ילקוט שמעוני על התורה קי״דYalkut Shimoni on Torah 114

א׳רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (דברים טז, יט) "וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד" וְגוֹ', וּמַה מִי שֶׁנָּטַל מִמִּי שֶׁנִתְחַיֵיב לוֹ כָּהוּ עֵינָיו, הַנּוֹטֵל שֹׁחַד מִמִּי שֶׁאֵינוֹ חַיָיב לוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא פָּתַח (תהלים מ, ו) "רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה' אֱלֹהַי נִפְלְאוֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ אֵלֵינוּ" כָּל פְּעֻלּוֹת שֶׁפָּעַלְתָּ אֵלֵינוּ בִּשְׁבִילֵנוּ, לָמָּה כָּהוּ עֵינָיו שֶׁל יִצְחָק, כְּדֵי שֶׁיָּבֹא יַעֲקֹב וְיִטֹּל אֶת הַבְּרָכוֹת. יִצְחָק תָּבַע יִסּוּרִין וְכוּ' (כִּדְכָתוּב בְּרֶמֶז ק"ה). וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת, מֵרְאוֹת בְּרָעָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְהֵא יִצְחָק יוֹצֵא לַשּׁוּק וְיֵהוֹן בֶּרְיָתָא אַמְרִין דֵּין אָבִיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, אֶלָּא הֲרֵי אֲנִי מַכְּהֵה עֵינָיו וִיהֵא יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "בְּקוּם רְשָׁעִים יִסָּתֵר אָדָם" מִכָּאן כָּל הַמַּעֲמִיד בֵּן רָשָׁע אוֹ תַּלְמִיד רָשָׁע עֵינָיו כֵּהוֹת. תַּלְמִיד רָשָׁע מֵאָחִיָה הַשִּׁלֹנִי (מלכים א יד, ד) "וַאֲחִיָּהוּ לֹא יָכוֹל לִרְאוֹת כִּי קָמוּ עֵינָיו מִשֵּׂיבוֹ" שֶׁהֶעֱמִיד יְרָבְעָם הָרָשָׁע. בֶּן רָשָׁע מִיִּצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת שֶׁהֶעֱמִיד עֵשָׂו הָרָשָׁע.
1
ב׳דָּבָר אַחֵר מֵרְאֹת, מִכֹּחַ אוֹתָהּ רְאִיָּה בְּשָׁעָה שֶׁעָקַד אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ בָּכוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת דִּכְתִיב (ישעיה לג, ז) "הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה" וְנָשְׁרוּ דִמְעוֹתֵיהֶן לְתוֹךְ עֵינָיו שֶׁל יִצְחָק וְהָיוּ רְשׁוּמוֹת בְּתוֹךְ עֵינָיו וְכֵיוָן שֶׁהִזְקִין כָּהוּ עֵינָיו.
2
ג׳דָּבָר אַחֵר בְּשָׁעָה שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ תָּלָה עֵינָיו לַמָּרוֹם וְהִבִּיט בַּשְּׁכִינָה. מוֹשְׁלִים אוֹתוֹ מָשָׁל לְמָּה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מְטַיֵּל בְּפֶתַח פַּלָּטִין שֶׁלוֹ וְרָאָה בֵּן שֶׁל אוֹהֲבוֹ מֵצִיץ עָלָיו בְּעַד הַחַלּוֹן, אָמַר אִם אֲנִי הוֹרֵג אוֹתוֹ הֲרֵינִי מַכְרִיעַ אֶת אוֹהֲבִי, אֶלָּא הֲרֵינִי גוֹזֵר שֶׁיִסְתַּתְּמוּ חַלּוֹנוֹתָיו. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁנֶּעֱקַד תָּלָה עֵינָיו וְהִבִּיט בַּשְּׁכִינָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם אֲנִי הוֹרֵג אוֹתוֹ הֲרֵינִי מַכְרִיעַ אֶת אַבְרָהָם אוֹהֲבִי, אֶלָּא גּוֹזְרָנִי שֶׁיִּכְהוּ עֵינָיו. וְהִבִּיט בִּכְבוֹד הַשְּׁכִינָה, וְהָכְתִיב (שמות לג, כ) "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי", אֶלָּא תַּחַת הַמִּיתָה כָּהוּ עֵינָיו בְּזִקְנוּתוֹ, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁהַּסּוּמָא כְּמֵת. אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בְּצֶלֶם דְּמוּת רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר "לוּלֵי פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט... אֲנִי נוֹשֵׂא אִם אַבִּיט אֵלֶיךָ וְאִם אֶרְאֶךָּ" וְאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר עֵינָיו כֵּהוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת, מִשּׁוּם דְאִסְתַּכֵּל בֵּיהּ בְּעֵשָׂו הָרָשָׁע. וְהָא גַּרְמָא לֵיהּ וְהָאָמַר רַבִּי יִצְחָק, לְעוֹלָם אַל תְּהִי קִלְלַת הֶדְיוֹט קַלָּה בְּעֵינֶיךָ שֶׁהֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ קִלֵּל אֶת שָׂרָה וְנִתְקַיֵּים בְּזַרְעָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ, טז) "הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם", אַל תִּקְרֵי כְּסוּת עֵינַיִם אֶלָּא כֵּהוֹת עֵינַיִם שֶׁנֶּאֱמַר וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת. הָא וְהָא גָּרְמָא לֵיהּ. דָּבָר אַחֵר לְאָדָם גָּדוֹל שֶׁהָיָה לוֹ טְרַקְלִין נָאֶה וּמְשׁוּבָּח וְהָיוּ שְׁכֵנָיו שׂוֹרְפִין קַשׁ וָתֶבֶן וּמַעֲלִין עָשָׁן בְּעַד הַחַלּוֹן הָלַךְ וְסָתַם אֶת הַחַלּוֹן, כָּךְ נְשֵׁי עֵשָׂו עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה וְיִצְחָק רוֹאֶה וּמֵצֵר, מִיָּד כָּהוּ עֵינָיו.
3
ד׳וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל, הִגִּיעַ לֵיל פֶּסַח קָרָא יִצְחָק לְעֵשָׂו בְּנוֹ, אָמַר לוֹ בְּנִי הַלַּיְלָה הַזֶּה הָעֶלְיוֹנִים אוֹמְרִים שִׁירָה, הַלַּיְלָה הַזֶּה אוֹצְרוֹת טְלָלִים נִפְתָּחִין, וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים וְרוּח הַקּוֹדֶשׁ מְשִׁיבָה אוֹתוֹ (משלי כג, ו) "אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן וְאַל תִּתְאַו לְמַטְעַמּוֹתָיו" וְנִתְעַכֵּב שָׁם אָמְרָה רִבְקָה לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַלַּיְלָה הַזֶּה הָעֶלְיוֹנִים וְכוּ' הַיּוֹם הַזֶּה בִּרְכַּת טְלָלִים עֲשֵׂה מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ שֶׁעַד שֶׁהוּא בְּעוֹלָמוֹ וִיבָרֶכְךָ, וְהָבֵא שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים, וְכִי שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים הָיָה מַאֲכָל שֶׁל יִצְחָק אֶלָּא אֶחָד הִקְרִיב קָרְבַּן פֶּסַח, וְאֶחָד עָשָׂה מַטְעַמִּים עֶשֶׂר בְּרָכוֹת בִּרֵךְ יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה מֵאֲמָרוֹת שֶׁנִּבְרָא בָּהֶן הָעוֹלָם, וּכְשֶׁיָּצָא יַעֲקֹב מְעֻטָּר כְּחָתָן וּכְכַּלָּה בְּקִשׁוּרֶיהָ וְיָרַד עָלָיו תְּחִיַּת טַל מִן הַשָּׁמַיִם וְנִדַשְׁנוּ עַצְמוֹתָיו וְנַעֲשָׂה גִּבּוֹר חַיִל לְכָךְ נֶאֱמַר (בראשית מט, כד) "מִידֵי אַבִיר יַעֲקֹב".
