ילקוט שמעוני על התורה ק׳Yalkut Shimoni on Torah 100

א׳וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחוֹק מִתְחִלָּה הָיָה הַמָּקוֹם עָמוֹק אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵין דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ לִשְׁכֹּן בָּעֵמֶק, אֶלָּא בְּמָקוֹם גָּבוֹהַ מְעוּלֶה וְיָפֶה, וְהִגְבִּיהוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְכָךְ נִקְרָא הַר הַמּוֹרִיָּה, שֶׁמִּיִּרְאָתוֹ נַעֲשָׂה הַר.
1
ב׳תַּמָן תָּנִינָן, כָּל מִי שֶׁאֵין לָהּ עָלָיו קִדּוּשִׁין וְלֹא עַל אֲחֵרִים הַוְּלַד כָּמוֹהָ, וְאֵי זוֹ וְלַד שִׁפְחָה וְנָכְרִית שִׁפְחָה מִנָלָן אָמַר קְרָא שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר, עַם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר. אַשְׁכְּחָן דְּלֹא תָּפְסִי בָּה קִדּוּשִׁין, וְלָדָה כָּמוֹהָ מִנְלָן, אָמַר קְרָא "הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדוֹנֶיהָ". נָכְרִית דִּכְתִיב, (דברים ז, ג) "וְלֹא תִּתְחַתֵּן בָּם", אַשְׁכְּחָן דְּלֹא תָּפְסִי בָּה קִדּוּשִׁין, וְלָדָה כָּמוֹהָ מִנָלָן, אָמַר קְרָא "כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ" וְגוֹ' בִּנְךָ הַבָּא מִן הַיִּשְׂרָאֵלִית קָרוּי בִּנְךָ, וְאֵין בִּנְךָ הַבָּא מִן הַנָּכְרִית קָרוּי בִּנְךָ אֶלָּא בְּנָהּ. הַאי בְּשִׁבְעָה גּוֹיִים כְּתִיב אָמַר קָרָא "כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ" לְרַבּוֹת כָּל הַמֵּסִירִין. הַנִיחָא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּדָרִישׁ טַעֲמָא דִּקְרָא אֶלָּא לְרַבָּנָן דְּלֹא דָּרְשִׁי מַאי טַעְמָא, דְּאָמַר קְרָא "וְאַחַר כֵּן תָּבֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּה" מִכְּלַל דְּמֵעִקָּרָא לֹא תָּפְסִי בָּה הֲוָיָה. אַשְׁכְּחָן דְּלֹא תָּפְסִי בָּה קִדּוּשִׁין, וְלָדָה כָּמוֹהָ מִנָּלָן, דְּאָמַר קְרָא (שם טו) "כִּי תִּהְיֶיןָ לְאִישׁ... וְיָלְדוּ לוֹ" כָּל הֵיכָא דִּקְרִינָן בֵּיה כִּי תִּהְיֶיןָ קְרִינָן בֵּיה וְיָלְדוּ לוֹ, כָּל הֵיכָא דְּלֹא קְרִינָן בֵּיה כִּי תִּהְיֶיןָ לֹא קְרִינָן בֵּיה וְיָלְדוּ לוֹ, אִי הֲכִי שִׁפְחָה נַמִי אֵין הֲכִי נָמִי, אֶלָּא "הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ" לָמָה לִי, מִבָּעְיָא לֵיה לִכְדְתַנְיָא הָאוֹמֵר לְשִׁפְחָתוֹ הֲרֵי אַתְּ בַּת חוֹרִין וּוְלָדֵךְ עֶבֶד, הַוְּלַד כָּמוֹהָ מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר, "הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ" דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, דְּבָרָיו קַיָּמִים.
2
ג׳אָמַר רָבָא, שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הַשִּׁפְחָה, וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ, מְשַׁלֵּם דְּמֵי וְלָדוֹת, מַאי טַעְמָא חַמְרָא מְעֻבַּרְתָּא הוּא דְאַזֵּקְתְּ דְּאָמַר קְרָא שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר, עַם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר.
3
ד׳שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר, לִכְשֶׁיָּבֹא אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (זכריה ט, ט) "עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר", תַּחֲזֹר הַמָּקוֹם לִבְעָלָיו. וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה, נֵלֵךְ וְנִרְאֶה מַה סוֹפוֹ שֶׁל כֹּה "כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ", וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם בְּרִית כְּרוּתָה לַשְׂפָתַיִם, בִּשְּׂרָן שֶׁהוּא חוֹזֵר מֵהַר הַמּוֹרִיָּה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הַכֹּל בִּזְכוּת הִשְׁתַּחֲוָיָּה. אַבְרָהָם לֹא חָזַר מֵהַר הַמּוֹרִיָּה אֶלָּא בִּזְכוּת הִשְׁתַּחֲוָיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר, וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם, יִשְׂרָאֵל לֹא נִגְאֲלוּ אֶלָּא בִּזְכוּת הִשְׁתַּחֲוָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, לא) וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמָעוּ וְגוֹ' וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ". הַתּוֹרָה לֹא נִתְנָה, אֶלָּא בִּזְכוּת הִשְׁתַּחֲוָיָּה (שם כד, א) "וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחוֹק". חַנָּה לֹא נִפְקְדָה אֶלָּא בִּזְכוּת הִשְׁתַּחֲוָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א א, כח) וַיִּשְׁתַּחוּ לַה'. הַגָּלוּיוֹת אֵינָן מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הִשְׁתַּחֲוָיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר, "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וְגוֹ' וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה'". בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא נִבְנָה, אֶלָּא בִּזְכוּת הִשְׁתַּחֲוָיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר, (תהלים צט, ט) "רוֹמְמוּ ה' אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ". אַף הַמֵּתִים אֵינָן חַיִּים אֶלָּא בִּזְכוּת הִשְׁתַּחֲוָיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר, "בּוֹאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה".
4