ויקרא רבה ח׳Vayikra Rabbah 8

א׳זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו (ויקרא ו, יג), רַבִּי לֵוִי פָּתַח (תהלים עה, ח): כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט, מַטְרוֹנִיתָא שָׁאֲלָה אֶת רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, אָמְרָה לוֹ, בְּכַמָּה יָמִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, אָמַר לָהּ, לְשֵׁשֶׁת יָמִים, דִּכְתִיב (שמות לא, יז): כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וגו'. אָמְרָה לוֹ, וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה עַד עַכְשָׁו מַהוּ יוֹשֵׁב וְעוֹשֶׂה, אָמַר לָהּ מְזַוֵּג זִוּוּגִים, אִשְׁתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, בִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, מָמוֹנוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי. אָמְרָה לוֹ, הֲדָא הוּא, אַף אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת כֵּן, כַּמָּה עֲבָדִים יֵשׁ לִי וְכַמָּה שְׁפָחוֹת יֵשׁ לִי וַאֲנִי יְכוֹלָה לְזַוְּגָם בְּשָׁעָה אֶחָת. אָמַר לָהּ, אִם קַלָּה הִיא בְּעֵינַיִךְ קָשָׁה הִיא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּקְרִיעַת יַם סוּף, הִנִּיחָהּ וְהָלַךְ לוֹ. מֶה עָשְׂתָה, שָׁלְחָה וְהֵבִיאָה אֶלֶף עֲבָדִים וְאֶלֶף שְׁפָחוֹת, וְהֶעֱמִידָה אוֹתָן שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, אָמְרָה לָהֶם פְּלוֹנִי יִשָּׂא לִפְלוֹנִית פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִית, זִוְּגָן בְּלַיְלָה אַחַת, לְצַפְרָא אָתִין לְגַבָּהּ דֵּין מֹחוֹ פְּצִיעָה וְדֵין עֵינוֹ שְׁמוּטָה וְדֵין אֲצִילֵיהּ פָּרִיךְ וְדֵין אַרְכּוּבֵיהּ תְּבִירָה, דֵּין אֲמַר לֵינָא בָּעֲיָא לְדֵין, וְדֵין אֲמַר לֵינָא בָּעֲיָא לְדֵין. מִיָּד שָׁלְחָה וְהֵבִיאָה אֶת רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, אָמְרָה לוֹ, רַבִּי אֱמֶת הִיא תּוֹרַתְכֶם נָאָה מְשֻׁבַּחַת הִיא, יָפֶה אָמַרְתָּ כָּל מַה שֶּׁאָמַרְתָּ. אָמַר לָהּ לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לָךְ אִם קַלָּה הִיא בְּעֵינַיִךְ קָשָׁה הִיא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּקְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, ז): אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, מַהוּ בַּכּוֹשָׁרוֹת, בְּכִי וְשִׁירוֹת, דְּבָעֵא אֲמַר שִׁירָה דְּלָא בָעֵא בָּכֵה, וּמָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה מְזַוְּגָן עַל כָּרְחָן שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתָן. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּלָשׁוֹן זֶה הֵשִׁיבָהּ רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְעשֶׂה סֻלָּמוֹת מַגְבִּיהַּ לָזֶה וּמַשְׁפִּיל לָזֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עה, ח): כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים. רַבִּי יוֹנָה בּוֹצְרִי פָּתַר קְרָיָא בְּיִשְׂרָאֵל, בְּלָשׁוֹן זֶה הֻשְׁפָּלוּ, בְּלָשׁוֹן זֶה הוּגְבָּהוּ, בְּלָשׁוֹן זֶה הוּשְׁפָּלוּ (שמות לב, א): כִּי זֶה משֶׁה, וּבְלָשׁוֹן זֶה הוּגְבָּהוּ (שמות ל, יג): זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר. וְרַבָּנָן פָּתְרִין קְרָיָא בְּאַהֲרֹן, בְּלָשׁוֹן זֶה הוּשְׁפַּל (שמות לב, כד): וָאַשְׁלִיכֵהוּ בָאֵשׁ וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה, וּבְלָשׁוֹן זֶה הוּגְבַּהּ, זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו וגו'.

ב׳דָּבָר אַחֵר, זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שופטים יד, יד): וַיֹּאמֶר לָהֶם מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן כֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לְגַשְׁגֵּשׁ בְּשִׁמְשׁוֹן בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת הִתְחִיל, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים יג, כה): וַתָּחֶל רוּחַ ה' לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל, מַאי בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מְלַמֵּד שֶׁנָּטַל שְׁנֵי הָרִים וְהֵקִישָׁן זֶה לָזֶה, כְּאָדָם שֶׁנּוֹטֵל שְׁנֵי צְרוֹרוֹת וּמַקִּישָׁן זֶה לָזֶה. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נַחְמָן, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שְׁרוּיָה עָלָיו הָיָה פּוֹסֵעַ פְּסִיעָה אַחַת כְּמִצָּרְעָה וְעַד אֶשְׁתָּאֹל. רַבִּי נַחְמָן אָמַר בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרָה עָלָיו שַׂעֲרוֹתָיו עוֹמְדוֹת וְהָיוּ מַקִּישׁוֹת זוֹ לָזוֹ כְּזוֹג, וְקוֹלָן הוֹלֵךְ כְּמִצָּרְעָה וְעַד אֶשְׁתָּאֹל. כְּשֶׁהוּא יוֹרֵד לְתִמְנָתָה (שופטים יד, ה): וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן וְאָבִיו וְאִמּוֹ תִּמְנָתָה, (שופטים יד, יט): וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ ה' וַיֵּרֶד אַשְׁקְלוֹן וגו', (שופטים טו, יד): הוּא בָא עַד לֶחִי, כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר מִתִּמְנָתָה אָמַר אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה אֶת מַפֶּלֶת הָאַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים יד, ח ט): וַיָּשָׁב מִיָּמִים לְקַחְתָּהּ, וַיִּרְדֵהוּ אֶל כַּפָּיו, וְהָיָה שִׁמְשׁוֹן תָּמֵהַּ בְּלִבּוֹ וְאָמַר, אֲרִי אוֹכֵל כָּל הַחַיּוֹת וְעַכְשָׁיו יָצָא מִמֶּנּוּ מַאֲכָל, כָּךְ אַהֲרֹן אוֹכֵל כָּל הַקָּרְבָּנוֹת וְעַכְשָׁיו יָצָא מִמֶּנּוּ קָרְבָּן, וְאֵיזֶהוּ זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו.

ג׳גּוּפָא אָמַר רַבִּי אִידֵי מִתְאַוֶּה הָיָה דָּוִד לְקָרְבָּנָם שֶׁל נְשִׂיאִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים סו, טו): עֹלוֹת מֵחִים וגו', אֵיזֶה קָרְבָּן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פָּרִים וְאֵילִים וּכְבָשִׂים, אֶלָּא קָרְבָּנָם שֶׁל נְשִׂיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, יז): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים וגו'. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חָבִיב קָרְבָּנָם שֶׁל נְשִׂיאִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּשִּׁירָה שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל בַּיָּם, שִׁירָה שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל בַּיָּם (שמות טו, ב): זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, וְכָאן כְּתִיב (במדבר ז, יז): זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר חָבִיב קָרְבָּנָם שֶׁל נְשִׂיאִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּשְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית, בִּשְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית כְּתִיב (שמות לב, טו): מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים, וְכָאן כְּתִיב: זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב. וְרַבָּנָן אָמְרֵי חָבִיב קָרְבָּנוֹ שֶׁל אַהֲרֹן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּקָּרְבָּן שֶׁל נְשִׂיאִים, בַּקָּרְבָּנוֹת שֶׁל נְשִׂיאִים כְּתִיב: זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב, וְכָאן כְּתִיב: זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה חָבִיב קָרְבָּן שֶׁל אַהֲרֹן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, מַה טַּעַם, זֶה, מִנְיַן זֶה. ז' שִׁבְעָה, ה' חֲמִשָּׁה, הָא תְּרֵי עֲשַׂר.

ד׳בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ עֲשִׂירִת הָאֵפָה (ויקרא ו, יג), רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק אָמַר מְלַמֵּד שֶׁעֲשִׂירִית הָאֵפָה מְעַכֶּבֶת לִכְהֻנַּת אַהֲרֹן וּבָנָיו. (ויקרא ו, יג): סֹלֶת מִנְחָה תָּמִיד, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מָמוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אָמַר לָהֶן מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב לְהָבִיא קָרְבָּן יָבִיא מִן הַבָּקָר (ויקרא א, ג): אִם עוֹלָה קָרְבָּנוֹ, וְאִם לֹא מָצָא מִן הַבָּקָר, יָבִיא כֶּבֶשׂ (ויקרא ג, יז): אִם כֶּבֶש, וְאִם לֹא מָצָא מִן הַכְּבָשִׂים, יָבִיא מִן הָעִזִּים (ויקרא ג, יב): וְאִם עֵז, וְאִם לֹא מָצָא מִן הָעִזִּים יָבִיא מִן הָעוֹפוֹת (ויקרא א, יד): וְאִם מִן הָעוֹף, וְאִם לֹא מָצָא מֵהָעוֹף יָבִיא סֹלֶת (ויקרא א, יד): סֹלֶת מִנְחָה תָּמִיד. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל הַקָּרְבָּנוֹת אֵינָן בָּאִים חֲצָיִּים וְזוֹ בָאָה חֲצָיִּים (ויקרא ו, יג): מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָהּ בָּעָרֶב. וְלֹא עוֹד אֶלָּא כָּל מִי שֶׁהוּא מַקְרִיב אוֹתָהּ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הוּא מַקְרִיב מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי א, יא): כִּי מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ וגו'.