ויקרא רבה ה׳Vayikra Rabbah 5
א׳אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים לַה' לְחַטָּאת, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (איוב לד, כט): וְהוּא יַשְׁקִט וּמִי יַרְשִׁעַ וגו'. דָּרַשׁ רַבִּי מֵאִיר וְהוּא יַשְׁקִט מֵעוֹלָמוֹ, וְיַסְתֵּר פָּנִים מֵעוֹלָמוֹ, כַּדַּיָּן הַזֶּה שֶׁהוּא מוֹתֵחַ אֶת הַוִּילוֹן מִבִּפְנִים וְאֵינוֹ רוֹאֶה מַה נַּעֲשָׂה מִבַּחוּץ, כָּךְ אָמְרוּ דּוֹר הַמַּבּוּל (איוב כב, יד): עָבִים סֵתֶר לוֹ וגו'. אָמְרוּ לוֹ דַּיֶּךָ מֵאִיר אֶלָּא וְהוּא יַשְׁקִט וּמִי יַרְשִׁעַ, נָתַן שַׁלְוָה לְדוֹר הַמַּבּוּל, וּמִי בָּא וְחִיְּבָן, וּמַה שַּׁלְוָה נָתַן לָהֶם (איוב כא, ח): זַרְעָם נָכוֹן לִפְנֵיהֶם עִמָּם וְצֶאֱצָאֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם, רַבִּי לֵוִי וְרַבָּנָן, רַבִּי לֵוִי אָמַר לִשְׁלשָׁה יָמִים הָיְתָה אִשָּׁה מֵהֶן מִתְעַבֶּרֶת וְיוֹלֶדֶת, נֶאֱמַר כָּאן נָכוֹן, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שמות יט, טו): הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלשֶׁת יָמִים, מָה נָכוֹן הָאָמוּר לְהַלָּן שְׁלשָׁה יָמִים, אַף נָכוֹן הָאָמוּר כָּאן לִשְׁלשָׁה יָמִים. וְרַבָּנָן אָמְרֵי לְיוֹם אֶחָד הָיְתָה אִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת וְיוֹלֶדֶת, נֶאֱמַר כָּאן נָכוֹן, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן נָכוֹן (שמות לד, ב): וֶהְיֵה נָכוֹן לַבֹּקֶר, מָה נָכוֹן הָאָמוּר לְהַלָּן יוֹם אֶחָד, אַף נָכוֹן הָאָמוּר כָּאן יוֹם אֶחָד. וְצֶאֱצָאֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם, שֶׁהָיוּ רוֹאִים בְּנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם. (איוב כא, יא): יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם, יָנוֹקֵיהוֹן. אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּעֲרָבְיָא קוֹרִין לְיָנוֹקָא עֲוִילָא. (איוב): וְיַלְדֵיהֶם יְרַקֵּדוּן, כְּאִלֵּין שֵׁדַיָא, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה יג, כא): וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם, הָא כֵיצַד, כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה אַחַת מֵהֶן יוֹלֶדֶת בַּיּוֹם הָיְתָה אוֹמֶרֶת לִבְנָהּ לֵךְ וְהָבֵא לִי צוֹר וַאֲנִי חוֹתֶכֶת אֶת שׁוּרֶךָ, וּכְשֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת בַּלַּיְלָה הָיְתָה אוֹמֶרֶת לִבְנָהּ לֵךְ וְהַדְלֵק לִי אֶת הַנֵּר וַאֲנִי חוֹתֶכֶת אֶת שׁוּרֶךָ. עוּבְדָא הֲוָה בְּחַד אִתְּתָא דִּילֵידַת בַּלַּיְלָה וְאָמְרָה לִבְרָהּ אֲזֵיל וְאַדְלֵיק לִי בּוֹצִינָא וַאֲנָא קָטַע שׁוּרָךְ, אֲזַל לְמַדְלַק בּוֹצִינָא וּפָגַע לֵיהּ שֵׁדָא שָׂרֵיהוֹן דְּרוּחֲתָא, עִם דְּמִתְעַסְּקִין דֵּין עִם דֵּין קָרָא תַּרְנְגוֹלָא, אֲמַר לֵיהּ אֲזֵיל גְּלוֹג לְאִמְּךָ וֶאֱמֹר לָהּ אִלּוּלֵי דְּקָרָא תַרְנְגוֹלָא הֲוֵינָא קָטֵיל בָּךְ. אֲמַר לֵיהּ אֲזֵיל גְּלוֹג לְאִמָּא דְּאִמָּךְ דְּלָא קְטַעַת אִמִּי שׁוּרִי, דְּאִי קְטַעַת אִמִּי שׁוּרִי הֲוֵינָא קָטֵיל לָךְ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (איוב כא, ט): בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד, מִן הַמַּזִּיקִין. וְלֹא שֵׁבֶט אֱלוֹהַּ עֲלֵיהֶם, מִן הַיִּסּוּרִים. וּכְשֶׁהִסְתִּיר פָּנָיו מִי אָמַר לוֹ לֹא עָשִׂיתָ כַּשּׁוּרָה, וּבַמֶּה הִסְתִּיר פָּנָיו מֵהֶן, הֵבִיא עֲלֵיהֶן אֶת מֵי הַמַּבּוּל (בראשית ז, כג): וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם וגו'. (איוב לד, כט): וְעַל גּוֹי וְעַל אָדָם יָחַד. גּוֹי זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל, אָדָם זֶה נֹחַ. יָחַד, הָיָה לוֹ לְהַעֲמִיד אֶת עוֹלָמוֹ מֵאָדָם אֶחָד. יָחַד, הָיָה לוֹ לְהַעֲמִיד אֶת עוֹלָמוֹ מֵאֻמָּה אֶחָת.
