ציון לנפש חיה על חולין ה׳ בTziyyun LeNefesh Chayyah on Chullin 5b
א׳בגמ' וצריכי כו' הנה המקשה לא ידע לחלק בין חטאת לנדבה ואף שהיה יודע דבנדבה לא שייך לומר מומר לאותו דבר כמ"ש לעיל מ"מ לא ידע דטעמא דמלתא דמומר לאותו דבר דלא מקבלינן מניה משום דלאו בר כפרה הוא אלא היה סובר דאף בחטאת לא מקבלינן מניה משום דזבח רשעים תועבה וגם לפי טעמא דזבח רשעים תועבה יש לחלק בין מומר לדבר אחר לחומר לאותו דבר הואיל ובמומר לדבר אחר לא שייך למימר זבח רשעים כו' הואיל ומשום איסור אחד לא מקרי רשע כל כך אבל במומר לאותו דבר לא מקבלינן מניה [הגהת נכד המחבר ואף דגם בהביא קרבן על הדם ומומר לאכול חלב נמי קאמר דאין מקבלין ג"כ טעמא הוא הואיל והוי מומר לאותו דבר דבחד לאו נאמר דם וחלב והוי רשע לאותו לאו והוי זבח רשעים וזהו לתירוץ שני של תוספות ולר"ת הוא נכון יותר דלא מחלקינן כלל בין מומר לדבר אחר למומר לאותו דבר דגם מומר לאותו דבר מקרי רק מומר לדבר אחד ולא ממעטינן אלא מומר לכל התורה כולה ודוק:] משום שהוא רשע לאותו דבר שמביא עליו קרבן חטאת שפיר הוי זבח רשעים דהא על ענין אותו דבר הוא רשע וא"כ שפיר פריך הא מהתם נפקא כיון דחזינן דלא מקבלינן קרבן חובה משום זבח רשעים א"כ ממילא במומר לכל התורה כולה לא מקבלינן מניה קרבן כלל אף קרבן נדבה משום זבח רשעים הואיל והוא רשע גמור שעובר על כל התורה ופשיטא שאין מקבלין מהם שום קרבן אפילו נדבה ומתרץ ליה חדא בעולה כו' וצריכי דאי אשמעינן חטאת משום דלכפרה כו' ר"ל דבחטאת איכא למימר מה דממעט קרא מומר לאו משום דזבח רשעים תועבה הוא אלא משום דלא ניתן לכפרה הואיל ועדיין עומד במרדו ובזה דעת לנפשך ינעם דברי התוס' ד"ה מעם הארץ ודוק:
1