צפנת פענח, כי תשא ב׳Tzofnat Paneach, Ki Tisa 2
א׳בש"ס דמגילה דף יג ע"ב, אמר ריש לקיש, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו וכו'. ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך וגו' אמר רב[י] אבא משל וכו'. תוספות הכסף נתון לך - דהכסף עולה העץ, רמז לו שיתלה עליו. והוא תמוה מה ענין זה לזה.
1
ב׳כדי לבאר זה, נבאר פסוקי פ' ויגש (בראשית מז, יד-יח) וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים וגו' ויתם הכסף מארץ מצרים וגו' ויאמר יוסף הבו מקניכם אם אפס כסף וגו' ותתם השנה ההוא וגו' לא נשאר בלתי אם גויתינו ואדמתינו וגו'. והספיקות רבו. כתבתי ביאור זה, וביאור פסוק ויקהל (שמות לה, ג) לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת, עי' במ"א.
2
ג׳וכעת נראה לי קצת בענין אחר, וגם לקצר, דכתבתי לעיל ביאור משנה (עי' ברכות יז.) חכמי יבנה אמרו אני ברי' וחבירי ברי' וכו', כשם שהוא משכים למלאכתו כך אני משכים למלאכתי וכו'. והעולה משם, כי על ידי שיש יתרון לאור מן החשך של זולתו, נעשה כסא זה לזה, ועי"ז יוכל להעלות אנשי המוני עם לחברם עמו. אמנם יש בזה ב' סוגי אנשים להמוני עם, א' גם שהם ריקנים מכל מקום הם מלאים מצות כרמון כמש"א חז"ל (ברכות נז.) ריקנין שבך מלאין מצות כרמון, וכשרצה לדבק אל הת"ח יכול לדבק בו על ידי החיות של מצות שהוא חיות שיש בו, כי מצא מין את מינו וניעור. משא"כ סוג המוני עם שאין בהם לחלוחית מצוה כי אם מעט מזעיר, אז מעכב חומרו ורוב עונות שבו על מיעוט המצות, ואז מיעוט החיות שבו נעקר ממנו ונשאר דבוק בתלמיד חכם על ידי הדיבוק הנ"ל, והוא נעקר מן החיות לגמרי, כמ"ש במקום אחר ויהושע וכלב חיו מן האנשים (במדבר יד, לח), שנעקר החיות מהם ונשאר בכלב ויהושע וכו', יעו"ש.
3
ד׳ובזה יובן פסוקים הנ"ל, וילקט יוסף את כל הכסף והחשק הנמצא בארץ מצרים, כי על ידי שלמד מהם מחשק הגשמי של עולם הזה שלהם הנקרא מצרים שיש לו מיצר וגבול, מזה למד לכסוף ולחשוק ברוחני, ועי"ז נתקרב אצלם לקחת מהם כל הכסף וחשק שלהם, כי יוסף הי' מוסיף והולך בתורתו ית' ובעבודתו ית', והעיקר על ידי הכסף שהי' כוסף וחושק בו ית', וכי תימא בכסף מנלן, ומשני על ידי הכסף הנמצא בארץ מצרים, והוא על דרך שכתבתי לעיל וישאלו איש מאת רעהו כלי כסף וכו' (שמות יא, ב) יעו"ש.
4
ה׳ויתם הכסף מארץ מצרים, כי מעט החיות שהיה בהם נשאר אצל יוסף, על דרך חיו מן האנשים וגו', לכך אמרו למה נמות נגדי"ך כי אפס כסף, כי אתה הגורם, שכל החיות שלנו שהיינו כוסף וחושק נשאר בך, והם נשארו פגרים מתים. ויאמר הבו מקניכם, שעל ידי חשקות שלכם בגשמי שהוא נפש הבהמיות, מזה יכול התלמיד חכם ליקח דביקות ברוחני מ"מ ותתם השנה ההוא כמ"ש שם, יעו"ש.
5
ו׳ובזה יובן על ידי הזהב קונה את הכסף (ב"מ פ"ד מ"א), כי מצפון זהב יאתה (איוב לז, כב), כי חכם הלומד מכל אדם (אבות פ"ד מ"א), שלמד מיצה"ר שכוסף וחושק בעסק שלו לפתות בני אדם, ובזה נקנה את הכסף, לכסוף ולחשוק בעבודת ה', כמו ששמעתי ממורי זלה"ה ביאור פסוק (דברים כא, י) ושבית שביו, והבן.
6
ז׳ובזה יובן פסוק לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. דקשה וכי מלאכה זו בלבד אסורה בשבת, ובש"ס (שבת ע.) דרשו אי ללאו יצאה או לחלק וכו'. ולדברינו הנ"ל אתי שפיר, שהוא נמשך אחר פסוק (שמות לה, ב) ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהי' לכם קודש וגו', דקשה למה הזהיר על עשיית מלאכה. ולפי הנ"ל אתי שפיר, כי מן ששת ימים שיעשה המוני עם מלאכה ומשכים למלאכתו, מזה נמשך וביום השביעי יהי' לכם קודש וזריזות ודביקות כמבואר, ואז שבת שבתון לה' כמו מן שבת של ת"ח נמשך שבתון לשון רבים להמוני עם, שנעשו כסא זה לזה ומתחברין ועולין עמהם.
7
ח׳אמנם כל זה שייך להמוני עם שיש בהם לחלוחית מצוה, שיוכל לדבק חיות שלו עם החיות של הת"ח להתחבר ולעלות עמהן. אמנם סוג המוני עם שאינו בהם לחלוחית מצות כי אם מעט מזעיר, אז מעט חיות שבו נשאר אצל ת"ח על דרך חיו מן האנשים, וכאשר יתם הכסף ברוחני אז אש התלהביות נשאר לו רק בקליפה, שאין בו אש התלהביות בקדושה, לכך הזהיר לא תבערו אש בכל מושבותיכם, שהוא אש של מחלוקת כמ"ש בעקידה (שער נה) יעו"ש, וז"ש בש"ס הבערה לחלק יצאה (והוא על דרך שכתבתי במ"א דשמעתי ממורי זלה"ה ביאור משנה וכל תורה שאין עמה מלאכה גוררת עון, כי בהסתלקות המוחין נשאר הכעס וכו') כמו אש המחלוקת מפריד ומחלק לבבות זה מזה, על דרך ששמעתי ממורי זלה"ה טעם טוב תורה עם דרך ארץ וכו' וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון (אבות פ"ב מ"ב), כתבתי מזה במ"א.
8
ט׳ובזה יובן ש"ס הנ"ל, אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והי' העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו, והיינו דתנא באחד באדר משמיעים על השקלים, אך קשה דא"כ שעל ידי שקלי המן זכו לשקול שקלים, אם כן נעשה המן כסא אל הקדושה, ולמה נענש ונתלה, לכך ביאר הכתוב עצמו ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך, הכוונה, שאחשורוש טעה בזה באמת, שסבר שעל ידי הכסף שלך יתנו הם כסף של שקלים, ונתון לך זכות זה שאתה גרמת להם, וקשה הא באמת שנענש ונתלה על העץ, לכך ביארו התוספות דהכסף עולה העץ, רימז לו שיתלה עליו, הכוונה כי מעט זכות זה הגורם מעט חיות נדבק החיות זה אל החיות של היהודים על דרך חיו מן האנשים, ונשאר בלי שום לחלוחית חיות, לכך מת ונתלה על העץ, והוא על דרך הסוד חיל בלע ויקיאנו (איוב כ, טו) ואז בלע המות לנצח (ישעיה כה, ח) המבואר בכתבי האר"י ז"ל, והבן.
9
י׳עוד יש לומר, שכתבתי במקום אחר לוו עלי ואני פורע (ביצה טו:), והקשה התוספות (ד"ה לוו) וכו'. העולה משם, להתענג בשבת לדבק ברוחני צריך לעשות מלאכה או ללוות כדי לשמח הגוף והחומר שלא יעכב שמחת ודביקות הנשמה בו יתברך, ובזה יובן ששת ימים תעשה מלאכה, ועי"ז יהי' לכם שבת קודש, והבן.
10