ילקוט שמעוני על התורה ק״זYalkut Shimoni on Torah 107

א׳(בראשית כד ג) וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, עַד שֶׁלֹּא הוֹדַעְתִּי אוֹתוֹ לִבְרִיּוֹתָיו אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְכֵיוָן שֶׁהוֹדַעְתִּי אוֹתוֹ לִבְרִיּוֹתָיו וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ. אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי הִזְהִירוֹ עַל בְּנוֹת עָנֵר, אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא. (בראשית כד ד) כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי, אַמְרֵי, חִטַּיָּא דְּקַרְתָּךְ זוּנָן מִנְּהוֹן זְרַע. (בראשית כד ה) וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָעֶבֶד אוּלַי וְגוֹ', הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "כְּנַעַן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה". "כְּנַעַן", זֶה אֱלִיעֶזֶר. "בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה", שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וּמְשַׁקֵּל בִּתּוֹ אִם רְאוּיָה, אִם אֵינָהּ רְאוּיָה. "לַעֲשֹׁק אָהֵב", לַעֲשֹׁק אֲהוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם זֶה יִצְחָק, אָמַר, אוּלַי לֹא תֹּאבֶה הָאִשָּׁה אֶתֵּן לוֹ בִּתִּי. אָמַר לוֹ, אַתָּה אָרוּר וּבְנִי בָּרוּךְ, וְאֵין אָרוּר מִדַּבֵּק בְּבָרוּךְ. (בראשית כד ו-ז) ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחֲנִי מִבֵּית אָבִי, זֶה בֵּית אָבִי, וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי, זֶה שְׁכוּנָתִי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי בְּחָרָן, וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לִי בֵּין הַבְּתָרִים. הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ, הֲרֵי מַלְאָךְ מְסֻיָּם בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר (הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא) [אַבְרָהָם] הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ זִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנֵי מַלְאָכִים, אֶחָד לְהוֹצִיא אֶת רִבְקָה וְאֶחָד לְלַוּוֹת אֶת אֱלִיעֶזֶר. (בראשית כד ח) וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה וְגוֹ' רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה. רַק, מִעוּט, בְּנִי אֵינוֹ חוֹזֵר, בֶּן בְּנִי חוֹזֵר. (בראשית כד ט) וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְּמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדוֹנָיו, גְּמַלָּיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיוּ נִכָּרִים שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיוּ יוֹצְאִין יוֹצְאִין זְמוּמִין. וַיֵּלֵךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם, בַּר יוֹמוֹ הִיא דַּעֲתֵּיהּ דְּרַבִּי בֶּרֶכְיָה (להלן פסוק מב) "וָאָבֹא הַיּוֹם אֶל הָעָיִן", הַיּוֹם יָצָאתִי הַיּוֹם בָּאתִי הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים ס, ד) "הִרְעַשְׁתָּה אֶרֶץ", בִּימֵי אַבְרָהָם "פְּצַּמְתָּהּ", בִּימֵי אֱלִיעֶזֶר. "רְפָה שְׁבָרֶיהָ", בִּימֵי יַעֲקֹב "כִּי מָטָה", בִּימֵי יִשְׁבִּי בְּנוֹב, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (שמואל ב כא, טז) "וְיִשְׁבִּי בְנֹב אֲשֶׁר בִּילִידֵי הָרָפָה". אָנִיף בְּמָגִנֵּיהּ קָפַץ דָּוִד לַאֲחוֹרֵיהּ שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמִּין, זֶה נִתְיָרֵא מִזֶּה וְזֶה נִתְיָרֵא מִזֶּה. זֶה נִתְיָרֵא, לוֹמַר אִם לַאֲחוֹרָהִי קָפַץ כְּדֵין, לְקַדְמוֹהִי לֹא כָּל שֶׁכֵּן וְזֶה נִתְיָרֵא לוֹמַר אִם בְּמָגִנֵּיהּ אָנִיפֵיהּ כְּדֵין, הֵיךְ אֲנָא יָכִיל לְמִיקְמָא בֵּיהּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר דָּוִד, הַלְוַאי הֲוָה לִי חַד מִן בְּנֵי אֲחֹתִי, וִיסַיְּעֵנִי מִיַּד, "וַיַעֲזָר לוֹ אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה". לַאֲחוֹרֵי תַּרְעָא הֲוָה קָאי, אֶתְמָהָה, רַבָּנָן אַמְרִין, אֲפִלּוּ הָיָה בְּסוֹף הָעוֹלָם הֵטִיסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהֵבִיאוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא אוֹתוֹ צַדִּיק עוֹמֵד וּמִצְטָעֵר. תָּנוּ רַבָּנָן, שְׁלֹשָׁה קָפְצָה לָהֶן הָאָרֶץ, אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם וְיַעֲקֹב אָבִינוּ וַאֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה. אֲבִישַׁי, כְּדִכְתִיב, (בָּרָמָה) (שמואל ב כא, טז) "יִשְׁבִּי בְנֹב" אֱלִיעֶזֶר, דִּכְתִיב, "וָאָבֹא הַיּוֹם אֶל הָעָיִן" לְמֵימְרָא דְּהַהוּא יוֹמָא נָפַק אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁקָּפְצָה לוֹ הָאָרֶץ. יַעֲקֹב אָבִינוּ, דִּכְתִיב, (בראשית כח, י יא) "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב" וּכְתִיב "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם" אֶלָּא כִּי מָטָא לְחָרָן אָמַר, אֶפְשָׁר עָבַרְתִּי עַל מָקוֹם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ בּוֹ אֲבוֹתַי וְלֹא הִתְפַּלָּלְתִּי בּוֹ כֵּיוָן דְּהִרְהֵר בְּדַעְתּוֹ לְמֵיזַל, מִיַּד קָפְצָה לֵיהּ אַרְעָא וְעָאָל וְצָלִי דִּכְתִיב, "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם", וְאֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְּפִלָּה, וַאֲכַּתִי הֲוָה עִדָּנָא לְיוֹמָא בָּתַר דְּצָלִי בָּעֵי לְמֵיהְדַּר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, צַדִּיק זֶה בָּא לְבֵית מְלוֹנִי וְיִפָּטֵר בְּלֹא לִינָה, מִיַּד "וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ". כְּתִיב (בראשית לב, לב) "וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ" וְכִי לוֹ בִּלְבַד זָרְחָה וַהֲלֹא לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ זָרְחָה, אֶלָּא שֶׁמֶשׁ שֶׁבָּאָה בַּעֲבוּרוֹ זָרְחָה בַּעֲבוּרוֹ.
1
ב׳(בראשית כד יא) וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִים, אַרְבָּעִנּוּן. לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת, אָמַר רַב הוּנָא, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ לִקַּח אִשָּׁה וְשָׁמַע קָל כְּלָבַיָּא מְנַבְּחִין, הוּא צַיִת מַה אִנּוּן אָמְרִין לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת.
2
ג׳(בראשית כד יב) וַיֹאמַר ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם, "מִי בָּכֶם יְרֵא ה'", זֶה אֱלִיעֶזֶר, "שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ", בְּקוֹלוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, "אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים" בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ לְהָבִיא אֶת רִבְקָה "וְאֵין נֹגַהּ לוֹ" וּמִי מֵאִיר לוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאִיר לוֹ בְּזִיקִים וּבְרָקִים "יִבְטַח בְּשֵׁם ה' וְיִּשָּׁעֵן " הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם. כְּתִיב (משלי יז, ב) "עֶבֶד מַשְׂכִּיל יִמְשֹׁל בְּבֵן מֵבִישׁ", "עֶבֶד מַשְׂכִּיל" זֶה אֱלִיעֶזֶר. וּמַה הָיְתָה הַשְׂכָּלָתוֹ, אָמַר, כְּבָר קִלַּלְתָּ אוֹתוֹ הָאִישׁ בְּיָדוֹ שֶׁמָּא יָבֹא כּוּשִׁי אַחֵר אוֹ בַּרְבַּרִי אַחֵר וְיִשְׁתַּעְבֵּד בִּי, מֻטַּב לִי שֶׁאֶשְׁתַּעְבֵּד בְּבַיִת זֶה וְלֹא אֶשְׁתַּעְבֵּד בְּבַיִת אַחֵר. "יִמְשֹׁל בְּבֵן מֵבִישׁ", זֶה יִצְחָק שֶׁבִּיֵּשׁ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. "וּבְתוֹךְ אַחִים יְחַלֵּק נַחֲלָה", בְּתוֹךְ יִשְׂרָאֵל מַה אֵלּוּ מַזְכִּירִין זְכוּת אָבוֹת אַף זֶה מַזְכִּיר זְכוּת אָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם. הַקְרֵה נָא לְפָנַי, הִתְחַלְתָּ גְּמֹר וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם, הַכֹּל צְרִיכִין לְחֶסֶד אֲפִלּוּ אַבְרָהָם שֶׁהַחֶסֶד מִתְגַּלְגֵּל בָּעוֹלָם בִּשְׁבִילוֹ, נִצְרַךְ לְחֶסֶד שֶׁנֶּאֱמַר וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם.
3
ד׳(בראשית כד יג-יד) הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם וְהָיָה הַנַּעֲרָה, אַרְבָּעָה הֵן שֶׁשָּׁאֲלוּ שֶׁלֹּא כָּהֹגֶן. לִשְׁלֹשָׁה נָתַן לָהֶם כָּהֹגֶן וּלְאֶחָד נָתַן לוֹ שֶׁלֹּא כָּהֹגֶן, וְאֵלוּ הֵן, אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם וְכָּלֵב וְשָׁאוּל וְיִפְתָּח. אֱלִיעֶזֶר, וְהָיָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ, אִלּוּ יָצְתָה אָמָה אַחַת (וְהִשְׁקָהוּ) [וְהִשְׁקָתוּ] הָיָה מַשִּׂיאָה לְבֶן אֲדוֹנָיו זִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּהֹגֶן, וְהִנֵּה רִבְקָה יוֹצֵאת. כָּלֵב אָמַר, (יהושע טו, טז) "אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת קִרְיַת סֵפֶר וּלְכָדָהּ וְנָתַתִּי לוֹ אֶת עַכְסָה בִּתִּי לְאִשָּׁה", אִלּוּ לְכָדָהּ עֶבֶד אֶחָד הָיָה נוֹתֵן לוֹ אֶת בִּתּוֹ, זִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּהֹגֶן (שם יג) "וַיִלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנָז". שָׁאוּל אָמַר, "וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּנוּ" וְגוֹ', אִלּוּ יָצָא כּוּשִׁי אֶחָד אוֹ גּוֹי אֶחָד אוֹ עֶבֶד אֶחָד וְהִכָּהוּ הָיָה נוֹתֵן לוֹ אֶת בִּתּוֹ, זִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּהֹגֶן (שם, יב) "וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי". יִפְתָּח אָמַר, "וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי", אִלּוּ יָצָא חֲמוֹר אֶחָד אוֹ כֶּלֶב אֶחָד הָיָה מַעֲלֶה[וּ] עוֹלָה, זִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא כָּהֹגֶן, (שם לד) "וַיָּבֹא יִפְתָּח הַמִּצְפָּתָה וְהִנֵּה בִתּוֹ (יוֹצְאָה) [יוֹצֵאת] לִקְרָאתוֹ".
4