ילקוט שמעוני על התורה קמ״אYalkut Shimoni on Torah 141
א׳לְכוּ (חֲזוּ) [וּרְאוּ] מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ (שם) "הָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה", לָמָּה וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ, שֶׁקָּרַע לִפְנֵיהֶם אֶת הַיָּם פַּסִּים פַּסִּים.
1
ב׳אָמַר רַב, לְעוֹלָם אַל יְשַׁנֶּה אָדָּם בְּנוֹ בֵּין הַבָּנִים, שֶׁבִּשְׁבִיל מִשְׁקַל שְׁנֵי סְלָעִים מִילַת שֶׁהוֹסִיף יַעֲקֹב לְיוֹסֵף מִשְּׁאָר בָּנָיו נִתְקַנְּאוּ בּוֹ אֶחָיו וְנִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם. וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ וְגוֹ'. שֶׁהָיָה בָּא וְשׁוֹאֵל בְּשָׁלוֹם וְלֹא הָיוּ מֵשִׁיבִים אוֹתוֹ. וְכֵן מִשֶּׁנִּכְנַס לַשְּׂרָרָה הָיָה שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם אֶחָיו (בראשית מג, כז) "וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם". מִתּוֹךְ גְּנוּתָם שֶׁל שְׁבָטִים אַתָּה יוֹדֵעַ שִׁבְחָם, לְהַלָּן ["וְ]לֹא דִּבֶּר אַבְשָׁלוֹם עִם אַמְנוֹן לְמֵּרָע וְעַד טוֹב" דִּבְלִבָּא בְּלִבָּא בְּרַם הָכָא לֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם, דִּבְלִבָּא בְּפוּמָא. (בראשית לז ה-ו) וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה. אָמַר לָהֶם כַּךְ יִהְיוּ נְבִיאִים מוֹכִיחִים אֶתְכֶם, "שִׁמְעוּ נָא אֶת אֲשֶׁר ה' אֹמֵר". (בראשית לז ז) וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים. אַתֶּם כּוֹנְסִין פֵּירוֹת וַאֲנִי כּוֹנֵס פֵּירוֹת, שֶׁלָּכֶם מַרְקִיבִים וְשֶׁלִּי עוֹמְדִין. וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי, רַבִּי לֵוִי אָמַר, עֲתִידִין אַתֶּם לַעֲשֹׂת אֱלִילִים אִלְּמִים לִפְנֵי עֲגָלָיו שֶׁל יָרָבְעָם וְלֵאמֹר (שמות לב, ד) "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" רַבִּי אָחָא אָמַר, עֲתִידִים אַתֶּם לְהַעֲלִים עָלַי דְּבָרִים לִפְנֵי אַבָּא לוֹמַר "חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ" וּמַה קָאִים לִי מַשְׁתִּיקוּתָא דְּאִמָּא. קָמָה, [וְהִנֵּה קָמָה] אֲלֻמָּתִי, וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה פְּעָמִים שֶׁהֵן עֲתִידִין לְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ. (בראשית לז ח) וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ. רַבִּי לֵוִי אָמַר, לְפִי שֶׁעָנוּ אוֹתוֹ בְּעַיִן הָרָע לְפִיכָךְ הוּא מַעֲמִיד רְשָׁעִים רַבִּי סִימוֹן אוֹמֵר, לְפִי שֶׁעָנוּ אוֹתוֹ בְּלָשׁוֹן כָּפוּל הוּא מַעֲמִיד מְלָכִים. (בראשית לז ט) (כָּתוּב בְּרֶמֶז קיח). (בראשית לז י) וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו. כָּךְ תִּהְיוּ גּוֹעֲרִים בִּנְבִיאֲכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כט, כז) "לָמָּה לֹא גָעַרְתָּ בְּיִרְמְיָה[וּ] הָעַנְתֹתִי". וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ. כָּךְ הָיָה אָבִינוּ יַעֲקֹב סָבוּר שֶׁתְּחִיַּת הַמֵּתִים מַגַּעַת בְּיָמָיו שֶׁנֶּאֱמַר "הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ" רָחֵל מֵתָה וְאַתְּ אַמְרֵת אֲנִי וְאִמְּךָ וְלֹא הָיָה אָבִינוּ יַעֲקֹב יוֹדֵעַ שֶׁהַדְּבָרִים מַגִּיעִים לְבִלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל שֶׁגִּדְּלָה אוֹתוֹ כְּאִמּוֹ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, חֲלוֹם אַף עַל פִּי שֶׁכֻּלּוֹ אֵין מִתְקַיֵּם מִקְצָתוֹ מִתְקַיֵּם, מִנָּלָן, מִיּוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר "הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ", וְהַאי יוֹמָא אִמֵּהּ לָא הֲוָאי אָמַר רַבִּי לֵוִי, לְעוֹלָם יְצַפֶּה אָדָם לַחֲלוֹם טוֹב עַד עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, מִנָּלָן מִיּוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל פסוק ב) "יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה" וְגוֹ' וּכְתִיב "וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה" וְגוֹ'. מִשְּׁבַע עֶשְׂרֵה עַד שְׁלֹשִׁים הָווּ תְּלֵיסָר וְשֶׁבַע דְשִׂבְעָא וְתַרְתֵּין דְּכַפְנָא הַוְיָן עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין. תָּנוּ רַבָּנָן, קִידָה עַל אַפַּיִם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלכים א א, לא) "וַתִּקֹּד בַּת שֶׁבַע אַפַּיִם". כְּרִיעָה עַל בִּרְכַּיִם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שם ח, נד) "מִכְּרֹעַ עַל בִּרְכָּיו". הִשְׁתַּחֲוָיָה זוֹ פִּשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה".
2
ג׳(בראשית לז יא) וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר. נָטַל קוּלְמוּס וְכָתַב בְּאֵיזֶה יוֹם בְּאֵיזוֹ שָׁעָה בְּאֵיזֶה מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר", וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת שְׁמוֹר אֶת הַדָּבָר, עֲתִידִים הַדְּבָרִים לִגַּע בְּךָ אָבִינוּ יַעֲקֹב רוֹאֶה אֶת הַדְּבָרִים מְמַשְׁמְשִׁין וּבָאִים אָמַר(ה), אִם נִתְבַּקְּרָה פִּנְקָסִי מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת. (בראשית לז יב) וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעוֹת אֶת צֹאן אֲבִיהֶ(ן)[ם] בִּשְׁכֶם. אֶת, נָקוּד עָלָיו, מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָלְכוּ אֶלָּא לִרְעוֹת אֶת עַצְמָן. (בראשית לז יג) וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף. נָהַג בּוֹ כָּבוֹד כְּמוֹרָא הָאָב עַל הַבֵּן. וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּנִי. הַדְּבָרִים הָיָה אָבִינוּ יַעֲקֹב נִזְכָּר וּמֵעָיו מִתְחַתְּכִין יוֹדֵעַ הָיִיתָ שֶׁאָחִיךָ שׁוֹנְאִין אוֹתְךָ וְהָיִיתָ אוֹמֵר הִנֵּנִי. (בראשית לז יד) לֶךְ נָא רְאֵה מִכָּאן לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁלֹּא יֵצֵא יְחִידִי בַּלַּיְלָה וְכוּ' כְּדִכְתִיב (בראשית לב, כה) (בַּ)וַּיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ. וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן. וַהֲלֹא אֵין חֶבְרוֹן נְתוּנָה אֶלָּא בְּהַר, וְאַתְּ אַמְרְת וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן, אֶלָּא הָלַךְ לְהַשְׁלִים עֵצָה עֲמוּקָה שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּינוֹ לְבֵין חָבֵר הֲנָאָה שֶׁקָּבוּר שָׁם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר "אֶת מַצֶּבֶת אֲשֶׁר בְּעֵמֶק הַמֶּלֶךְ" בְּעֵצָה עֲמוּקָה שֶׁל מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם "הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ".
3
ד׳(בראשית לז טו-יז) וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ. שְׁלֹשָׁה מַלְאָכִים נִזְדַּמְּנוּ לוֹ "וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ", "וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ", "וַיֹּאמֶר הָאִישׁ". דֹּתָיְנָה, שֶׁהֵן מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ. זֶה גַּבְרִיאֵל הַמַּלְאָךְ, שֶׁנֶאֱמַר (דניאל ט, כא) "וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל אֲשֶׁר [וְגוֹ'] מֻעָף בִּיעָף".
4
ה׳(בראשית לז יח) וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק וּבְטֶרֶם (וְגוֹ'). אָמְרוּ, נְשַׁסֶּה בּוֹ אֶת הַכְּלָבִים. (בראשית לז יט) וַיֹּאמְר[וּ] הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת. דִּילֵיהּ אַתְיָא וְטָעַן חַלְמוֹי אָמַר רַבִּי לֵוִי זֶהוּ עָתִיד לְהַשִׂיאֵנוּ לַבְּעָלִים. (בראשית לז כ) אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתֶּם אוֹמְרִים וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו, עַתָּה נִרְאֶה דְּבַר מִי יָקוּם שֶׁלִּי אוֹ שֶׁלָּכֶם. וַיֹּאמְר[וּ] אִישׁ אֶל אָחִיו. (כָּתוּב בְּרֶמֶז קנ"ח). (בראשית לז כא) וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם. וְהֵיכָן הָיָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מְשַׁמֵּשׁ אֶת אָבִיו יוֹמוֹ וְאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁל רְאוּבֵן הָיָה. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, אָמַר, בְּכוֹר אֲנִי וְכָל הַסִּרָחוֹן אֵין נִתְלָה אֶלָּא בִּי רַבָּנָן אַמְרֵי, הוּא מוֹנֶה אוֹתִי עִם אֶחָי, דִּכְתִיב "וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים" וְגוֹ' וְאֵינִי מַצִּילוֹ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה פָּתַחְתָּ בַּהַצָּלָה תְּחִלָּה, חַיֶּיךָ שֶׁאֵין מַפְרִישִׁין עָרֵי מִקְלָט תְּחִלָּה אֶלָּא בִּתְחוּמָךְ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (דברים ד, מג) "אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ הַמִּישֹׁר לָראוּבֵנִי". לִמְּדָתְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה יְהֵא עוֹשֶׂה אוֹתָהּ בְּלֵב שָׂמֵחַ. שֶׁאִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ רְאוּבֵן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹתֵב אַחֲרָיו וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם, בִּכְתֵפָיו הָיָה טֹעֲנוֹ וּמוֹלִיכוֹ אֵצֶל אָבִיו, אִלּוּ הָיָה אַהֲרֹן יוֹדֵעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹתֵב עָלָיו (שמות ד, יד) "וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ" וְגוֹ' בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת הָיָה יוֹצֵא לִקְרָאתוֹ, אִלּוּ הָיָה בֹּעַז יוֹדֵעַ שֶׁכּוֹתֵב עָלָיו "וַיִּצְבָּט לָהּ קָלִי" עֶגְלוֹת פְּטוּמוֹת הָיָה מֵבִיא וּמַאֲכִילָה. לְשֶׁעָבַר הָיָה אָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה וְהַנְּבִיאִים כּוֹתְבִין אוֹתָהּ, וְעַכְשָׁו שֶׁאֵין נְבִיאִים מִי כּוֹתֵב אוֹתָהּ, אֵלִיָּהוּ וּמָשִׁיחַ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹתֵם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (מלאכי ג, טז) "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה'" וְגוֹ'.
5