1
ב׳דָּבָר אַחֵר, וְהוּא יַשְׁקִט וּמִי יַרְשִׁעַ, נָתַן שַׁלְוָה לַסְדוֹמִיִּים מִי בָּא וְחִיְּבָן, וּמַה שַּׁלְוָה נָתַן לָהֶם (איוב כח, ה ז): אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם, מְקוֹם סַפִּיר וגו' נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט, רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן בַּר שְׁאוֹנָה הָדֵין בַּר הַדְיָא הוּא צוֹפֶה מַאֲכָלוֹ מִשְׁמוֹנָה עָשָׂר מִיל, וְכַמָּה הוּא פְּרוּסָה, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר שְׁנֵי טְפָחִים, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר טֶפַח, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, כֵּיוָן דַּהֲוָה קָאי עַל אִילָנַיָא דִסְדוֹם לָא הֲוָה יָכֵיל לְמֶחֱמֵי עַל אַרְעָא מִן חֵילֵיהוֹן דְּאִילָנַיָא. מְקוֹם סַפִּיר, כְּשֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן הוֹלֵךְ אֵצֶל הַגַּנָּן וְנוֹתֵן לוֹ יָרָק בְּאִסָּר, הָיָה מוֹצֵא בַּעֲפָרוֹ זָהָב, כְּדִכְתִיב (איוב כח, ז): וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ, כֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ (איוב כא, טו): מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶּנּוּ (איוב לד, כט): וְיַסְתֵּר פָּנִים וּמִי יְשׁוּרֶנּוּ, שֶׁהִסְתִּיר פָּנָיו מֵהֶם. מִי אָמַר לוֹ לֹא עָשִׂיתָ כַּשּׁוּרָה, וּבַמֶּה הִסְתִּיר פָּנָיו מֵהֶם, הִמְטִיר עֲלֵיהֶן גָּפְרִית וְאֵשׁ (בראשית יט, כט): וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וגו'.
2
ג׳דָּבָר אַחֵר, וְהוּא יַשְׁקִט, נָתַן שַׁלְוָה לַעֲשֶׂרֶת שְׁבָטִים, מִי בָּא וְחִיְּבָן. מַה שַּׁלְוָה נָתַן לָהֶם (עמוס ו, א): הוֹי הַשַּׁאֲנַנִּים בְּצִיּוֹן, זֶה שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, וְהַבֹּטְחִים בְּהַר שֹׁמְרוֹן, אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה שְׁבָטִים. נְקֻבֵי רֵאשִׁית הַגּוֹיִם, שֶׁהֵן בָּאִין מִשְּׁנֵי רָאשֵׁי הַגּוֹיִם, מִשֵּׁם וּמֵעֵבֶר, אֻמּוֹת הָעוֹלָם בְּשָׁעָה שֶׁהֵן יוֹשְׁבִין בְּשָׁלוֹם אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּמִשְׁתַּכְּרִין וּמִתְעַסְּקִין בְּדִבְרֵי תִּפְלוּת, מָה הֵן אוֹמְרִים, מִי חָכָם כְּבִלְעָם וּמִי עָשִׁיר כְּהָמָן וּמִי גִבּוֹר כְּגָלְיַת, וְאַחַר כָּךְ: יָבוֹאוּ לָהֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְאוֹמֵר לָהֶם, אֲחִיתֹפֶל לֹא הָיָה חָכָם, קֹרַח לֹא הָיָה עָשִׁיר, שִׁמְשׁוֹן לֹא הָיָה גִבּוֹר. (עמוס ו, ב): עִבְרוּ כַלְנֵה וּרְאוּ, זוֹ קַטִּיסְפוֹן. (עמוס ו, ב): וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה, זוֹ חֲמָת שֶׁל אַנְטוֹכְיָא. (עמוס ו, ב): וּרְדוּ גַּת פְּלִשְׁתִּים, אִלֵּין תְּלוּלַיָא דְּפַלַסְטִינֵי. (עמוס ו, ב): הֲטוֹבִים מִן הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה אִם רַב גְּבוּלָם מִגְּבֻלְכֶם. (עמוס ו, ג): הַמְנַדִּים לְיוֹם רָע, לְיוֹמָא שֶׁל גָּלוּת. (עמוס ו, ג): וַתַּגִּשׁוּן שֶׁבֶת חָמָס, הִגַּשְׁתֶּם עַצְמְכֶם לֵישֵׁב אֵצֶל הַחָמָס, זֶה עֵשָׂו, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (עובדיה א, י): מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב. (עמוס ו, ד): הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן, עַל עַרְסִין דְּפִילֵי. (עמוס ו, ד): וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם, שֶׁהֵן מַסְרִיחִים מִטּוֹתֵיהֶם בַּעֲבֵרוֹת. דָּבָר אַחֵר, וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם, אֵלּוּ קָטִיּוֹת מְשֻׁפָּעוֹת שֶׁהָיָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כו, יב): וְסֶרַח הָעֹדֵף. (עמוס ו, ד): וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן, כְּשֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן מְבַקֵּשׁ לֶאֱכֹל גְּדִי הָיָה מוֹשֵׁךְ כָּל הָעֵדֶר לְפָנָיו וְהָיָה נוֹטֵל הַשָּׁמֵן שֶׁבָּהֶם וְעוֹמֵד עָלָיו וְשׁוֹחֲטוֹ, וּכְשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לֶאֱכֹל עֵגֶל, הָיָה מוֹשֵׁךְ כָּל הַבְּקָרִים לְפָנָיו וְעוֹמֵד עָלָיו וְשׁוֹחֲטוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק, (עמוס ו, ה): הַפֹּרְטִים עַל פִּי הַנָּבֶל, שֶׁהָיוּ פּוֹרְטִים פִּיהֶם בְּדִבְרֵי נִבְלוּת, מָה הָיוּ אוֹמְרִים, כְּלוּם אָמַר דָּוִד שִׁירָה אֶלָּא בְּנֵבֶל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עמוס ו, ה): כְּדָוִיד חָשְׁבוּ לָהֶם. (עמוס ו, ו): הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן, רַב וְרַבִּי יוֹחָנָן וְרַבָּנָן, רַב אָמַר קְלוּרְיָא, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּכוֹסוֹת קְטַנִּים, וְרַבָּנָן אָמְרֵי כּוֹסוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן זַרְבּוּבִיּוֹת. וּמֵהֵיכָן הָיוּ שׁוֹתִין אֶת הַיַּיִן, רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָמַר מִפַּתּוּגְתָּא, שֶׁהָיָה יֵינָם מְפַתֶּה אֶת הַגּוּף לִזְנוּת, וְרַבָּנָן בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָמְרֵי מִפַּלּוּגְתָּא, שֶׁעַל יֵינָם נִתְפַּתּוּ וְגָלוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים. (עמוס ו, ו): וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ, רַבִּי יְהוּדָה בַּר יְחֶזְקֵאל אָמַר זֶה שֶׁמֶן אִסְטַקְטוֹן. רַבִּי יַנַּאי אָמַר זֶה שֶׁמֶן אַנְפִּיקִינוֹן, שֶׁהוּא מַשִּׁיר אֶת הַשֵּׂעָר וּמַצְהִיר אֶת הַגּוּף, וְאַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה (עמוס ו, ו): וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף. (עמוס ו, ז): לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גֹּלִים וְסָר מִרְזַח סְרוּחִים, מַהוּ מִרְזַח סְרוּחִים אָמַר רַבִּי אַיְבוּ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה דִּימָסִיאוֹת הָיָה לְכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט וְאֶחָד לְכֻלָּם, וְכֵיוָן שֶׁגָּרְמוּ הָעֲוֹנוֹת וּבָאוּ לִידֵי עֲבֵרוֹת וּמַעֲשִׂים רָעִים נִטְלוּ כֻּלָּן וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר לָהֶן אֶלָּא זוֹ בִּלְבָד, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חֵטְא גוֹרֵם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (ירמיה ה, כה): עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה וגו' (איוב לד, כט): וְיַסְתֵּר פָּנִים וּמִי יְשׁוּרֶנּוּ, וּכְשֶׁהִסְתִּיר פָּנָיו מֵהֶן מִי אָמַר לוֹ לֹא עָשִׂיתָ כַּשּׁוּרָה. וּבַמֶּה הִסְתִּיר פָּנָיו מֵהֶן, הֶעֱלָה עֲלֵיהֶם אֶת סַנְחֵרִיב, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לו, א): וַיְהִי בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְמֶלֶךְ חִזְקִיָּהוּ וגו', מַהוּ וַיִּתְפְּשֵׂם, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר שְׁלשָׁה גִּזְרֵי דִינִין נֶחְתְּמוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּין שֶׁל עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים לִפֹּל בְּיַד סַנְחֵרִיב, וְנֶחְתַּם גְּזַר דִּינוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב לִפֹּל בְּיַד חִזְקִיָּה, וְנֶחְתַּם גְּזַר דִּינוֹ שֶׁל עֻזִּיָּה שֶׁיִּלְקֶה בְּצָרַעַת. (איוב לד, כט): וְעַל גּוֹי וְעַל אָדָם יָחַד, גּוֹי זֶה סַנְחֵרִיב, דִּכְתִיב בֵּיהּ (יואל א, ו): כִּי גּוֹי עָלָה עַל אַרְצִי. אָדָם, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב בְּהוֹן (יחזקאל לד, לא): וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם. יָחַד, זֶה עֻזִּיָּה הַמֶּלֶךְ שֶׁלָּקָה בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב כו, כא): וַיְהִי עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ מְצֹרָע. וְלֹא כְדִינֵי בָּשָׂר וָדָם דִּינִין שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם לַצִּבּוּר נוֹשֵׂא פָנִים וְלַיָּחִיד אֵינוֹ נוֹשֵׂא פָנִים, בְּרַם הָכָא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ויקרא ד, ג ד): אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ, וְהִקְרִיב פַּר. (ויקרא ד, יג יד): אִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ, וְהִקְרִיבוּ פַּר בֶּן בָּקָר.