4
ה׳וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל, לִמְדִינָה שֶׁהָיְתָה מַכְתֶּבֶת עַנְקְמִין לַמֶּלֶךְ וְהָיְתָה שָׁם אִשָּׁה אַחַת וְהָיָה לָהּ בֵּן נַנָּס, וְהָיְתָה קוֹרְאָה אוֹתוֹ מִקְרוֹאֶלְפְרוּס אָמְרָה לָהֶם בְּנִי מִקְרוֹאֶלְפְרוּס וְאֵין אַתֶּם מַכְתִיבִין אוֹתוֹ, אָמְרוּ לָהּ אִם בְּעֵינַיִךְ מִקְרוֹאֶלְפְרוּס בְּעֵינֵינוּ הוּא נַנָּס. כָּךְ אָבִיו קָרָא אוֹתוֹ גָּדוֹל, וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל, אִמּוֹ קָרְאָה אוֹתוֹ גָּדוֹל וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעֵינֵיכֶם הוּא גָּדוֹל, בְּעֵינַי הוּא קָטָן, שֶׁנֶּאֱמַר (עובדיה א, ב) "הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגּוֹיִם בָּזוּי אַתָּה מְאֹד". אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה לְקַבֵּל תּוּרָא טַבְחָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיה לד, ו) "כִּי זֶבַח לַה' בְּבָצְרָה וְטֶבַח גָּדוֹל בְּאֶרֶץ אֱדוֹם". וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּנִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כו, כה) "כִּי יְחַנֵּן קוֹלוֹ אַל תַּאֲמֶן בּוֹ כִּי שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּוֹ" אַתְּ מוֹצֵא תּוֹעֵבָה אַחַת כְּתִיב בַּתּוֹרָה וּכְתִיב בָּהּ עֶשֶׂר לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ וְגוֹ' כָּאן כְּתִיב "שֶׁבַע" עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, הַוֵי שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּוֹ. (בראשית כז ב) הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, הִגִּיעַ אָדָם לְפֶרֶק אֲבוֹתָיו קוֹדֶם לְחָמֵשׁ שָׁנִים יִדְאַג מִן הַמִּיתָה שֶׁכָּךְ אָמַר יִצְחָק אִם לְשָׁנִים שֶׁל אַבָּא אֲנִי מַגִּיעַ, עַד עַכְשָׁיו מִתְבַּקֵּשׁ לִי, וְאִם לְשָׁנִים שֶׁל אִימָא מַגִּיעַ, הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי. תְּנִי שִׁבְעָה דְבָרִים מְכֻסִּים מִבְּנֵי אָדָם, וְאֵלּוּ הֵן יוֹם הַמִּיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ט, יב) "כִּי... לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ". יוֹם הַנֶּחָמָה "אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָה". וְעֹמֶק הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, יז) "כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא". וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ בַּמֶּה מִשְׂתַּכֵר, דִּכְתִיב (קהלת ה, יח) "מַתַּת אֱלֹהִים הִיא". וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה בְּלֵב חֲבֵרוֹ "אֲנִי ה' חוֹקֵר לֵב". וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה בְּעִבּוּרָהּ שֶׁל אִשָּׁה, דִּכְתִיב (קהלת יא, ה) "כַּעֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה". וּמַלְכוּת הָרְבִיעִית מָתַי תִּפּוֹל, דִּכְתִיב (ישעיה סג, ד) "כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי". (בראשית כז ג) וְעַתָּה שָׂא נָא כֵלֶיךָ, שְׁחוֹז מָאנֵי זֵינָךְ שֶׁלֹּא תַּאֲכִילֵנִי נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת. סַב מָאנֵי זֵינָךְ שֶׁלֹּא תַּאֲכִילֵנִי גְּזֵלוֹת וַחֲמָסִים. תֶּלְיֶךָ אָמַר לוֹ הֲרֵי בְּרָכוֹת תְּלוּיוֹת לְמָאן דְּרַחֲמֵי לֵיהּ לַמִּתְבָּרְכָא הוּא מִתְבָּרֵךְ.
5
ו׳דָּבָר אַחֵר שָׂא נָא כֵלֶיךָ זֶה בָּבֶל דִּכְתִיב (דניאל א, ב) "וְאֶת הַכֵּלִים הֵבִיא" וְגוֹ' תֶּלְיֶךָ זוֹ מָדַי, דִּכְתִיב "וַיִּתְלוּ אֶת הָמָּן". קַשְׁתֶּךָ זוֹ יָוָן, דִּכְתִיב (זכריה ט, יג) "כִּי דָרַכְתִּי לִי יְהוּדָה קֶשֶׁת וְגוֹ' וְעוֹרַרְתִּי בָּנַיִךְ צִיּוֹן עַל בָּנַיִךְ יָוָן". וְצֵא הַשָּׂדֶה זוֹ אֱדוֹם, דִּכְתִיב "אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם". (בראשית כז ד) וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, אָמַר לוֹ בִּתְחִלָּה הָיִיתִי נֶהֱנֶה מִן הָרְאִיָּה, וְעַכְשָׁיו אֵינִי נֶהֱנֶה אֶלָּא מִן הַטַּעַם. וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר (קהלת ה, י) "בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ" וְגוֹ' לָא דָּמֵי הַהוּא דְּחָמֵי סוּלְגִיתָא פַּנְיָא וְכָפָן לְהַהוּא דְּחָמֵי סוּלְגִיתָא מַלְיָא וְשָׂבֵעַ. (בראשית כז ה) וְרִבְקָה שֹׁמַעַת בְּדַבֵּר יִצְחָק אֶל עֵשָׂו וְגוֹ' לָצוּד צַיִד לְהָבִיא אִם מָצָא מוּטָב, וְאִם לָאו לְהָבִיא מִן הַגְּזֵלוֹת וּמִן הַחֲמָסִים. (בראשית כז ח-יא) וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע... לֶךְ נָא אֶל הַצֹּאן, לֵךְ וְקָדֵּם אֶת הָאוּמָה שֶׁהִיא מְשׁוּלָה כְּצֹאן (יחזקאל לד, לא) "וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי". וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים, אִם מָצָאתָ מוּטָב, וְאִם לָאו הָבֵא לִי מִפּוּרְנִין שֶׁלִּי, שֶׁכָּךְ כָּתַב לָהּ שֶׁהוּא מַעֲלֶה לָהּ שְׁנֵי גְּדָיִים בְּכָל יוֹם. גְּדָיֵי עִזִּים טֹבִים, טוֹבִים לְךָ, טוֹבִים לְבָנֶיךָ. טוֹבִים לְךָ, שֶׁעַל יְדֵיהֶם אַתָּה נוֹטֵל אֶת הַבְּרָכוֹת. טוֹבִים לְבָנֶיךָ שֶׁעַל יָדָם מִתְכַּפֵּר לָהֶם דִּכְתִיב "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם". (בראשית כז יא) הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר, גְּבַר שַׁיְידָן כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (ישעיה יג, כא) "וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם". וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (דברים לב, ט) "כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ" רַבִּי לֵוִי אָמַר לְקַוָּץ וְקֵרֵחַ שֶׁהָיוּ [עוֹמְדִים] עַל שְׂפַת הַגֹּרֶן, עָלָה הַמּוֹץ [בְּקַוָּץ] וְנִסְתַּבֵּךְ בִּשְׂעָרוֹ, עָלָה הַמּוֹץ בְּקֵרֵחַ וְנָתַן יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְהֶעֱבִירוֹ, כָּךְ עֵשָׂו הָרָשָׁע כָּל הַשָּׁנָה כּוּלָּהּ הוּא מִתְלַּכְלֵךְ וְאֵין לוֹ בַּמֶּה יִתְכַּפֵּר, אֲבָל יַעֲקֹב בָּא יוֹם הַכִּיפּוּרִים וּמִתְכַּפֵּר, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (ויקרא טז, ו) "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם".
6