ויקרא רבה ל״גVayikra Rabbah 33
א׳וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה, וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ (ויקרא כה, א יד), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יח, כא): מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן, תַּרְגוּם עֲקִילַס, מִיצְטְרָא מָכִירִין, מָוֶת מִכָּאן וְחַיִּים מִכָּאן. בַּר סִירָא אָמַר הָיְתָה לְפָנָיו גַּחֶלֶת וְנָפַח בָּהּ וּבָעֲרָהּ, רָקַק בָּהּ וְכָבַת. אָמַר רַבִּי יַנַּאי הָיָה כִּכָּר טָבוּל, אֲכָלוֹ עַד שֶׁלֹּא עִשְּׂרוֹ, מָוֶת בְּיַד לָשׁוֹן. עִשְּׂרוֹ וַאֲכָלוֹ, חַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא הָיְתָה לְפָנָיו כַּלְכָּלָה שֶׁל תְּאֵנִים, אֲכָלָהּ עַד שֶׁלֹּא עִשְּׂרָהּ, מָוֶת בְּיַד לָשׁוֹן. עִשְּׂרָהּ וַאֲכָלָהּ, חַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לְטָבִי עַבְדֵיהּ פּוּק זְבֵין לִי צֵדוּ טָבָא מִן שׁוּקָא, נָפַק זָבַן לֵיהּ לִשָּׁן, אָמַר לֵיהּ פּוּק זְבֵין לִי צֵדוּ בִּישָׁא מִן שׁוּקָא, נָפַק זָבַן לֵיהּ לִשָּׁן. אֲמַר לֵיהּ מַהוּ דֵּין דְּכַד אֲנָא אָמַר לָךְ צֵדוּ טָבָא אַתְּ זָבַן לִי לִשָּׁן, וְכַד אֲנָא אֲמַר לָךְ צֵדוּ בִּישָׁא אַתְּ זָבַן לִי לִשָּׁן. אֲמַר לֵיהּ מִינָּהּ טָבְתָּא וּמִינָהּ בִּישְׁתָּא, כַּד הֲוָה טַב לֵית טָבָה מִנֵּיהּ, וְכַד בִּישׁ לֵית בִּישׁ מִנֵּיהּ. רַבִּי עָשָׂה סְעוּדָה לְתַלְמִידָיו, הֵבִיא לִפְנֵיהֶם לְשׁוֹנוֹת רַכִּים וּלְשׁוֹנוֹת קָשִׁים, הִתְחִילוּ בּוֹרְרִין בָּרַכִּים וּמַנִּיחִין הַקָּשִׁים, אָמַר לָהֶם דְּעוּ מָה אַתֶּם עוֹשִׂין כְּשֵׁם שֶׁאַתֶּם בּוֹרְרִין אֶת הָרַכִּין וּמַנִּיחִין אֶת הַקָּשִׁים כָּךְ יִהְיֶה לְשׁוֹנְכֶם רַךְ אֵלּוּ לָאֵלּוּ, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר.
1
ב׳דָּבָר אַחֵר, וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עמוס ז, ז): וְהִנֵּה ה' נִצָּב עַל חוֹמַת אֲנָךְ, עַל שׁוּרָא דְּאוּנִיתָה, (עמוס ז, ז): וּבְיָדוֹ אֲנָךְ, כְּבַעַל חוֹב שֶׁעוֹמֵד וּשְׁטָרוֹ בְּיָדוֹ. וְדִכְוָתַהּ (שמות א, ח): וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ, כְּבַעַל חוֹב וּשְׁטָרוֹ בְּיָדוֹ. וְדִכְוָתַהּ (עמוס ז, ח): וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה עָמוֹס וָאֹמַר אֲנָךְ, זֶה סַנְהֶדְּרֵי גְדוֹלָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא מִנְיַן אֲנָ"ךְ. (עמוס ז, ח): וַיֹּאמֶר ה' הִנְנִי שָׂם אֲנָךְ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן הַיּוֹרָה הַזּוֹ אֵין מַעֲמִידָהּ אֶלָּא אֲנָכָהּ, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹנֶכְכֶם אֲנִי בְּיִסּוּרִין בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא (עמוס ז, ח): לֹא אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ, רַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר וְרַבִּי טַבְיוֹמֵי בְּשֵׁם רַבִּי יִרְמְיָה, בְּכָל עֲוֹנוֹת כְּתִיב (מיכה ז, יח): נוֹשֵׂא עָוֹן, וְכָאן כְּתִיב: לֹא אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ.
2
ג׳רָאִיתִי אֶת ה' נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ (עמוס ט, א), עוֹמֵד עַל הַדּוֹר לְזָבְחוֹ, (עמוס ט, א): וַיֹּאמֶר הַךְ הַכַּפְתּוֹר וְיִרְעֲשׁוּ הַסִּפִּים, הַךְ הַכַּפְתּוֹר זֶה יֹאשִׁיָּה, וְיִרְעֲשׁוּ הַסִּפִּים, אֵלּוּ סַנְקְלִיטִין שֶׁלּוֹ. (עמוס ט, א): וּבְצָעַם בְּרֹאשׁ כֻּלָּם, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, מָשָׁל לִסְאָה שֶׁהִיא מְלֵאָה עֲווֹנוֹת, מִי מְקַטְרֵג בָּהּ, גָּזֵל. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן מָשָׁל לִבְנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ בָּהֶן עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּמְגַלֵּי עֲרָיוֹת וְשׁוֹפְכֵי דָמִים וְגָזֵל שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל. רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידֵי בְּשֵׁם רַב אַחָא עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חַטָּאוֹת סִדֵּר יְחֶזְקֵאל וּמִכֻּלָם לֹא חָתַם אֶלָּא בְּגָזֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל כב, יג): וְהִנֵּה הִכֵּיתִי כַפִּי אֶל בִּצְעֵךְ, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר.
3
ד׳הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ב, לד): וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה כֵּן חָנוּ לְדִגְלֵיהֶם, וְאַהֲרֹן הֵיכָן הָיָה, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה וְרַבִּי לֵוִי בַּר חַיָּתָא וְרַבִּי אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא כֵּיוָן שֶׁבָּא לְיַחֲסָן הוֹנוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ אַתְּ מְיַחֲסֵנוּ, עַד שֶׁאַתָּה בָּא לְיַחֲסֵנוּ לֵךְ וְיַחֵס אֶת בָּנֶיךָ, אֶלְעָזָר בִּנְךָ לְמִי הוּא נָשׂוּי, לֹא לְבִתּוֹ שֶׁל פּוּטִיאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ו, כה): וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהֵן מְזַלְזְלִין בּוֹ הִתְחִיל מְיַחֲסוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כה, יד): פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, כֹּהֵן בַּר כֹּהֵן, קַנָּאי בַּר קַנָּאי, מֵשִׁיב חֵמָה בֶּן מֵשִׁיב חֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה, יד): הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ וגו'. לְפִיכָךְ הִקְדִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבוֹדוֹ שֶׁל אַהֲרֹן לִכְבוֹדוֹ שֶׁל משֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ג, א): וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמשֶׁה, משֶׁה וְאַהֲרֹן אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא אַהֲרֹן וּמשֶׁה, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר.
4
ה׳דָּבָר אַחֵר, וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים ב יג, יז): וַיַּכּוּ בָהֶם אֲבִיָּה וְעַמּוֹ מַכָּה רַבָּה, מַה הוּא מַכָּה רַבָּה, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר שֶׁהֶעֱבִיר צוּרַת פְּנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ג, ט): הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם, שְׁמוּאֵל בַּר אַמֵּי אָמַר שֶׁהֶעֱמִיד עֲלֵיהֶם שׁוֹמְרִים שְׁלשָׁה יָמִים עַד שֶׁנִּתְקַלְקְלָה צוּרָתָם, דִּתְנִינַן תַּמָּן אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַל פַּרְצוּף פָּנִים עִם הַחֹטֶם, אֲפִלּוּ יֵשׁ בּוֹ סִימָנִים וּבְכֵלָיו, וְאֵין מְעִידִין אוֹתוֹ אֶלָּא עַד שְׁלשָׁה יָמִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים ב יג, כ): וְלֹא עָצַר כֹּחַ יָרָבְעָם עוֹד בִּימֵי אֲבִיָּהוּ וַיִּגְּפֵהוּ ה'. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמֵנִי אַתָּה סָבוּר לוֹמַר שֶׁיָּרָבְעָם נִגָּף וַהֲלֹא לֹא נִגַּף אֶלָּא אֲבִיָּה, וְלָמָּה נִגַּף, רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ וְרַבָּנָן, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר עַל יְדֵי שֶׁחִסְּדָן בָּרַבִּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים ב יג, ח): וְאַתֶּם הָמוֹן רָב וְעִמָּכֶם עֶגְלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יָרָבְעָם לֵאלֹהִים. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר עַל יְדֵי שֶׁבִּזָּה לַאֲחִיָּה הַשִּׁלּוֹנִי וְקָרָא אוֹתוֹ בְּלִיָּעַל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים ב יג, ח): וַיִּקָּבְצוּ עָלָיו אֲנָשִׁים רֵקִים בְּנֵי בְלִיַּעַל. וְרַבָּנָן אָמְרֵי עַל יְדֵי שֶׁבָּאת עֲבוֹדָה זָרָה לְיָדוֹ וְלֹא בִּעֲרָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים ב יג, יט): וַיִּרְדֹּף אֲבִיָּה אַחֲרֵי יָרָבְעָם וַיִּלְכֹּד מִמֶּנּוּ עָרִים אֶת בֵּית אֵל, וּכְתִיב (מלכים א יב, כט): וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל, וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמָה אִם הַמֶּלֶךְ עַל יְדֵי שֶׁהוֹנָה מֶלֶךְ כָּמוֹהוּ עֲנָשׁוֹ הַכָּתוּב, מִי שֶׁהוֹנָה אֶת חֲבֵרוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ וגו'.
