ילקוט שמעוני על התורה ר״בYalkut Shimoni on Torah 202
א׳תַּנְיָא, יָכוֹל יֵצֵא אָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּחַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקִי נָזִיר, תַּלְמוּד לוֹמַר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת, מַצָּה הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת לְשֵׁם מַצָּה יָצְתָה זוֹ שֶׁאֵינָהּ מִשְׁתַּמֶּרֶת לְשֵׁם מַצָּה אֶלָּא לְשֵׁם זֶבַח. תַּנְיָא אִידָךְ, יָכוֹל יֵצֵא אָדָם בְּחַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר, תַּלְמוּד לוֹמַר (לעיל פסוק טו) "שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ", מַצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת לְשִׁבְעָה, יָצְתָה זוֹ שֶׁאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת לְשִׁבְעָה אֶלָּא לְיוֹם וָלַיְלָה. וְתֵפּוּק לֵיהּ דְּאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת בְּעֹנִי, כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר "עֹנִי" כְּתִיב וְתֵפוּק לֵיהּ דְּהֲוָה מַצָּה עֲשִׁירָה, רְבִיעִית הִיא הַמִּתְחַלֶּקֶת לְכַמָּה חַלּוֹת וְתֵפוּק לֵיהּ דְּאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת בְּכָל מוֹשָׁבוֹת זֹאת אוֹמֶרֶת חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר נֶאֱכָלִין בְּנֹב וּבְגִבְעוֹן עֲשָׂאוֹ לִמְכֹּר בַּשּׁוּק יוֹצֵא בָּהֵן, וְטַעְמָא מַאי כָּל לַשּׁוּק אִמְלוּכֵי מִימְלַךְ אִי מְזַבִּינְנָא מְזַבִּינְנָא, וְאִי לֹא, נָפִיק אֲנָא. אָמַר רָבָא, מִצְוָה לִלְתֹּת, דִּכְתִיב וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת, אִי לָאו לְתִיתָה שִׁמּוּר לְמַאי שִׁמּוּר דְּלִישָׁה לָאו שִׁמּוּר הוּא דְּאָמַר רַב הוּנָא בְּצֵקוֹת שֶׁל גּוֹיִם אָדָם מְמַלֵּא כְּרֵסוֹ מֵהֶן וּבִלְבַד שֶׁיֹּאכַל כְּזַיִת מַצָּה בָּאַחֲרוֹנָה וְנַעֲבִיד לְהוּ שִׁמּוּר מֵאֲפִיָּה וָאֵילָךְ, אֶלָּא שְׁמַע מִינָּהּ שִׁמּוּר דְּמֵעִקָרָא בְּעִינָן. אָמַר לְהוּ רָבָא לְדִמְּהַפְּכֵי כַפֵּי, הֲפִיכוּ לְשֵׁם מִצְוָה. כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. מַגִּיד שֶׁלֹּא יָצְאוּ אֶלָּא בַּיּוֹם. הוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם. אֵלּוּ צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא צִבְאוֹת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת י"י", הֲרֵי צִבְאוֹת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אָמוּר, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר צִבְאוֹתֵיכֶם אֵלּוּ צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל.
1
ב׳וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לְדֹרֹתֵיכֶם. לָמָּה נֶאֱמַר, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם, אֵין לִי אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁהֵן מִשּׁוּם מְלָאכָה, דְּבָרִים שֶׁהֵן מִשּׁוּם שְׁבוּת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר וּשְׁמַרְתֶּם, לְהָבִיא דְּבָרִים שֶׁהֵן מִשּׁוּם שְׁבוּת וְאַף חֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד יְהֵא אָסוּר מִשּׁוּם שְׁבוּת, וְהַדִּין נוֹתֵן, הוֹאִיל וְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן קָרוּי מִקְרָא קֹדֶשׁ וְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד קָרוּי מִקְרָא קֹדֶשׁ, אִם לָמַדְתָּ עַל יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן [וְהָאַחֲרוֹן] שֶׁהֵן קְרוּיִן מִקְרָא קֹדֶשׁ הֲרֵי הֵן אֲסוּרִין מִשּׁוּם שְׁבוּת, חוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד קָרוּי מִקְרָא קֹדֶשׁ אֵינוֹ דִין שֶׁאָסוּר מִּשׁוּם שְׁבוּת. תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא כג, לט) "בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן". (שמות יב יח) בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר וְגוֹ'. קְבָעוֹ הַכָּתוּב חוֹבָה. עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ. לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (לעיל פסוק קטו) "שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ", אֵין לִי אֶלָּא יָמִים לֵילוֹת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים, לְרַבּוֹת אֶת הַלֵּילוֹת.
2
ג׳תַּנְיָא, חָמֵץ בֵּין לִפְנֵי זְמַנּוֹ בֵּין לְאַחַר זְמַנּוֹ עוֹבֵר עָלָיו בְּלָאו וְכָרֵת, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, חָמֵץ לִפְנֵי זְמַנּוֹ אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו בְּלֹא כְלוּם. תּוֹךְ זְמַנּוֹ עוֹבֵר עָלָיו בְּלָאו וְכָרֵת. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, תְּמַהּ עַל עַצְמְךָ, הֵיאַךְ חָמֵץ אָסוּר בַּהֲנָאָה כָּל שִׁבְעָה וּמִנַּיִן לָאוֹכֵל חָמֵץ מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה שֶׁהוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תֹאכַל עָלָיו עָלָיו חָמֵץ", דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְכִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר (שם) "לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת", בְּשָׁעָה שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּקוּם אֱכֹל מַצָּה יֶשְׁנוֹ בְּבַל תֹּאכַל חָמֵץ, בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ בְּקוּם אֱכֹל מַצָּה אֵינוֹ בְּבַל תֹּאכַל חָמֵץ. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה, תְּלָתָא קְרָאֵי כְּתִיבֵי, (שמות יג, ג) ["וְ]לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ". (להלן פסוק כ) "כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ". "לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ". חָד לִפְנֵי זְמַנּוֹ. וְחָד בְּתוֹךְ זְמַנּוֹ. וְחָד לְאַחַר זְמַנּוֹ. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַחְמֶצֶת" מִיבָּעְיָא לֵיהּ לְכִדְתַּנְיָא "מַחְמֶצֶת" אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנִּתְחַמֵּץ מֵאֵלָיו, נִתְחַמֵּץ מֵחֲמַת דָּבָר אַחֵר מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל מַחֲמֶצֶת". (שמות יג, ג) ["וְ]לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ" מִיבָּעְיָא לֵיהּ, לְכִדְתַּנְיָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר מִנַּיִן לְפֶסַח מִצְרַיִם שֶׁאֵין חֶמְצוֹ נוֹהֵג אֶלָּא יוֹם אֶחָד, תַּלְמוּד לוֹמַר ["וְ]לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ" וְסָמִיךְ לֵיהּ "הַיּוֹם אַתֶּם יוֹצְאִים" וְרַבִּי יְהוּדָה, נִתְחַמֵּץ מֵחֲמַת דָּבָר אַחֵר מִנָּא לֵיהּ, מִדְאַפְקֵיהּ רַחְמָנָא בִּלְשׁוֹן מַחְמֶצֶת. פֶּסַח מִצְרַיִם מִנָּא לֵיהּ "הַיּוֹם אַתֶּם יוֹצְאִים" וְאִי תֵימָא, סְמוּכִין לֹא דָרִיש, וְרַבִּי יְהוּדָה, שַׁפִּיר קָאָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר לֵיהּ, הַאי "עָלָיו" הוּא דְאָתָא לְקָבְעוֹ חוֹבָה וְאִידָךְ, נַפְקָא לֵיהּ מִ"בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת" וְאִידָךְ, מִיבָּעְיָא לֵיהּ לְטָמֵא וְדֶרֶךְ רְחוֹקָה, סַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא, הוֹאִיל וּפֶסַח לֹא אָכִיל מַצָּה וּמָרוֹר נַמִי לֹא נֵיכוּל וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, לֹא גָרַע מֵעָרֵל וּבֶן נֵכָר, דִּכְתִיב "לֹא יֹאכַל בּוֹ", "בּוֹ" אֵינוֹ אוֹכֵל אֲבָל אוֹכֵל הוּא בְּמַצָּה וּמָרוֹר. וְרַבִּי יְהוּדָה, כָּתַב בְּהָאי וְכָתַב בְּהָאי. אָמַר רָבָא, מַצָּה בַּזְּמַן הַזֶּה דְּאוֹרַיְיתָא, מָרוֹר דְּרַבָּנָן. מַאי שְׁנָא מָרוֹר, דִּכְתִיב (במדבר ט, יא) "עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ" בִּזְמַן דְּאִיכָּא פֶּסַח אִין בִּזְמַן דְּלֵיכָּא פֶּסַח לָא. מַצָּה נַמִּי הָכְתִּיב "עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ", בִּזְמַן דְּאִיכָּא פֶּסַח אִין, בִּזְמַן דְּלֵיכָּא פֶּסַח לָא. הֲדַר אֲהַדְרֵיהּ קְרָא, בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת. וְרַב אָחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר, אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה דְּרַבָּנָן, אֶלָּא הָכְתִיב בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת, הַהוּא מִיבָּעְיָא לֵיהּ לְטָמֵא וְשֶׁהָיָה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה וְכוּ'. הַכֹּהֲנִים יוֹצְאִין בְּחַלָּה. פְּשִׁיטָא, מַהוּ דְּתֵימָא מַצָּה הַשָּׁוָה לְכָל אָדָם בָּעִינָן קָמַשְׁמַע לָן מַצּוֹת מַצּוֹת רִבָּה.
3
ד׳עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים. אָמַר רַב אַשִׁי הָא דְּאַמְרֵת צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא לַיְלָה וְיוֹם מִן הַחֹדֶשׁ מִנָּלָן, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר (ויקרא כג, לב) "מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִשְׁבְתוּ שַׁבַּתְּכֶם". רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מַאי בֵּנַיְיהוּ, חֲצוֹת לַיְלָה אִיכָּא בֵּנַיְיהוּ. תַּנְיָא "מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי", יָכוֹל רִאשