל קהל כמו כן אינם בכלל עם והנה הטעם דהלוים לא מקרי קהל הואיל ולא נטלו חלק בארץ ולפ"ז י"ל דקודם שנתחלק הארץ לשבטים גם הלוים היו בכלל הקהל וכל זמן שהיו במדבר לא היה יתרון לשאר שבטים על שבט לוי דעדין לא היה להם חלק בארץ ואף אי אמרינן דארץ ישראל מוחזקת היא מאבותינו היינו לכלל ישראל אבל לא לשבטים וא"כ במדבר גם שבט לוי היה בכלל הקהל וממילא היה גם שבט לוי בכלל העם ולפ"ז בפרשת בשלח שפיר נכללו גם הלוים בכלל העם אבל במתנות זרוע ולחיים וקיבה שהוא מצוה לדורות ואם לא היו הלוים בכלל העם ובפרט לר' אלעאי לקמן (בדף קלו ע"א) דסובר מתנות אינו נוהג אלא בארך דיליף לה מתרומה וא"כ כיון שהיא מצוה התלויה בארץ ואז לא היו הלוים בכלל הקהל ממילא גם עם לא מקרי [הגה"ה ובזה יש השגה על הרב מחבר ספר פרשת דרכים בדרך מצרים סוף דרוש רביעי דכתב מה שנאמר לה' נתן חן העם בעיני מצרים לא היה הלוים בכלל זה דהואיל ושבטו של לוי לא מקרי עם ולדבריו קשה מה יענה על קרא ויסב אלהים את העם וגו' דודאי אף הלוים היה בכלל:] ושפיר מספקא ליה לרב אי הלוים חייבים במתנות ויש בזה ליישב מה שיש לדקדק מסוגיא דקדושין (דף עג) דחמשה קהל כתיבי בפסולי יוחסין וקאמר שם בברייתא חד לכהנים וחד ללוים ור"י אומר כהנים ולוים מחד קרא נפקא הרי דלכ"ע גם לוים אקרי קהל אך אפשר לחלק ולומר דאף דשבט לוי לא אקרי קהל היינו קהל סתמא אבל גבי פסולי יוחסין דכתיב קהל ה' בזה גם שבט לוי בכלל:
1