צפנת פענח, בשלח י״זTzofnat Paneach, Beshalach 17
א׳ביאור פסוק ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים (יז, ח). דק', מה בא להשמיענו שהי' מלחמה זו ברפידים או במקום אחר, וע"כ צ"ל כי המקום גורם, שריפו ידם מדברי תורה, וזה גרם מלחמת עמלק זרעו של עשו, בזמן שקול יעקב אין ידי עשו שולטות (עי' בר"ר סה, כ), מה שאין כל ברפידים שריפו ידם מדברי תורה לכך ויבא עמלק. וכי תימא, הא לימוד התורה הוא בפה ולא ביד, זה אינו, עיין מזה במקום אחר, והעולה משם, שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו (איכה ה, יב), הרי שנפרדו אנשי החומר מאנשי צורה שלא להחזיק בידם, ועל ידי זה נפרדו גם כן אנשי הצורה שלא הי' אפשר לקיים מ"ש בזוהר (עי' ח"ב קכח:) זכאה מאן דאחיד בידא דחייבא, כי שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו. וז"ש רפידים שריפו ידם מדברי תורה, על דרך שנאמר בירמי' (מז, ג) לא הפנו אבות אל בנים, הם התלמידי חכמים, הנקרא אבות, לא הפנו אל בנים אנשי החומר, מחמת רפיון ידים שלא רצו שיאחזו הזקנים בידם וכנ"ל, מה שאין כן השתא שאמר שסייעו את ישראל וכו', משמע שהי' באחדות אחד, ונלמד מה ביאת הר סיני בתשובה ואחדות כך ברפידים וכנ"ל, אם כן הדרא קושיא מאי רפידים, משמע דזה גרם מלחמת עמלק, וזה אינו. והשיבו באמת סבירא לי' רפידים שמה, אמנם גם לתנא דסבירא לי' רפידים שריפו ידם גם כן לק"מ, וז"ש כתנאי, חד סבירא לי' רפידים שמה, וחד סבירא לי' שריפו ידם וכו'. וכי תימא הא אמרינן ברפידים היו באחדות, זה אינו, כשנסעו מרפידים, ר"ל שנסעו מבחינה זו שריפו ידם אחר שראו מלחמת עמלק, ושבו בתשובה לדבק אל התלמידי חכמים באחדות אחד, אז זכו לקבל התורה, שנאמר (שמות יט, ב) ויחן שם ישראל, כי האחדות הכרחי לקבלת התורה. כמ"ש (תהלים כט, יא) ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום, וק"ל.
1