ילקוט שמעוני על נ"ך ער״הYalkut Shimoni on Nach 275
א׳שוטטו בחוצות ירושלים. אמר רבא לא חרבה ירושלים אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה שנאמר שוטטו בחוצות ירושלים וגו' אם יש עושה משפט מבקש אמונה, איני והא א"ר קטינא אפילו בשעת כשלונה של ירושלים לא פסקו ממנה אנשי אמונה שנאמר כי יתפוש איש באחיו וגו' שמלה לכה קציין תהיה לנו דברים שמתכסין בהם כשמלה יש תחת ידך והמכשלה הזאת דברים שאין בני אדם עומדים עליהם אלא אם כן נכשלים בהם יש תחת ידך קצין תהיה לנו, ישא ביום ההוא אמר אין ישא אלא לשון שבועה שנאמר לא תשא את שם. לא אהיה לחובש לא אהיה מחובשי בית המדרש, ובביתי אין לחם ואין שמלה שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא גמרא, וממאי דילמא שאני התם דאי אמר להו גמירנא אמרי ליה תא אימא, הוה ליה למימר גמר ושכח מאי לא אהיה חובש כלל כלל, לא קשיא הא בדברי תורה והא במשא ומתן:
1
ב׳אשפתו בקבר פתוח, רב ושמואל ואמרי לה רב אמר ורב אסי חד אמר בשעה שזורקים חצים עושים אשפתות של חללים, שמא תאמר מפני שאומנין בקרב ת"ל כלם גבורים, וחד אמר בשעה שעושים צרכיהם עושים אשפתות של זבל, ושמא תאמר חולי מעים הם ת"ל כלם גברוים, אמר רב מרי ש"מ האי מאן דנפיש זיבליה חולי מעים הוא, למאי נפקא מינא למטרח על נפשיה:
2
ג׳ואכל קצירך (כתוב ברמז קנ"ה):
3