ויקרא רבה ל״אVayikra Rabbah 31

א׳צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עא, יט): וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם, רַבִּי אָמֵּי שָׁאַל אֶת רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אָמַר לֵיהּ בִּשְׁבִיל שֶׁשָּׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה בַּעַל אַגָּדָה מַהוּ וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם, אָמַר לוֹ כְּשֵׁם שֶׁהַתַּחְתּוֹנִים צְרִיכִים צְדָקָה אֵלּוּ מֵאֵלּוּ, כָּךְ הָעֶלְיוֹנִים צְרִיכִין צְדָקָה אֵלּוּ מֵאֵלּוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל י, ב): וַיֹּאמֶר אֶל הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים, וְכֻלָּה פִּתְחָא בְּרֵישׁ פָּרָשַׁת אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים. (תהלים עא, יט): אֲשֶׁר עָשִׂיתָ גְּדֹלוֹת, אֵלּוּ שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, טז): אֶת שְׁנֵי הַמְאֹרֹת הַגְּדֹלִים, (תהלים עא, יט): אֱלֹהִים מִי כָמוֹךָ, מִי כָמוֹךָ בָּעֶלְיוֹנִים, וּמִי כָמוֹךָ בַּתַּחְתּוֹנִים, מִי כָמוֹךָ שֶׁאַתָּה כּוֹבֵשׁ עַל מִדַּת הַדִּין, אַתָּה מֵאִיר לָעֶלְיוֹנִים וְלַתַּחְתּוֹנִים, אַתָּה מֵאִיר לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, וְאַתָּה מִתְאַוֶּה לְאוֹרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

ב׳רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (תהלים קיט, קמ): צְרוּפָה אִמְרָתְךָ מְאֹד וְעַבְדְּךָ אֲהֵבָהּ, כַּצּוֹרֵף הַזֶּה שֶׁמַּכְנִיס הַזָּהָב לַכּוּר שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה פְּעָמִים עַד שֶׁמְזַקְּקוֹ, כָּךְ פָּרָשָׁה זוֹ נֶאֶמְרָה וְנִשְׁנֵית וְנִשְׁתַּלְשֵׁת, וַהֲרֵי הַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמַה אִם פָּרָשָׁה קְטַנָּה שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֶמְרָה וְנִשְׁנֵית וְנִשְׁתַּלְשֵׁת, שְׁאָר כָּל פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל תּוֹרָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

ג׳צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב יד, טו): תִּקְרָא וְאָנֹכִי אֶעֱנֶךָּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה נח, ט): אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה, לְמַעַן תִּכְסֹף, לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִּתְחַמֵּד נַפְשֶׁךָ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית לא, ל): כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה, אָמַר אִיּוֹב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים בִּרְשׁוּתְךָ וְאֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִּכְסֹף, אֶלָּא תַּשְׁגִּיחַ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, הֱוֵי: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