3
ד׳מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ (משלי יח, טז), מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָלְכוּ לְחוֹלוֹת אַנְטוֹכְיָא לְעֵסֶק מִגְבַת צְדָקָה לַחֲכָמִים, וַהֲוָה תַּמָּן חַד בַּר נָשׁ וַהֲוָה שְׁמֵיהּ אַבָּא יוּדָן, וַהֲוָה יָהֵיב פַּרְנָסָה בְּעַיִן טוֹבָה, פַּעַם אַחַת יָרַד מִנְּכָסָיו וְרָאָה רַבּוֹתֵינוּ שָׁם וְנִתְכַּרְכְּמוּ פָנָיו, הָלַךְ לוֹ אֵצֶל אִשְׁתּוֹ, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי מָה פָּנֶיךָ חוֹלָנִיּוֹת, אָמַר לָהּ רַבּוֹתַי כָּאן וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת, אִשְׁתּוֹ שֶׁהָיְתָה צַדֶּקֶת מִמֶּנּוּ אָמְרָה לוֹ לֹא נִשְׁתַּיֵּר לָנוּ אֶלָּא שָׂדֶה פְּלוֹנִי בִּלְבָד, לֵךְ מְכֹר חֶצְיָהּ וּתְנָהּ לָהֶן, הָלַךְ וּמָכַר חֶצְיָה וּנְתָנָהּ לָהֶן, נִתְפַּלְּלוּ עָלָיו וְאָמְרוּ הַמָּקוֹם יְמַלֵּא חֶסְרוֹנְךָ. לְאַחַר יָמִים הָלַךְ לַחֲרשׁ בַּחֲצִי שָׂדֵהוּ, עִם כְּשֶׁהוּא חוֹרֵשׁ נִפְתְּחָה הָאָרֶץ לְפָנָיו וְנָפְלָה פָּרָתוֹ שָׁם וְנִשְׁבְּרָה רַגְלָהּ, יָרַד לְהַעֲלוֹתָהּ וְהֵאִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֵינוֹ וּמָצָא שָׁם סִימָה, אָמַר לְטוֹבָתִי נִשְׁבְּרָה רֶגֶל פָּרָתִי. בַּחֲזִירַת רַבּוֹתֵינוּ לְשָׁם שָׁאֲלוּ עָלָיו וְאָמְרוּ מָה אַבָּא יוּדָן עָבֵיד, אֲמַר לְהוֹן הוּא אַבָּא יוּדָן דְּעַבְדֵי, אַבָּא יוּדָן דְּעִזְּיָן, אַבָּא יוּדָן דִּגְמַלֵּי, אַבָּא יוּדָן דְּתוֹרֵי, מַן יָכוֹל לְמֶחֱמֵי סְבַר אַפּוֹיָא דְאַבָּא יוּדָן. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע יָצָא לִקְרָאתָן, אָמְרוּ לֵיהּ מָה אַבָּא יוּדָן עָבֵיד, אֲמַר לָהֶן עָשְׂתָה תְּפִלַּתְכֶם פֵּרוֹת וּפֵרֵי פֵּרוֹת, אָמְרוּ לוֹ חַיֶּיךָ אַף עַל פִּי שֶׁנָּתְנוּ אֲחֵרִים יוֹתֵר מִמְּךָ לְךָ כָּתַבְנוּ בָּרֹאשׁ, נְטָלוּהוּ וְהוֹשִׁיבוּהוּ אֶצְלָן וְקָרְאוּ עָלָיו זֶה הַפָּסוּק: מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָזַל לְבָצְרָה וַהֲוָה תַּמָּן חַד בַּר נָשׁ וַהֲוָה שְׁמֵיהּ אַבָּא יוּדָן רַמַּאי, וְחַס וְשָׁלוֹם לָא הֲוָה רַמַּאי, אֶלָּא דַּהֲוָה מְרַמֵּי בְּמִצְוָתָא, כַּד הַוְיָן פָּסְקִין כָּל עַמָּה, הֲוָה פָּסֵיק כָּל קֳבֵל כֻּלְּהוֹן, נְטָלוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְהוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ וְקָרָא עָלָיו הַפָּסוּק הַזֶּה: מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ. רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא עָבֵיד פְּסִיקָה לְמִתַּן בְּבֵי מִדְרְשָׁא דִטְבֶרְיָא, וַהֲוָה תַּמָּן חַד בַּר נָשׁ מִן בְּנוֹ דְסִילְכָא וּפָסַק חָדָא לִיטְרָא דִּדְהַב, נְטָלוֹ רַבִּי חִיָא בַּר אַבָּא וְהוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ וְקָרָא עָלָיו הַפָּסוּק הַזֶּה: מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ כְּתִיב (דברים יב, יט): הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲזֹב אֶת הַלֵּוִי, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ (דברים יב, כ): כִּי יַרְחִיב ה' אֶת גְּבֻלְךָ, וְכִי מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפִי מַתְּנוֹתֶיךָ מַרְחִיבִין לְךָ. רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא עֶבֶד מֵבִיא פָּר וְרַבּוֹ מֵבִיא פָּר, הָעֶבֶד קֹדֶם לְרַבּוֹ, דִּתְנַן תַּמָּן (גמרא הוריות יב, ב): פַּר הַמָּשִׁיחַ וּפַר הָעֵדָה עוֹמְדִים, פַּר הַמָּשִׁיחַ קוֹדֵם לְפַר הָעֵדָה לְכָל מַעֲשָׂיו.
4
ה׳גּוּפָא אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ וגו', זֶה שֶׁבְנָא, דִּכְתִיב בֵּיהּ (ישעיה כב, טו): לֶךְ בֹּא אֶל הַסֹּכֵן וגו', אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כֹּהֵן גָּדוֹל הָיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֲמַרְכָּל הָיָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר כֹּהֵן גָּדוֹל הָיָה, (ישעיה כב, כא): וְהִלְבַּשְׁתִּיו כֻּתָּנְתֶּךָ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי דַּהֲוָה אָמַר אֲמַרְכָּל הָיָה (ישעיה כב, כא): וּמֶמְשַׁלְתְּךָ אֶתֵּן בְּיָדוֹ. תָּנֵי רַבִּי חִיָּא לָמָּה הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ אֲמַרְכָּל, שֶׁהָיָה מַר לַכֹּל. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מִן הֲדָא סִכְנִין הֲוָה, וְעָלָה וְנִתְמַנָּה קוֹמִיס אִיסְפִּיסְרִיאָן בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, הוּא שֶׁהַנָּבִיא מְקַנְתְּרוֹ וְאוֹמֵר (ישעיה כב, טז): מַה לְּךָ פֹה וּמִי לְךָ פֹה כִּי חָצַבְתָּ לְךָ פֹּה קָבֶר, אָמַר לוֹ גָּלוֹיֵי בַּר גָּלוֹיֵי אֵיזֶה כֹּתֶל בָּנִיתָ כָּאן, אֵיזֶה עַמּוּד הֶעֱמַדְתָּ כָּאן, אֲפִלּוּ אֵיזֶה מַסְמֵר קָבַעְתָּ כָּאן. מִכָּאן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר צָרִיךְ אָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מַסְמֵר אוֹ יָתֵד קָבוּעַ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה וְיִקָּבֵר בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. כִּי חָצַבְתָּ לְךָ פֹּה קָבֶר, עֲשָׂאוֹ כְּמִין שׁוֹבָךְ וְנָתַן קִבְרוֹ עָלָיו. (ישעיה כב, טז): חֹצְבִי מָרוֹם קִבְרוֹ, רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם מַר עוּקְבָן אָמַר, מִמָּרוֹם נֶחְצַב עָלָיו שֶׁלֹּא תִהְיֶה לוֹ קְבוּרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, (ישעיה כב, טז): חֹקְקִי בַּסֶּלַע מִשְׁכָּן לוֹ. (ישעיה כב, יז): הִנֵּה ה' מְטַלְטֶלְךָ טַלְטֵלָה גָּבֶר, טִלְטוּל אַחַר טִלְטוּל, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן כְּהָדֵין תַּרְנְגוֹלָא דַּהֲוָה גָּלֵה וְאָזַל מִן אֲתַר לַאֲתַר, (ישעיה כב, יז): וְעֹטְךָ עָטֹה, שֶׁלָּקָה בְּצָרַעַת, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא יג, מה): וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה. (ישעיה כב, יח): צָנוֹף יִצְנָפְךָ צְנֵפָה, גָּלוּת בָּתַר גָּלוּת. (ישעיה כב, יח): כַּדּוּר, מָה הַכַּדּוּר הַזֶּה שֶׁמִּתְלַקֵּט בַּיָּדַיִם וְאֵין מַגִּיעַ לָאָרֶץ כָּךְ הוּא, (ישעיה כב, יח): אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם, זוֹ (עזרא ח, יז): כָסִפְיָא. (ישעיה כב, יח): שָׁמָּה תָמוּת וְשָׁמָּה מַרְכְּבוֹת כְּבוֹדֶךָ, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר דַּהֲוָה אָמַר כֹּהֵן גָּדוֹל הָיָה, שֶׁהָיָה נֶהֱנֶה מִן הַקָּרְבָּנוֹת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי דְּהוּא אָמַר אֲמַרְכָּל הָיָה, שֶׁהָיָה נֶהֱנֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁוֹת. (ישעיה כב, יח): קְלוֹן בֵּית אֲדֹנֶיךָ, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁהָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁהָיָה מְבַזֶּה אֶת הַקָּרְבָּנוֹת, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי שֶׁאָמַר אֲמַרְכָּל הָיָה, שֶׁהָיָה מְבַזֶּה אֶת שְׁנֵי אֲדוֹנָיו, וְאֵיזֶה זֶה יְשַׁעְיָהוּ וְחִזְקִיָּהוּ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר מֶה עָשׂוּ שֶׁבְנָא וְיוֹאָח, נָטְלוּ אִגֶּרֶת וּכְתָבוּהָ וּתְחָבוּהָ בְּחֵץ וְהוֹשִׁיטוּהָ בְּעַד הַחַלּוֹן וּנְתָנוּהָ לְסַנְחֵרִיב, מַה כָּתְבוּ בָהּ אָנוּ וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְבַקְּשִׁים לְהַשְּׁלִים לָךְ, יְשַׁעְיָה וְחִזְקִיָּה אֵין מְבַקְּשִׁים לְהַשְּׁלִים לָךְ. וְהוּא שֶׁצָּפָה דָּוִד בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמַר (תהלים יא, ב): כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת, זֶה שֶׁבְנָא וְיוֹאָח, (תהלים יא, ב): כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל יֶתֶר, עַל מָתְחֵי גִירָא. (תהלים יא, ב): לִירוֹת בְּמוֹ אֹפֶל לְיִשְׁרֵי לֵב, לִשְׁנֵי יִשְׁרֵי לֵב, וְאֵיזֶה זֶה יְשַׁעְיָה וְחִזְקִיָּה.
5
ו׳דָּבָר אַחֵר, אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא, הַכֹּהֵן מָשִׁיחַ מְכַפֵּר וְצָרִיךְ כַּפָּרָה. תָּנֵי רַבִּי חִיָּא הוֹאִיל וּמָשִׁיחַ מְכַפֵּר וְצִבּוּר מִתְכַּפֵּר, מוּטָב שֶׁיַּקְדִּים מְכַפֵּר לְמִתְכַּפֵּר, דִּתְנַן (ויקרא טז, יא): וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ, בֵּיתוֹ זוֹ אִשְׁתּוֹ. דָּבָר אַחֵר, אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא, וְכֹהֵן הַמָּשִׁיחַ חוֹטֵא, אָמַר רַבִּי לֵוִי עֲלוּבָה הִיא מְדִינְתָּא דְאַסְיָא פּוֹדַגְרִיס, וּדְאִיקוּטָטָא בְּחָדָא עֵינָא, וְסָנֵיגוֹרְיָא מְקַטְרֵג בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת. (ויקרא ד, ג): לְאַשְׁמַת הָעָם, לְאֵשׁ מֵת הָעָם, מָשָׁל לְשׁוֹשִׁיטָה שֶׁל דֹּב שֶׁהָיָה אוֹכֵל סְדוּרִים שֶׁל דֹּב, אָמַר הַמֶּלֶךְ הוֹאִיל וְהוּא אוֹכֵל סְדוּרִים שֶׁל דֹּב תֹּאכְלֶנּוּ הַדֹּב. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְהוּא נֶהֱנֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁוֹת תֹּאכְלֶנּוּ הָאֵשׁ. אָמַר רַבִּי אַיְבוּ מַעֲשֶׂה בְּטַבָּח אֶחָד בְּצִפּוֹרִי שֶׁהָיָה מַאֲכִיל אֶת יִשְׂרָאֵל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, פַּעַם אַחַת עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים אָכַל וְשָׁתָה וְנִשְׁתַּכֵּר וְעָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וּמֵת, הִתְחִילוּ הַכְּלָבִים מְלַקְּקִין אֶת דָּמוֹ, אָתוֹן וְשָׁיְילוּן לְרַבִּי חֲנִינָא מַהוּ לְאַעֲבָרָא יָתֵיהּ מִן קֳדָמֵיהוֹן, אֲמַר לְהוֹן כְּתִיב (שמות כב, ל): וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִיכוּן אֹתוֹ, זֶה שֶׁהָיָה גּוֹזֵל אֶת הַכְּלָבִים וּמַאֲכִיל אֶת יִשְׂרָאֵל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, אַרְפּוּן לְהוֹן מִדִּידְהוֹן אִינוּן אָכְלִין. (ויקרא ד, ד): וְהֵבִיא אֶת הַפָּר אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מָשָׁל לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁכִּבְדוֹ בְּדוֹרוֹן וּבְקִלּוּסִין נָאֶה, אָמַר הַמֶּלֶךְ הַנִּיחוּ אוֹתוֹ עַל פֶּתַח פָּלָטִין, כָּל שֶׁיֵּצֵא וְנִכְנַס יְהֵא רוֹאֶה אוֹתוֹ, כָּךְ וְהֵבִיא אֶת הַפָּר אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
6
ז׳וְסָמְכוּ זִקְנֵי הָעֵדָה אֶת יְדֵיהֶם (ויקרא ד, טו), אָמַר רַבִּי יִצְחָק אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵין לָהֶם סוֹמְכִין, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ל, ו): וְנָפְלוּ סֹמְכֵי מִצְרַיִם. יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶן סוֹמְכִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְסָמְכוּ זִקְנֵי הָעֵדָה. אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִקְרְאוּ עֵדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב טו, לד): כִּי עֲדַת חָנֵף גַּלְמוּד. יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ עֵדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְסָמְכוּ זִקְנֵי הָעֵדָה. אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִקְרְאוּ אַבִּירִים (תהלים סח, לא): עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים, וְיִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ אַבִּירִים (ישעיה מו, יב): שִׁמְעוּ אֵלַי אַבִּירֵי לֵב. אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִקְרְאוּ אַדִּירִים (יחזקאל לב, יח): אוֹתָהּ וּבְנוֹת גּוֹיִם אַדִּירִים, וְיִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ אַדִּירִים (תהלים טז, ג): וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם. אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִקְרְאוּ חֲכָמִים (עובדיה א, ח): וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵאֱדוֹם. יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ חֲכָמִים (משלי י, יד): חֲכָמִים יִצְפְּנוּ דָּעַת. אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִקְרְאוּ תְּמִימִים (משלי א, יב): וּתְמִימִים כְּיוֹרְדֵי בוֹר. וְיִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ תְמִימִים (משלי כח, י): וּתְמִימִים יִנְחֲלוּ טוֹב. אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִקְרְאוּ צַדִּיקִים (יחזקאל כג, מה): וַאֲנָשִׁים צַדִּיקִים הֵמָּה יִשְׁפְּטוּ אוֹתְהֶם. יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ צַדִּיקִים (ישעיה ס, כא): וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים. אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִקְרְאוּ אִישִׁים (תהלים קמא, ד): אִישִׁים פֹּעֲלֵי אָוֶן. יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ אִישִׁים (משלי ח, ד): אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא. אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִקְרְאוּ גִּבּוֹרִים (תהלים נב, ג): מַה תִּתְהַלֵּל בְּרָעָה הַגִּבּוֹר. וְיִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ גִּבּוֹרִים (תהלים קג, כ): גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ.
7
ח׳תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן מַה נַּגָּרִין הֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם יוֹדְעִין לְרַצּוֹת אֶת בּוֹרְאָם. אָמַר רַבִּי יוּדָן כְּאִילֵן כּוּתָאי, אִילֵין כּוּתָאי חַכִּימִין לִמְחַסְּדָה, חַד מִנְּהוֹן הֲוֵי אָזֵיל לְגַבֵּי אִתְּתָא אֲמַר לָהּ אִית לָךְ חַד בָּצָל תִּתְּנוּן לִי, מִן דְּיַהֲבָא לֵיהּ אֲמַר לָהּ אִית בָּצָל בְּלָא פִּיתָּא, מִן דְּיַהֲבָא לֵיהּ אֲמַר לָהּ אִית מֵיכַל בְּלָא מִשְׁתֵּי, מִתּוֹךְ כָּךְ אָכֵיל וְשָׁתֵי. אָמַר רַב אַחָא אִית אִתְּתָא דְּחַכִּימָא לְמִשְׁאַל וְאִית אִתְּתָא דְּלָא חַכִּימָא לְמִשְׁאַל, אִית אִתְּתָא דְּחַכִּימָא לְמִשְׁאַל, אַתְיָא לְגַבֵּי מְגֵירְתָא תַּרְעָא פְּתִיחָא, מַדְפְּקָא לֵיהּ, אֲמָרָה לָהּ שְׁלָמָא עֲלָךְ מְגֵרְתִי, מָה אַתְּ עֲבִידָא, מָה בַּעֲלֵיךְ עָבֵיד, וּמַה בְּנַיְיכֵי עֲבִידִין, אֲמָרָה לָהּ טַב, נֵעוֹל, מְתִיבָא לָהּ נֵעוֹל, מָה אַתְּ בַּעְיָא, אֲמָרָה לָהּ אִית לִיךְ מְקִימָה פְּלוֹנִית תִּתְּנוֹן לִי, אֲמָרָה לָהּ אִין. דְּלָא חַכִּימָא לְמִשְׁאַל אָזְלָא לְגַבֵּי מְגֵירְתָא תַּרְעָא מַשְׁקֵיף, פָּתְחָה לָהּ אֲמָרָה לָהּ אִית לָךְ מְקִימָה פְּלוֹנִית, אֲמָרָה לָהּ לָאו. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אִית אָרִיס דְּחַכִּים לְמִשְׁאַל וְאִית אָרִיס דְּלָא חַכִּים לְמִשְׁאַל, דְּחַכִּים לְמִשְׁאַל חָמֵי בְּגַרְמֵיהּ דְּשָׁקַע בַּאֲרִיסוּתֵיהּ, עֲבֵיד לֵיהּ טַב, סָרַק שַׂעֲרֵיהּ, מְחַוַּור מָנֵיהּ, אַפֵּיהּ טָבִין, יָהֵיב חוּטְרָא בִּידֵיהּ, וְעִזְקְתָא בְּאֶצְבְּעֵיהּ, וְאָזֵיל לְגַבֵּי מָרֵי עֲבִידְתָּא וְהוּא אֲמַר לֵיהּ אָתֵי בְּשָׁלוֹם אָרִיס טַב, מָה אַתְּ עָבֵיד, וְהוּא אֲמַר לֵיהּ טַב, וּמָה אַרְעָא עֲבִידָא, תִּזְכֵּי וְתִשְׂבַּע מִן פֵּירֵי, מַה תּוֹרֵי עָבְדִין, תִּזְכֵּי וְתִשְׂבַּע מִן שַׁמְנֵיהוֹן, מָה עִזִּים עָבְדִין, תִּזְכֵּי וְתִשְׂבַּע מִן גְּדָיֵּיהוֹן. אֲמַר לֵיהּ מָה אַתְּ בָּעֵי, אֲמַר לֵיהּ אִית לָךְ עַשְׂרָה דִּינָרִין תִּתְּנוֹן לִי, אֲמַר לֵיהּ אִם אַתְּ בָּעֵי עֶשְׂרִים סַב לָךְ. דְּלָא חַכִּים לְמִשְׁאַל, שַׂעֲרֵיהּ מְקַצֵּץ, מָנֵיהּ צוֹאָן, אַפֵּיהּ בִּישִׁין, אָזֵיל לְגַבֵּי מָרֵי עֲבִידְתָּא מַשְׁאִיל לֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ מָה אַרְעָא עֲבִידָא, אֲמַר לֵיהּ הַלְּוַאי מַעֲלָה מַה דְּאַפְּקִינַן בְּגַוָּהּ, מַה תּוֹרָא עָבְדִין, אֲמַר לֵיהּ תְּשִׁישִׁין, אֲמַר לֵיהּ מָה אַתְּ בָּעֵי, אִית לָךְ עֲשָׂרָה דִּינָרִין תִּתְּנוֹן לִי, אֲמַר לֵיהּ זִיל קוּם מַה דְּאִית לִי גַּבָּךְ. אֲמַר רַבִּי חוֹנִי דָּוִד מֵאֲרִיסָא טָבָא הֲוָה, בַּתְּחִלָּה מְשׁוֹרֵר בְּקִלּוּס וְאוֹמֵר (תהלים יט, ב): הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, אָמְרוּ לֵיהּ הַשָּׁמַיִם שֶׁמָּא אַתְּ צָרִיךְ לִכְלוּם, (תהלים יט, ב): וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ, אֲמַר לֵיהּ שֶׁמָּא אַתְּ צָרִיךְ לִכְלוּם, מַזְכִּיר וְהוֹלֵךְ (תהלים יט, ג): יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וגו', אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה אַתְּ בָּעֵי, אָמַר לוֹ (תהלים יט, יג): שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, מִן שִׁגְּגָתָא דַּעֲבָדִית קַמָּךְ. אֲמַר לוֹ הָא שְׁרֵי לָךְ וְהָא שְׁבֵיק לָךְ. אֲמַר לֵיהּ (תהלים יט, יג): מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי, מִן טְמִירָתָא דַּעֲבָדִית קַמָּךְ, אֲמַר לֵיהּ הָא שְׁרֵי לָךְ וְהָא שְׁבֵיק לָךְ. אֲמַר לֵיהּ (תהלים יט, יד): גַּם מִזֵּדִים חֲשׂךְ עַבְדְּךָ, אֵלּוּ הַזְּדוֹנוֹת, (תהלים יט, יד): וְאַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם, אֵלּוּ תּוֹקְפֵי עֲבֵרוֹת, (תהלים יט, יד): וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב, אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתְּ אֱלוֹהַּ רַב וַאֲנָא חוֹבַי רַבְרְבָן, יָאֵי לְאֵל רַב דְּשָׁבֵיק לְחוֹבִין רַבְרְבִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים כה, יא): לְמַעַן שִׁמְךָ ה' וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא.
8