ילקוט שמעוני על התורה ט״וYalkut Shimoni on Torah 15

א׳אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, אָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא הֻתַּר לוֹ בָּשָׂר לַאֲכִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וְלֹא חַיַּת הָאָרֶץ לָכֶם. וּכְשֶׁבָּאוּ בְּנֵי נֹחַ הֻתַּר לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט, ג) "כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל" מֵיתֵיבֵי, וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם מַאי לָאו לַאֲכִילָה, לֹא לִמְלָאכָה. וְדָגִים בְּנֵי מְלָאכָה נִינְהוּ, אֵין, כִּדְבָעֵי רְחָבָה הִנְהִיג בְּעִזָּא וְשִׁבּוּטָא מַהוּ תָּא שְׁמַע, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, מַאי לָאו לַאֲכִילָה, לֹא, לִמְלָאכָה, כִּדְבָעֵי רַבָּה בַּר רַב הוּנָא, דָּשׁ בְּאַוָּזִין וּבְתַרְנְגוֹלִין לְרַבִּי יוֹסִי בְּרַבִּי יְהוּדָה מַהוּ תָּא שְׁמַע וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת, הַהוּא נָחָשׁ הוּא, דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר, חֲבָל עַל הַשַּׁמָּשׁ גָּדוֹל שֶׁאָבַד מִן הָעוֹלָם, שֶׁאִלְמָלֵי לֹא נִתְקַלֵּל נָחָשׁ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הָיוּ מִזְדַּמְּנִין לוֹ שְׁנֵי נְחָשִׁים טוֹבִים אֶחָד מְשַׁגְּרוֹ לַצָּפוֹן וְאֶחָד מְשַׁגְּרוֹ לַדָּרוֹם לְהָבִיא לוֹ סַנְדֶלְכוֹנִין טוֹבִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּפְשִׁיל לוֹ רְצוּעָה תַּחַת זְנָבוֹ וּמוֹצִיא בּוֹ עָפָר לְגִנָּתוֹ וּלְחֻרְבָתוֹ. מֵיתֵיבֵי, הָיָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אָדָם הָרִאשׁוֹן מֵסֵב בְּגַן עֵדֶן הָיָה, וְהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת צוֹלִים לוֹ בָּשָׂר וּמְצַנְּנִים לוֹ יַיִן, הֵצִיץ בּוֹ נָחָשׁ וְרָאָה בִּכְבוֹדוֹ וְנִתְקַנֵּא בּוֹ. הָתָם בְּבָשָׂר הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם כִּי הָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חַלַפְתָּא הָוֵי קָאָזִיל בְּאוֹרְחָא, פָּגְעוּ בֵּיהּ הֲנָךְ אַרְיְוָתָא וַהֲווּ קָא נַהֲמֵי לְאַפֵּיהּ אָמַר (תהלים קד, כא) "הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף", נָחֲתוּ לֵיהּ תַּרְתֵּי אַטְמָתָא חֲדָא אֲכָלוּהָ וַחֲדָא שָׁבְקֻהָ אַתְיָא וְאָתָא לְבֵי מִדְרָשָׁא בָּעֵי עֲלֵיהּ דָּבָר טָמֵא הוּא זֶה אוֹ טָהוֹר, אָמְרוּ לוֹ, אֵין דָּבָר מְטַמֵּא יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם. בָּעָא מִנֵּיהּ רַבִּי זֵירָא מֵרַבִּי אַבָּהוּ, יָרַד דְּמוּת חֲמוֹר מַהוּ אָמַר לֵיהּ, תַּנִין שׁוֹטֶה הֲרֵי אָמְרוּ אֵין דָּבָר טָמֵא יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם.

ב׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ. רַבִּי בַּנָּאָה הָוֵי מְצַיֵּן מְעָרָתָא דְּרַבָּנָן כִּי מָטָא לִמְעָרְתָא דְּאַבְרָהָם אַשְׁכְּחֵיהּ לֶאֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם דְּקָאי קַמֵּי בָּבָא אָמַר לֵיהּ, מַאי קָא עָבִיד אַבְרָהָם, אָמַר לֵיהּ, גַּנִי בִּכְנָפֶיהָ דְשָׂרָה וְקָא מְעַיְּנָא לֵיהּ בְּרֵישֵׁיהּ. אָמַר לֵיהּ, זִיל אֱמֹר לֵיהּ בַּנָּאָה קָאי אֲבָּבָא אָמַר לֵיהּ, לֵעוּל וְלֵיתֵי, מֵידַע יָדַע דְּיֵצֶר הָרָע בְּהַאי עָלְמָא לֵיכָּא עָל צִיֵּן וְנָפַק כִּי מָטָא לִמְעָרָתָא דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ, הִסְתַּכַּלְתָּ בִּדְמוּת דְּיוּקְנִי בִּדְיוּקְנִי עַצְמָהּ אַל תִּסְתַּכֵּל. הָא בְּעִינָא לְצִיּוּנֵי מְעָרְתָא, כְּמִדַּת הַחִיצוֹנָה כָּךְ מִדַּת הַפְּנִימִית, וּלְמָאן דְּאָמַר שְׁנֵי בָּתִּים זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה אָמַר לֵיהּ כְּמִדַּת הָעֶלְיוֹנָה כָּךְ מִדַּת הַתַּחְתּוֹנָה אָמַר רַבִּי בַּנָּאָה, נִסְתַּכַּלְתִּי בִּשְׁנֵי עֲקֵבָיו שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְדוֹמִין לִשְׁנֵי גַּלְגַּלֵּי חַמָּה. הַכֹּל בִּפְנֵי שָׂרָה כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם, שָׂרָה בִּפְנֵי חַוָּה כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם, שׁוּפְרֵיהּ דְּרַב כַּהֲנָא מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּרַב, דְּרַב מֵעֵין דְּרַבִּי אַבָּהוּ, דְּרַבִּי אַבָּהוּ מֵעֵין דְּיַעֲקֹב אָבִינוּ, דְּיַעֲקֹב אָבִינוּ מֵעֵין דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן מֵעֵין דִּשְׁכִינָה.