ד׳דָּבָר אַחֵר, צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בַּר קַפָּרָא פָּתַח (תהלים יח, כט): כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם, נֵרְךָ בְּיָדִי וְנֵרִי בְיָדֶךָ, נֵרְךָ בְּיָדִי, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ, כז): נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם, נֵרִי בְיָדֶךָ (ויקרא כד, ב): לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם הֵאַרְתָּ נֵרִי הֲרֵינִי מֵאִיר נֵרְךָ, הֱוֵי: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ז, ו): רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הָרָשִׁים שֶׁבָּכֶם חֲבִיבִין עָלַי כְּאֵלִיָּהוּ שֶׁעָלָה לַכַּרְמֶל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א יח, מב): וְאֵלִיָּהוּ עָלָה אֶל רֹאשׁ הַכַּרְמֶל וַיִּגְהַר אַרְצָה וַיָּשֶׂם פָּנָיו בֵּין בִּרְכָּו, וְלָמָּה שָׂם פָּנָיו בֵּין בִּרְכָּיו, אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִם אֵין לָנוּ זְכוּת הַבֵּט לִבְרִית מִילָה. (שיר השירים ז, ו): וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַדַּלִּים שֶׁבָּכֶם חֲבִיבִין עָלַי כְּדָוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה יב, ח): וְהָיָה הַנִּכְשָׁל בָּהֶם בַּיּוֹם הַהוּא כְּדָוִיד, וְיֵשׁ אוֹמְרִים כְּדָנִיֵּאל, דִּכְתִיב בֵּיהּ (דניאל ה, כט): וְהַלְבִּשׁוּ לְדָנִיֵּאל אַרְגְּוָנָא. (שיר השירים ז, ו): מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים, שֶׁאָסַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַצְמוֹ בִּשְׁבוּעָה שֶׁהוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹךְ רָהִיטִין שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, בִּזְכוּת מִי, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, דִּכְתִיב (בראשית יח, ז): וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם. רַבִּי לֵוִי אָמַר בִּזְכוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, דִּכְתִיב בֵּיהּ (בראשית ל, לח): וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרְהָטִים. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים, זֶה משֶׁה, דִּכְתִיב בֵּיהּ (דברים לג, ה): וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, אָסוּר בָּרְהָטִים, שֶׁגָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בִּשְׁבִיל מִי, בִּשְׁבִיל רְהָטִים שֶׁל מֵי מְרִיבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כ, יג): הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל. רַבִּי יְהוּדָה מְשָׁלוֹ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁגָּזַר וְאָמַר כָּל מִי שֶׁיִּלְקֹט וְיֹאכַל מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית יְהוּ מַחֲזִירִין אוֹתוֹ בַּקַּמְפּוֹן, הָלְכָה אִשָּׁה אַחַת בַּת טוֹבִים וְלִקְטָה וְאָכְלָה מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית, הִתְחִילוּ מַחֲזִירִין אוֹתָהּ בַּקַּמְפּוֹן וְהָיְתָה צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ תְּלֵה אֶת הַפַּגִּין הַלָּלוּ בְּצַוָּארִי כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרוֹת דּוֹמֶה לָנוּ שֶׁנִּמְצָא בָהּ דָּבָר שֶׁל עֶרְוָה אוֹ דָּבָר שֶׁל כְּשָׁפִים, אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁרוֹאִים אֶת הַפַּגִּין בְּצַוָּארִי הֵן יוֹדְעִין שֶׁבִּשְׁבִילָן אֲנִי מְחַזֶּרֶת. כָּךְ אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן הָעוֹלָם כְּתֹב בְּתוֹרָתְךָ מִפְּנֵי מָה אֵינִי נִכְנַס לָאָרֶץ, שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים דּוֹמֶה לָנוּ שֶׁזִּיֵּף משֶׁה אֶת הַתּוֹרָה, אוֹ אָמַר דָּבָר שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא עַל הַמָּיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כז, יד): כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר צִן. רַבִּי שִׁמְעוֹן מְשָׁלוֹ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּבְנוֹ עִמּוֹ עַל קָרוֹכִין, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְמָקוֹם צַר נֶהְפְּכָה קָרוֹכִין עַל בְּנוֹ, נִסְמֵית עֵינוֹ נִקְטְעָה יָדוֹ נִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ, כֵּיוָן שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ מַגִּיעַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם, הָיָה מַזְכִּיר וְאוֹמֵר אוֹי לִי כָּאן נִזּוֹק בְּרִי, כָּאן נִסְמֵית עֵינוֹ, כָּאן נִקְטְעָה יָדוֹ, כָּאן נִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְכִּיר בְּתוֹרָתוֹ שָׁלשׁ פְּעָמִים מֵי מְרִיבָה, כְּלוֹמַר כָּאן הָרַגְתִּי אֶת משֶׁה, כָּאן הָרַגְתִּי אֶת אַהֲרֹן, כָּאן הָרַגְתִּי אֶת מִרְיָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קמא, ו): נִשְׁמְטוּ בִידֵי סֶלַע שֹׁפְטֵיהֶם וְשָׁמְעוּ אֲמָרַי כִּי נָעֵמוּ. רַב נַחְמָן אָמַר מֶלֶךְ זֶה משֶׁה, דִּכְתִיב: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אֲנִי מִנִּיתִיךָ מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, דַּרְכּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ לִהְיוֹת גּוֹזֵר וַאֲחֵרִים מְקַיְּמִין, כָּךְ תְּהֵא גוֹזֵר וְיִשְׂרָאֵל מְקַיְּמִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

ה׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר (משלי כא, כב): עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם, גְּבָרִים כְּתִיב, שֶׁכֻּלָּם גְּבָרִים וְאֵין בָּהֶם נְקֵבָה. עָלָה חָכָם, זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ג): וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים, (משלי כא, כב): וַיּוֹרֶד עֹז מִבְטֶחָה, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עֹז, זוֹ תּוֹרָה, מִבְטֶחָה, שֶׁבִּטְחוֹנָן שֶׁל מַלְאָכִים שֶׁהָיוּ סְבוּרִין שֶׁלָּהֶם נִתְּנָה הַתּוֹרָה, עַד שֶׁאָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (איוב כח, יג): וְלֹא תִמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: עֹז, זוֹ תּוֹרָה, מִבְטֶחָה, שֶׁבִּטְחוֹנָהּ בָּהּ וּמַתַּן שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ. וְרַבָּנָן אָמְרוּ: עֹז, זוֹ תּוֹרָה, מִבְטֶחָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁיָּגֵעַ בָּהּ בָּטוּחַ שֶׁגּוֹזֵר וַאֲחֵרִים מְקַיְמִין, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה הַרְבֵּה יָגַעְתָּ בַּתּוֹרָה אֶלָּא תְּהֵא גּוֹזֵר וְיִשְׂרָאֵל מְקַיְּמִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

ו׳דָּבָר אַחֵר, צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רַבִּי וְרַבָּנָן, רַבִּי אוֹמֵר כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (איוב כה, ג): הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דניאל ז, י): אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְשׁוּנֵהּ, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (תהלים סח, יח): רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ, אֶלָּא הֲרֵי זֶה מִסְפַּר גְּדוּד אֶחָד, אֲבָל לִגְדוּדָיו אֵין מִסְפָּר. וְרַבָּנָן אָמְרֵי כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְשׁוּנֵהּ, אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קִלּוּסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלֶה מִשָּׁלֵם, כֵּיוָן שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כִּבְיָכוֹל מִעֵט הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פַּמַּלְיָא שֶׁלּוֹ, וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ בְּדִין שֶׁיְהֵא קִלּוּסִי עוֹלֶה כְּמוֹ שֶׁהָיָה עוֹלֶה (איוב כה, ג): וְעַל מִי לֹא יָקוּם אוֹרֵהוּ, מִי בָּא מִכָּל בָּאֵי עוֹלָם וְאוֹמֵר לֹא הֵאִיר לִי חַמָּה בַּיּוֹם וְלֹא הֵאִיר לִי לְבָנָה בַּלַּיְלָה, אַתָּה מֵאִיר לָעֶלְיוֹנִים וְלַתַּחְתּוֹנִים וּלְכָל בָּאֵי עוֹלָם וְאַתָּה מִתְאַוֶּה לְאוֹרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

ז׳אָמַר רַבִּי חֲנִינָא חַלּוֹנוֹת הָיוּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּמֵהֶם הָיְתָה אוֹרָה יוֹצְאָה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א, ו, ד): וַיַּעַשׂ לַבָּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִים, שְׁקוּפוֹת אֲטוּמוֹת, הָיוּ מַקְטִינוֹת מִבִּפְנִים וּמַרְחִיבוֹת מִבַּחוּץ כְּדֵי לְהוֹצִיא אוֹרָה לָעוֹלָם. אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה לוֹ טְרַקְלִין וְעָשָׂה חַלּוֹנוֹתָיו מַקְטִינוֹת מִבַּחוּץ וּמַרְחִיבוֹת מִבִּפְנִים כְּדֵי לְהַכְנִיס אוֹרָה לְתוֹכָהּ, אֲבָל חַלּוֹנוֹת שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא הָיוּ כֵן אֶלָּא מַקְטִינוֹת מִבִּפְנִים וּמַרְחִיבוֹת מִבַּחוּץ, כְּדֵי לְהוֹצִיא אוֹרָה גְדוֹלָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק שָׁאַל לְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בִּשְׁבִיל שֶׁשָּׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה בַּעַל אַגָּדָה מֵהֵיכָן אוֹרָה יָצְאָה לָעוֹלָם, אָמַר לוֹ נִתְעַטֵּף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּשִּׂמְלָה וְהִבְהִיק כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִזִּיו הֲדָרוֹ אָמַר לוֹ בִּלְחִישָׁה. אָמַר לוֹ מִקְרָא מָלֵא הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ב): עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה, וְאַתְּ אוֹמֵר לִי בִּלְחִישָׁה, אָמַר כְּשֵׁם שֶׁאֲמָרוּהָ בִּלְחִישָׁה כָּךְ אָמַרְתִּי לְךָ בִּלְחִישָׁה. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אִלּוּלֵי שֶׁדְּרָשָׁהּ רַבִּי יִצְחָק בָּרַבִּים לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְאָמְרָהּ. וְקַמֵּי מִן כֵּן מָה הֲווֹן אָמְרִין, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק מִמָּקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִשָּׁם אוֹרָה יוֹצֵאת לָעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל מג, ב): וְהִנֵּה כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא מִדֶּרֶךְ הַקָּדִים וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבֹדוֹ, וְאֵין כְּבוֹדוֹ אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ירמיה יז, יב): כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ.

ח׳רַבִּי אֲבִינָא אֲמַר תַּרְתֵּי, וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה אֲמַר תַּרְתֵּי, וְרַבָּנָן אָמְרֵי תַּרְתֵּי. רַבִּי אֲבִינָא אָמַר הַגַּלְגַּל הַזֶּה שֶׁל חַמָּה אֶחָד מִמְשַׁמְשַׁי הוּא, וּבְשָׁעָה שֶׁיּוֹצְאָה לָעוֹלָם אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לָזוּן עֵינֶיהָ מִמֶּנָּהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ז, י): נְהַר דִּי-נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי, וּלְאוֹרְךָ אֲנִי צָרִיךְ. אָמַר רַבִּי אַחָא (ישעיה מב, כא): ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר, לֹא [בראתי] [צויתי] אֶלָּא לְזַכּוֹתֶךָ. רַבִּי אֲבִינָא אָמַר אָחֳרֵי, הַבָּרָק הַזֶּה אֶחָד מִתּוֹלְדוֹת הָאֵשׁ שֶׁל מַעְלָן הוּא, וְהוּא מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ מַבְהִיק אוֹרוֹ, וּלְאוֹרְךָ אֲנִי צָרִיךְ. אָמַר רַבִּי אַחָא ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, הֵיךְ דְּקָדָמוֹי. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר הַגַּלְגַּל הַזֶּה שֶׁל עַיִן אֵין אָדָם רוֹאֶה מִתּוֹךְ הַלָּבָן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֶלָּא מִתּוֹךְ הַשָּׁחוֹר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה מִּתּוֹךְ חֲשֵׁכָה בָּרָאתִי לְךָ אוֹרָה, וּלְאוֹרְךָ אֲנִי צָרִיךְ. אָמַר רַבִּי אַחָא ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר אָחֳרֵי (בראשית א, ב): וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ (בראשית א, ג): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה מִּתּוֹךְ חֲשֵׁכָה בָּרָאתִי לְךָ אוֹרָה, וּלְאוֹרְךָ אֲנִי צָרִיךְ. אָמַר רַבִּי אַחָא וכו'. וְרַבָּנָן אָמְרֵי תַּרְתֵּי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַוָּלָד, כָּל אוֹתָן תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים שֶׁהָיִיתָ בִּמְעֵי אִמְךָ אֲנִי הָיִיתִי מֵאִיר לְךָ, וּלְאוֹרְךָ אֲנִי צָרִיךְ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי אָחֳרֵי (דניאל ב, כב): הוּא גָּלֵא עֲמִיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נְהוֹרָא שְׁרֵא גַּבִּי וּלְאוֹרְךָ אֲנִי צָרִיךְ.

ט׳אָמַר רַב בְּשָׁעָה שֶׁגַּלְגַּל חַמָּה וּלְבָנָה נִכְנָסִין לִטֹּל רְשׁוּת מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עֵינֵיהֶם כֵּהוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה וּמְבַקְּשִׁין לָצֵאת לְהָאִיר לָעוֹלָם וְאֵינָן רוֹאִין כְּלוּם, וּמָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם מוֹרֶה לִפְנֵיהֶם חִצִּים וּמְהַלְכִים לְאוֹרָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (חבקוק ג, יא): שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָּה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ, וּכְתִיב (יואל ב, י): שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם, רַבִּי הוֹשַׁעְיָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְלָאי דְּקֵיסָרִין בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק בַּר זְעֵירָא, לְעוֹלָם אֵין גַּלְגַּל חַמָּה שׁוֹקֵעַ עַד שֶׁהוּא נַעֲשָׂה כְּמִין חַרְדָּל שֶׁל דָּם, מַאי טַעְמָא (תהלים יט, ו): וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח, וְאֵין אוֹרַח אֶלָּא שֶׁל נָשִׁים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית יח, יא): חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים. אָמַר רַבִּי לֵוִי בְּכָל יוֹם וָיוֹם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב בַּדִּין עַל גַּלְגַּל חַמָּה וּלְבָנָה שֶׁאֵין מְבַקְשִׁים לָצֵאת לְהָאִיר לָעוֹלָם, מָה הֵם אוֹמְרִים, הַבְּרִיּוֹת מְקַטְרְגִין לָנוּ, הַבְּרִיּוֹת מִשְׁתַּחֲוִים לָנוּ. אָמַר רַבִּי יוֹסְטָא בַּר שׁוּנֵם, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם, יוֹשֵׁב עֲלֵיהֶן בַּדִּין וְיוֹצְאִין וּמְאִירִין לָעוֹלָם בְּעַל כָּרְחָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (צפניה ג, ה): בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר מִשְׁפָּטוֹ יִתֵּן לָאוֹר לֹא נֶעְדָּר, מַהוּ לֹא נֶעְדָּר, לֹא פָּסָק, (צפניה ג, ה): וְלֹא יוֹדֵעַ עַוָּל בּשֶׁת, לָא בַּהֲתִין אֶלָא סָגְדִין לְהוֹן חָמְיָן לְהוֹן לָקְיָן וְלָא בַּהֲתִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא כד, ב): וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת.

י׳תָּנֵי רַבִּי חִיָּא שֶׁמֶן זַיִת וְלֹא שֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין וְלֹא שֶׁמֶן אֱגוֹזִים וְלֹא שֶׁמֶן צְנוֹנוֹת, וְלֹא שֶׁמֶן שְׁקֵדִים, אֶלָּא שֶׁמֶן זַיִת דְּמִזֵּיתֶךָ. אָמַר רַבִּי אָבִין מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁמָּרְדוּ בוֹ לִגְיוֹנָיו, וְלִגְיוֹן אֶחָד מִשֶּׁלּוֹ לֹא מָרַד בּוֹ, אָמַר הַמֶּלֶךְ אוֹתוֹ לִגְיוֹן שֶׁלֹּא מָרַד בִּי מִמֶּנּוּ יַעֲשׂוּ דֻּכָּסִין וְאִיפַרְכִין וְאִיסְטְרָלִיטִין. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַזַּיִת הַזֶּה הֵבִיא אוֹרָה לָעוֹלָם בִּימֵי נֹחַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ח, יא): וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ, מַהוּ טָרָף קְטִיל, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית לז, לג): טָרֹף טֹרָף יוֹסֵף, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אִלּוּ לָא קְטַלְתֵּיהּ אִילָן רַב הֲוָה מִתְעַבְדָא. וּמֵהֵיכָן הֱבִיאַתּוּ, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר מֵהַר הַמִּשְׁחָה הֱבִיאַתּוּ. רַבִּי לֵוִי אָמַר מִשַּׁבְשׁוּשֵׁי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֱבִיאַתּוּ, הֲדָא דְּאִינוּן אָמְרֵי אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל לָא לָקַת בְּמוֹי דְּמַבּוּלָא, הוּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָהּ עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל (יחזקאל כב, כד): בֶּן אָדָם אֱמָר לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֲפִלּוּ אִסְטְרוֹבָּלִין שֶׁל רֵחַיִם נִמָּחוּ בַמַּיִם. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן נִפְתְּחוּ לָהּ וּמִשָּׁם הֱבִיאַתּוּ, אָמַר לוֹ רַבִּי אַיְבוּ אִלּוּ מִגַּן עֵדֶן הֱבִיאַתּוּ לֹא הָיָה לָהּ דָּבָר מְעֻלֶּה יוֹתֵר לְהָבִיא כְּגוֹן קִנָּמוֹן וּבַלְסָמוֹן, אֶלָּא רֶמֶז רָמְזָה לוֹ וְאָמְרָה לוֹ מָרִי נֹחַ, מַר מִזֶּה מִתַּחַת יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא מָתוֹק מִתַּחַת יָדֶךָ.

י״אמִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד יַעֲרֹךְ אֹתוֹ (ויקרא כד, י), אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ, בִּזְכוּת יַעֲרֹךְ תִּנָּצְלוּ מִן (ישעיה ל, לג): כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל. אָמַר רַבִּי חָנִין בִּזְכוּת (ויקרא כד, ב): לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד, אַתֶּם זוֹכִים לְהַקְבִּיל פְּנֵי נֵרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, מַה טַּעַם (תהלים קלב, יג): שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי, וְאוֹמֵר (ויקרא קכב, א): שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ.