ילקוט שמעוני על התורה קע״חYalkut Shimoni on Torah 178

א׳וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה וְגוֹ' כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ". הֵיכָן דִּבֵּר. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ (שמות לב, לד) "לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם". עֲדַיִן תָּלִי תַּנְיָא בִּדְלָא תַּנְיָא. תַּלְמוּד לוֹמַר וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמַר לָהֶם, הֱיוּ יוֹדְעִין, בָּנַי סַרְבָנִין הֵם, טַרְחָנִין הֵן, עַל מְנָת כֵּן תִּהְיוּ מְקַבְּלִין עֲלֵיכֶם, שֶׁהֵן מְקַלְּלִין אֶתְכֶם וְסוֹקְלִין אֶתְכֶם בַּאֲבָנִים.

ב׳דָּבָר אַחֵר וַיְצַוֵּם. צִוָּם לִפְרֹשׁ מֵעֲבוֹדָה זָרָה. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (לעיל פסוק ט) וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ, וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמִּתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרָה וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ, נוֹלַד לְךָ בֵּן זָכָר, רַבְּךָ מוֹצִיאֲךָ לַחֵרוּת, וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ, אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה, אֶלָּא שֶׁהָיָה קָשֶׁה בְּעֵינֵיהֶם לִפְרֹשׁ מֵעֲבוֹדָה זָרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יחזקאל כ, ז ט) "וָאֹמַר אֲלֵהֶם אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם אַל תִּטָּמְאוּ וַיַּמְרוּ בִי וְלֹא אָבוּ [לִ]שְׁמֹעַ וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל". וְכֵן הוּא אוֹמֵר "מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם", מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְהִדַּבְּקוּ בַּמִצְוֹת. וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם. צִוָּם לַחֲלֹק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת. וְכֵן (שמות יא, ח) "וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי", שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "אֵלֶּה", אֶלָּא שֶׁסּוֹפוֹ לֵירֵד הוּא בִּתְחִלָּה, אֶלָּא שֶׁמֹּשֶׁה חָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת. וְכֵן מָצִינוּ בְּיוֹסֵף שֶׁחָלָק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר "בִּלְעָדָי אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה". וְכֵן מָצִינוּ בְּיַעֲקֹב שֶׁחָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, (שם מח, ב) "וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה". וְכֵן מָצִינוּ בְּאֵלִיָּהוּ שֶׁחָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יח, מו) "וְיַד ה' הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו וַיָּרָץ (לִקְרַאת) [לִפְנֵי] אַחְאָב". וְכֵן מָצִינוּ בַּחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה שֶׁחָלְקוּ כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר "בֵּאדַיִן קְרֵב נְבוּכַדְנֶצַּר לִתְרַע" וְגוֹ'. וְכֵן מָצִינוּ בְּדָנִיֵּאל שֶׁחָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ו, כא כב) "וּכְמִקְרְבֵהּ לְגֻבָּא לְדָנִיֵּאל בְּקָל עַצִיב זְעִק", מַהוּ אוֹמֵר "אֱדַיִן דָּנִיֵּאל עִם מַלְכָּא מַלִּל מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי". רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כָּל פָּרָשָׁה שֶׁסְּמוּכָה לַחֲבֶרְתָּהּ, לְמֵדָה הֵימֶנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה, א) "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים". רַבִּי אוֹמֵר, פָּרָשִׁיּוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ וּרְחוֹקוֹת זוֹ מִזּוֹ כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי, אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם, (שמות ג, יח) "וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ". כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר "וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תָּחֵל לִזְנוֹת", (שם, י) "וְהַכֹּהֵן הַגָּדֹל מֵאֶחָיו", וְכִי מָה עִנְיָן זֶה אֵצֶל זֶה, וְכִי אַף הוּא נִשְׂרָף. מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְקְטָרִין שֶׁהִשְׁלִים שָׁנָיו וְלֹא שִׁמֵּשׁ פּלוּמִי פִילוֹן שֶׁלּוֹ אֶלָּא בָּרַח וְהָלַךְ לוֹ, שָׁלַח הַמֶּלֶךְ וְהֵבִיאוֹ וְחִיְּבוֹ לִקְטֹעַ אֶת רֹאֹשׁוֹ, עַד שֶׁלֹּא יָצָא לֵהָרֵג, אָמַר הַמֶּלֶךְ, מַלְּאוּ לוֹ דִּינְרֵי זָהָב וְהוֹצִיאוּ לְפָנָיו, וְאִמְרוּ, אִלּוּ הָיִיתָ עוֹשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ הָיִיתָ נוֹטֵל מִדָּה שֶׁל דִּינְרֵי זָהָב, עַכְשָׁיו אִבַּדְתָּ נַפְשְׁךָ וְאִבַּדְתָּ מָמוֹנְךָ. כֵּן בַּת כֹּהֵן שֶׁזָּנְתָה, יוֹצֵא כֹּהֵן גָּדוֹל לְפָנֶיהָ וְאוֹמֵר לָהּ, אִלּוּ עָשִׂית כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשְׂתָה אִמֵּךְ, זָכִיתָ שֶׁהָיָה יוֹצֵא מִמֵּךְ כֹּהֵן גָּדוֹל כַּיּוֹצֵא בִּי, וְעַכְשָׁיו אִבַּדְתְּ אֶת עַצְמֵךְ וְאִבַּדְתְּ אֶת כְּבוֹדֵךְ. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר "כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי", וְאוֹמֵר (שם ב, א) "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם", וְכִי מָה עִנְיָן זֶה אֵצֶל זֶה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל אִשְׁתּוֹ, שָׁלַח אַחַר סוֹפֵר שֶׁלּוֹ לָבוֹא וְלִכְתֹּב לָהּ גִּטָּהּ, וְעַד שֶׁלֹּא בָּא הַסּוֹפֵר נִתְרַצָּה הַמֶּלֶךְ לְאִשְׁתּוֹ, אָמַר הַמֶּלֶךְ, אֶפְשָׁר שֶׁיֵּצֵא סוֹפֵר זֶה מִכָּאן רֵיקָם, אֶלָּא אָמַר לֵיהּ, בּוֹא, שֶׁאֲנִי כּוֹפֵל לָהּ כְּתוּבָּתָהּ. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר, (שם יד, א) "תֶּאְשַׁם שֹׁמְרוֹן כִּי מָרְתָה בֵּאלֹהֶיהָ", וְאוֹמֵר "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה'" וְגוֹ', וְכִי מָה עִנְיָן זֶה אֵצֶל זֶה, מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לִמְדִינָה שֶׁמָּרְדָה בַּמֶּלֶךְ, שָׁלַח פּוֹלְמַרְכּוֹס אֶחָד לְהַחֲרִיבָהּ, הָיָה אוֹתוֹ פּוֹלְמַרְכּוֹס בָּקִי וּמְיֻשָּׁב, אָמַר לָהֶם, טְלוּ לָכֶם יָמִים לָשׁוּב אֶל הַמֶּלֶךְ וְאִם לָאו הֲרֵינִי עוֹשֶׂה לָכֶם כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשִׂיתִי לִמְדִינָה פְּלוֹנִי וּלְחַבְרוֹתֶיהָ, וּלְאִפַּרְכְיָא פְּלוֹנִי וּלְחַבְרוֹתֶיהָ, לְכָךְ נֶאֱמַר "תֶּאְשַׁם שֹׁמְרוֹן שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל".