ילקוט שמעוני על התורה קפ״אYalkut Shimoni on Torah 181

א׳(שמות ז ט-יב) כִּי יְדַבֵּר אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל", זֶה פַּרְעֹה, כֵּיוָן שֶׁהָלְכוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶצְלוֹ, אָמַר לָהֶם, תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת, מִיָּד וַיַּשְׁלֵךְ אַהֲרֹן אֶת מַטֵּהוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׂחַק פַּרְעֹה עֲלֵיהֶם, אָמַר לָהֶם, לָמָּה אַתֶּם סְבוּרִים שֶׁבָּאתֶם לִשְׂחֹק עָלַי, אֵינִי מִתְיָרֵא מִן הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, כָּל מִצְרַיִם מְלֵאָה כְּשָׁפִים, תֶּבֶן אַתֶּם מוֹלִיכִים לְעֳפָרַיִם, כֶּתֶם לְרֶקֶם. וַיִּקְרָא פַּרְעֹה אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וַיִּקְרָא גַּם פַּרְעֹה, אָמַר רַבִּי לֵוִי, שֶׁקָּרָא לְאִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ, רְאִי הֵיאַךְ בָּאוּ הַיְּהוּדִים לְשַׂחֵק בִּי, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, ו) "וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ", מַה כְּתִיב, וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם. הֲוֵי "כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל" זֶה פַּרְעֹה, (משלי כט, יא) "וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּהּ" זֶה מֹשֶׁה.

ב׳דָּבָר אַחֵר, כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת. אָמַר לוֹ, לְמָחָר אֲנִי מוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם, וַאֲנִי נוֹתֵן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ "כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא וְגוֹ' וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת".

ג׳דָּבָר אַחֵר, בַּתְּחִלָּה הוּא מְדַבֵּר בְּקוֹשִׁי, אֵין לְשׁוֹן יְדַבֵּר אֶלָּא לָשׁוֹן קָשָׁה, כְּמוֹ דְאַתְּ אַמְרֵת (בראשית מב, ל) "דִּבֵּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ אִתָּנוּ קָשׁוֹת". אָמַר לוֹ, אַהֲרֹן יְהֵא עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאַתָּה עוֹמֵד כְּנָשִׂיא, שֶׁהוּא גּוֹזֵר עַל הַזְּקֵנִים וְהֵם עוֹשִׂים, וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה. וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה. אַהֲרֹן הָיָה רָאוּי לְהִכָּנֵס תְּחִלָּה שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, אֶלָּא מֹשֶׁה הָיָה גָּדוֹל יוֹתֵר מֵאַהֲרֹן בְּעֵינֵי מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יא, ג) "גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם".

ד׳קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָשָׁע זֶה מִתְגָּאֶה וְקָרָא עַצְמוֹ תַּנִּין, דִּכְתִיב (יחזקאל כט, ג) "הַתַּנִּים הַגָּדוֹל", לֵךְ וֶאֱמֹר לוֹ רְאֵה מַטֶּה זֶה. הוּא עֵץ יָבֵשׁ, וְנַעֲשֶׂה תַנִּין, וְיֵשׁ בּוֹ רוּחַ וּנְשָׁמָה, וְהוּא בוֹלֵעַ כָּל הַמַּטּוֹת, וְסוֹפוֹ לַחֲזֹר עֵץ יָבֵשׁ. אַף אַתָּה, בָּרָאתִי אוֹתְךָ מִטִּפָּה סְרוּחָה וְנָתַתִּי לְךָ מְלוּכָה וְנִתְגָּאֶה אַתָּה וְאָמַרְתָּ "לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי", הֲרֵינִי מַחֲזִירְךָ לְתֹהוּ וָבֹהוּ. אַתָּה בָּלַעְתָּ כָּל מַטּוֹת שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, הֲרֵינִי מוֹצִיא בִלְעֲךָ מִפִּיךָ, שָׁכַחְתָּ מָה קָרָה לִזְקֵנְךָ (בראשית יב, יז) "וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה", אַף אֲנִי מֵבִיא עָלֶיךָ עֶשֶׂר נְגָעִים בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁבָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, עָמְדוּ לִפְנֵי פַרְעֹה, וְהָיוּ רוֹאִין שֶׁהֵם דּוֹמִים לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְרוּם קוֹמָתָן כְּאַרְזֵי לְבָנוֹן, וְגַלְגַּלֵּי עֵינֵיהֶם דּוֹמִים לְגַלְגַּלֵּי חַמָּה, וּזְקָנוֹת שֶׁלָּהֶם כְּאֶשְׁכְּלוֹת תְּמָרָה, וְזִיו פְּנֵיהֶם כְּזִיו הַחַמָּה, וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדָם שֶׁחָקוּק עָלָיו שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ, וְדִבּוּר פִּיהֶם כְּאֵשׁ שַׁלְהֶבֶת, מִיָּד נָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶם. וְהָיוּ אַרְבַּע מֵאוֹת פְּתָחִים לְפַלְטְרִים שֶׁל פַּרְעֹה, וְעַל כָּל פֶּתַח וּפֶתַח אֲרָיוֹת וְדֻבִּים וְחַיּוֹת רָעוֹת, וְלֹא הָיְתָה בְּרִיָּה יְכוֹלָה לִכָּנֵס שָׁם עַד שֶׁהָיוּ מַאֲכִילִין אוֹתָם בָּשָׂר שֶׁלֹּא יְהוּ מַזִּיקִין אוֹתוֹ, וּכְשֶׁבָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נִתְקַבְּצוּ כֻּלָּם וְסוֹבְבִים וּמְלַחֲכִין רַגְלֵיהֶם וְהִתְחִילוּ לְלַוֹּתָם עַד שֶׁבָּאוּ לִפְנֵי פַּרְעֹה. וְכָל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָם נָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶם, וְזִיעַ וְרֶתֶת וְחַלְחָלָה אָחַז לְפַרְעֹה וּלְכָל הַיּוֹשְׁבִים לְפָנָיו, וְהֵסִירוּ כִּתְרֵיהֶם מֵעַל רָאשֵׁיהֶם וְהִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֻצְרָךְ פַּרְעֹה לִנְקָבָיו וְנִכְנַס לְבֵית הַכִּסֵּא, וְנִזְדַּמְּנוּ לוֹ שְׁנֵים עָשָׂר עַכְבָּרִים וְהָיוּ נוֹשְׁכִים אוֹתוֹ בְּכָל צַד מוֹשָׁבוֹ, וְצָעַק צְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה עַד שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹל צַעֲקָתוֹ גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת. וְאַחַר כָּךְ חָזַר וְיָשַׁב עַל כִּסְאוֹ וְנִתְחַזֵּק לִבּוֹ, אָמַר לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, מִי אַתֶּם וּמֵאַיִן בָּאתֶם וּמִי שִׁגֶּרְכֶם אֶצְלִי, אָמְרוּ לוֹ, "אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ [לאמר] שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי", מִיָּד אָמַר (שמות ה, ב) "לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'", מֵעוֹלָם לֹא שָׁלַח לִי אִגֶּרֶת שָׁלוֹם וְלֹא הֵבִיא לִי דּוֹרוֹן.