ילקוט שמעוני על התורה קנ״גYalkut Shimoni on Torah 153
א׳(בראשית מז ב) וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים. מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ גִּבּוֹרִים שֶׁבַּשְּׁבָטִים מִי הָיוּ, רְאוּבֵן, שִׁמְעוֹן, לֵוִי, יִשָּׂשׂכָר, וּבִנְיָמִין. עָשָׂה הַדָּבָר בְּחָכְמָה, אָמַר, אִם אֲנִי מַעֲמִיד הַגִּבּוֹרִים שֶׁבָּהֶם לִפְנֵי פַּרְעֹה מִיָּד יַעֲשֶׂה אֹתָם אַנְשֵׁי מִלְחַמְתּוֹ, וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא הָיוּ גִּבּוֹרִים, אַתָּה מוֹצֵא מִבִּרְכַּת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ כָּל מִי שֶׁנִּכְפַּל שְׁמוֹ הָיָה גִּבּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ז) "וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה", "וּלְנַפְתָּלִי אָמַר נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן", (שם כד) "וּלְאָשֵׁר אָמַר בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר", (שם כב) "וּלְדָן אָמַר דָּן גּוּר אַרְיֵה", (שם יח) "וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", "וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד". וְאִית דְּאַמְרֵי אִפְּכָא, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח וְלֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָם אוֹתָם שֶׁנִּכְפְּלוּ שְׁמוֹתָן לָקַח. (בראשית מו, כט) "וַיֶּאֱסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ" (כָּתוּב בְּרֶמֶז צו). שָׁמַע יוֹסֵף שֶׁבָּא(וּ אֶחָיו) [אָבִיו] אֶל גְּבוּל מִצְרַיִם וְלָקַח אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים עִמּוֹ וְיָצָא לִקְרַאת אָבִיו, וְכָל הָעָם יוֹצְאִים לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ וְאֵין הַמֶּלֶךְ יוֹצֵא לִקְרַאת אָדָם אַחֵר, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁאָבִיו שֶׁל אָדָם כְּמַלְכּוֹ. אָמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מַאי דִּכְתִיב וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים, מָאן נִינְהוּ, אָמַר לֵיהּ אֵלּוּ הַנִּכְפָּלִים בְּשֵׁמוֹת וְהָא אִכָּא נַמִּי יְהוּדָה דְּאִכְפַּל אָמַר לֵיהּ, יְהוּדָה לְמִלְתֵּהּ הוּא דְּאִכְפַּל דְאָמַר רַבִּי יוֹנָתָן מַאי דִּכְתִיב "יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת וְגוֹ' וְזֹאת לִיהוּדָה" וְכוּ'.
1