ג׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם, לְפִיכָךְ נִבְרָא הָאָדָם יְחִידִי, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַמְּאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ אִבֵּד עוֹלָם מָלֵא וְכָל הַמְּקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא. וּמִפְּנֵי שְׁלוֹם הַבְּרִיוֹת שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ אַבָּא גָּדוֹל מֵאָבִיךָ וְשֶׁלֹּא יְהוּ אֶפִּיקוֹרְסִים אוֹמְרִים שְׁתֵּי רְשׁוּת בַּשָּׁמַיִם. וּלְהַגִּיד גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאָדָם טוֹבֵעַ כַּמָּה מַטְבֵּעוֹת בְּחוֹתַם אֶחָד כּוּלָן דּוֹמוֹת זֶה לָזֶה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טוֹבֵעַ כָּל אָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵין אֶחָד דּוֹמֶה לַחֲבֵירוֹ וּלְפִיכָךְ צָרִיךְ כָּל אֶחָד לוֹמַר בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם. תַּנְיָא, אָדָם יְחִידִי נִבְרָא, מִפְּנֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִים אָנוּ בְּנֵי צַדִּיקִים וּרְשָׁעִים בְּנֵי רְשָׁעִים.

ד׳דָּבָר אַחֵר, מִפְּנֵי הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁלֹּא יְהוּ מִתְגָּרֹת זוֹ בָּזוֹ, וּמָה עַכְשָׁו שֶׁנִּבְרָא יְחִידִי מִתְגָּרִים, אִם נִבְרְאוּ שְׁנַיִם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. דָּבָר אַחֵר, וּמַה עַכְשָׁו שֶׁנִּבְרָא יְחִידִי גּוֹזְלִין וְחוֹמְסִין, אִם נִבְרְאוּ שְׁנַיִם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָה. וּמִפְּנֵי מָה אֵין פַּרְצוּפוֹתֵיהֶן דּוֹמוֹת זֶה לָזֶה, שֶׁלֹּא יִרְאֶה אָדָם אִשָּׁה נָאָה וְדִירָה נָאָה לַחֲבֵרוֹ וְיֹאמַר שֶׁלִּי הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, טו) "וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם" הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר בִּשְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים נִשְׁתַּנָּה אָדָם מֵחֲבֵרוֹ, בְּקוֹל, בְּמַרְאֶה, בְּדַעַת. בְּקוֹל וּבְמַרְאֶה, מִשּׁוּם עֶרְוָה. וּבְדַעַת, מִפְּנֵי הַגַּזְלָנִין וְחַמְסָנִין. תָּנוּ רַבָּנָן, אָדָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת נִבְרָא, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶפִּיקוֹרְסִים אוֹמְרִים שֻׁתָּף הָיָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית.

ה׳דָּבָר אַחֵר, שֶׁאִם תָּזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו אוֹמְרִים לוֹ יָתוּשׁ קְדָמְךָ.

ו׳דָּבָר אַחֵר, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לְמִצְוָה מִיָּד. דָּבָר אַחֵר, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לִסְעוּדָה מִיָּד מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁבָּנָה פְּלָטִין וְהִתְקִין סְעוּדָה וְאַחַר כַּךְ הִכְנִיס אוֹרְחִים, שֶׁנֶּאֱמַר "חָכְמוֹת (נָשִׁים) בָּנְתָה בֵיתָהּ". אָמַר רַבִּי אָחָא בַּר חֲנִינָא, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת הָיָה הַיּוֹם, שָׁעָה רִאשׁוֹנָה הֻצְבַר עֲפָרוֹ. שְׁנִיָּה נַעֲשָׂה גֹּלֶם. שְׁלִישִׁית נִמְתְּחוּ אֵבָרָיו. רְבִיעִית נִזְרְקָה בּוֹ נְשָׁמָה. חֲמִישִׁית עָמַד עַל רַגְלָיו. שִׁשִּׁית קָרָא שֵׁמוֹת. שְׁבִיעִית נִזְדַּוְּגָה לוֹ חַוָּה. שְׁמִינִית עָלוּ לְמִטָּה שְׁנַיִם וְיָרְדוּ אַרְבָּעָה תְּשִׁיעִית נִצְטַוָּה עֲשִׂירִית סָרַח אַחַת עֶשְׂרֵה נִדּוֹן. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה נִטְרַד וְהָלַךְ לוֹ, דִּכְתִיב (תהלים מט, יג) "וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין".