ציון לנפש חיה על חולין ט׳ בTziyyun LeNefesh Chayyah on Chullin 9b
א׳בתוס' ד"ה התם הלכתא גמירי לה כו' וא"ת כל ספק ברה"י מנ"ל דטמא היכא דאיכא חזקת טהרה אי מסוטה הא איתרע לה חזקה וי"ל דגמרינן שפיר מסוטה דעשאה הכתוב כודאי כו' עכ"ל וקשה לי לדעת הרשב"א דס"ל דכל ספיקא דאורייתא לחומרא הוא מן התורה א"כ מנ"ל דעשאו הכתוב כודאי ואי משום שנאסרה על בעלה קודם שבדקו אותה המים הא אף אם הוי כספיקא נמי אסורה מספק וא"כ קושית התוס' במק"ע דגבי ספק טומאה ברה"י מנ"ל דספיקו אסור אם יש לו חזקת טהרה ובזה ליכא למימר דספיקו טמא משום ספק דאורייתא לחומרא הואיל ויש לו חזקת טהרה, אמנם זה יש לדחות דאי משום ספק אסרה תורה ל"ל שני פעמים ונטמאה חד לאסרה על בעלה הא בלא"ה ידעינן שהיא אסורה מכח ספיקא דאורייתא לחומרא ולזה לא צריך קרא הכא לאשמעינן שהיא אסורה מכח ספיקא דהא להרשב"א מאשם תלוי ילפינן דכל ספיקא דאורייתא אסור אלא ודאי דקרא ונטמאה דכתיב גבי סוטה אתי לאשמעינן דלאו משום ספיקא נאסרת על בעלה אלא שהיא אסורה על בעלה מכח ודאי ונפקא מניה כי היכי דלילף מסוטה לטומאה ברשות היחיד שספיקו טמא אף דאית ליה חזקת היתר:
1