5
ו׳דָּבָר אַחֵר, וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר, רַבִּי חִיָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַדָּא דְּיָפוֹ אָמַר וְכִי תִמְכְּרוּ, עֲתִידִין אַתֶּם לִמָּכֵר לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֶלָּא תְּהוּ שֻׁתָּפִין לְבָרְיֵכוֹן, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשׂוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה שֶׁאָמְרוּ לִנְבוּכַדְנֶצַּר (דניאל ג, טז יח): לָא חַשְׁחִין אֲנַחְנָא עַל דְּנָה פִּתְגָם לַהֲתָבוּתָךְ, הֵן אִיתַי אֱלָהַנָא דִי אֲנַחְנָא פָלְחִין יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַנָא וגו' וְהֵן לָא יְדִיעַ לֶהֱוֵא לָךְ מַלְכָּא וגו' (דניאל ג, יד): עָנֵה נְבוּכַדְנֶצַּר וְאָמַר לְהוֹן הַצְּדָא שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, מַהוּ הַצְּדָא, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר אוֹנְטוֹס. רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי חֲנִינָא אָמַר צָדוּ, מַה בָּאתֶם לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלִּי צָדוּ, תַּרְגּוּם תֹּהוּ וָבֹהוּ צָדְיָא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר תַּרְתֵּין, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר תַּרְתֵּין, שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר תַּרְתֵּין וְרַבָּנִין אָמְרוּ חָדָא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר תַּרְתֵּין, אָמַר לָהֶם עִקָּרָהּ שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים לֹא מִשֶּׁלָּכֶן הָיְתָה, לֹא כֵן כְּתִיב (ישעיה י, י): וּפְסִילֵיהֶם מִירוּשָׁלִַם וּמִשֹּׁמְרוֹן, וְכָאן בָּאתֶם לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלִּי צָדוּ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר חֳרֵי, אָמַר לָהֶם כְּשֶׁהֱיִיתֶם בְּאַרְצְכֶם הֱיִיתֶם שׁוֹלְחִים אֶצְלֵנוּ וְלוֹקְחִין טוּפְרִין וְשֵׂעָר וַעֲצָמוֹת שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, חוֹקְקִים אוֹתָן, לְקַיֵּם מַה שֶּׁכָּתוּב (יחזקאל כג, יד): צַלְמֵי כַשְׂדִּים חֲקֻקִים בַּשָּׁשַׁר, וְכָאן בָּאתֶם לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלִּי צָדוּ. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר תַּרְתֵּין, אָמַר לָהֶם כְּשֶׁהֱיִיתֶם בְּאַרְצְכֶם הֱיִיתֶם נַעֲשִׂים פִּסְקָיוֹת פִּסְקָיוֹת לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל טז, כה): וַתְּתַעֲבִי אֶת יָפְיֵךְ וַתְּפַשְּׂקִי אֶת רַגְלַיִךְ לְכָל עוֹבֵר, וְכָאן בָּאתֶם לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלִּי צָדוּ. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר חֳרֵי, אָמַר לָהֶם כְּשֶׁהֱיִיתֶם בְּאַרְצְכֶם הֱיִיתֶם נַעֲשִׂים הוֹמָנִיּוֹת הוֹמָנִיּוֹת לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל כג, מב): וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵו בָהּ, (יחזקאל כג, מב): מוּבָאִים קָאנוּסִין (יחזקאל כג, מב): סָבָאִים דַּחֲיָן, (יחזקאל כג, מב): וַיִּתְּנוּ צְמִידִים אֶל יְדֵיהֶן, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר קְדֵשִׁין, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל כג, מג): וָאֹמַר לַבָּלָה נִאוּפִים, מַהוּ לַבָּלָה, תַּרְגּוּם עֲקִילָס, פִּילָא פּוֹרְנִי, דְּהִיא מְבַלְיָא גִיאֲרָא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אֵין לְשׁוֹן לַבָּלָה אֶלָּא לְשׁוֹן עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ירמיה נא, מד): וּפָקַדְתִּי עַל בֵּל בְּבָבֶל, וְכָאן בָּאתֶם לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלִּי צָדוּ. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמֵנִי אָמַר תַּרְתֵּין, אָמַר לָהֶם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּכֶם שֶׁל כֶּסֶף שֶׁל זָהָב הָיְתָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (הושע ח, ד): כַּסְפָּם וּזְהָבָם עָשׂוּ לָהֶם עֲצַבִּים, אֲבָל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלִּי אֵינוֹ אֶלָּא אָלוֹ כוּרְסוֹן כֻּלּוֹ דִּדְהַב נְקֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ג, א): נְבוּכַדְנֶצַר מַלְכָּא עֲבַד צְלֵם, וְכֵן בָּאתֶם לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלִּי צָדוּ. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר חֳרֵי, אָמַר לָהֶם לֹא כָךְ כָּתַב לָכֶם משֶׁה בַּתּוֹרָה (דברים ד, כח): וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם, אָמְרוּ מָרֵי מַלְכָּא לָא לְמִסְגַּד אֶלָּא לְמִפְלַח בְּמִסִּים וּבְאַרְנוּנִיּוֹת וּבְזֵימִיּוֹת וּבְגֻלְגָּלַיָּא, דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, תַּמָּן קָרְיָין לְמַלְכַיָּא אֱלָהַיָּא. וְרַבָּנָן אָמְרֵי חָדָא אָמַר לָהֶם, לֹא כָךְ כָּתַב לָכֶם יִרְמְיָה (ירמיה כז, ח): הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּ אֶת נְבוּכַדְנֶצַּר וגו', אֲמַר לְהוֹן אוֹ אַתּוּן מְקַיְּמִין מִן רֵישֵׁי דְּהָדֵין פְּסוּקָא אוֹ אֲנִי מְקַיֵּם סֵיפֵיהּ, מִיָּד (דניאל ג, טז): עֲנוֹ שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ וְאָמְרִין לְמַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר, אִם מַלְכָּא לָמָּה נְבוּכַדְנֶצַּר, אִם נְבוּכַדְנֶצַּר לָמָּה מַלְכָּא, אֶלָּא בְּמִסִּים וּבְאַרְנוּנִיּוֹת וּבְזֵימִיּוֹת וּבְגֻלְגָּלִיּוֹת אַתְּ מֶלֶךְ עָלֵינוּ אֲבָל לַדָּבָר הַזֶּה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לָנוּ נְבוּכַדְנֶצַּר אַתְּ וּנְבוּכַדְנֶצַּר שְׁמֶךָ, אַתְּ וְחַד כֶּלֶב שָׁוִין עָלֵינַן כַּחֲדָא, נְבוּכַדְנֶצַּר נָבַח כְּכַלְבָּא, נָפַח כְּקוּלְתָא, נָצַר כְּצַרְצְרָה. מִיָּד נָבַח כְּכַלְבָּא וְנָפַח כְּקוּלְתָה, וַעֲבֵיד נָצַר כְּצַרְצְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ח, ב): אֲנִי פִי מֶלֶךְ שְׁמֹר. אָמַר רַבִּי לֵוִי אֲנִי פִי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתוֹ אֶשְׁמֹר, הַפֶּה שֶׁאָמַר לָנוּ בְּסִינַי (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, (קהלת ח, ב): וְעַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים, עַל שׁוּם (שמות כ, א): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, (קהלת ח, ב): שְׁבוּעַת אֱלֹהִים, עַל שׁוּם (שמות כ, ז): לֹא תִשָּׂא, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה יִשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדִין לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְלֶעָתִיד לָבוֹא מַה כְּתִיב (ישעיה מט, כג): וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה אֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנִין לְיִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד אֲנִי לְהַאֲכִילָם מִבְּשָׂרָם וּלְהַשְׁכִּירָם מִדָּמָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מט, כו): וְהַאֲכַלְתִּי אֶת מוֹנַיִךְ אֶת בְּשָׂרָם וּכֶעָסִיס דָּמָם יִשְׁכָּרוּן.
6