ילקוט שמעוני על נ"ך שמ״הYalkut Shimoni on Nach 345
א׳זאת ירושלים בתוך הגוי שמתיה, אמרו המלאכים לפני הקב"ה רבש"ע אינה זו ירושלים, א"ל ותמר את משפטי לרשעה (מכל) [מן] הגוים, א"ל והם עמך ונחלתך, א"ל כי שכחוני עמי, א"ל עשה בשביל האבות, א"ל והאבות מבערים את האש, א"ל עשה בשביל הבנים, א"ל וימרו בי הבנים, א"ל עשה בשביל שבטו של יהודה, אמר להם ויעש יהודה הרע, עשה בשביל הגדולים, א"ל ראשיה בשחד ישפוטו, עשה בשביל הקטנים, א"ל ותופשי התורה לא ידעוני, אמרו לו עשה בשביל הנביאים אמר להם מחטאת נביאיה, אמרו לאו עשה בשבילנו, א"ל ויהיו מלעיבים במלאכי אלהים, אמרו לו עשה בשביל שמך שנקרא עליהם, א"ל ואת שם קדשי חללו וגו', איקונין של אביהם מהו עושה אצלך, השליך משמים ארץ תפארת ישראל, האמירה שהלבישוך מה היא עושה עליך עשה ה' אשר זמם בצע אמרתו. וציון אומרת עזבני שכחני. וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם (ברמז רכ"ו):
1
ב׳החמס קם למטה רשע וגו' ולא מהמהם, החמס קם אתמהא ח"ו אינו קם ואם קם למטה רשע וגו' ולא מהמהם, החמס קם אתמהא ח"ו אינו קם ואם קם למטה רשע לחיובו של רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם לא מנהון ולא מממונם ולא מן תמהתהון. למה לא נה בהם לא נח בהם. לא היה לשום בריה נחת רוח מהם כההיא דאמר ר' אבא בר כהנא כי נחמתי כי עשיתים ונח אפילו נח שנשתייר מהם לא היה כדאי אלא שמצא חן שנאמר ונח מצא חן. ד"א החמס קם מלמד שזקף ראשו כמקל. קופה מלאה עבירות מי מקטרג בראש כלם גזל:
2
ג׳כי המוכר אל הממכר לא ישוב, אפשר יובל בטל ונביא מתנבא (כתוב ברמז שכ"ב):
3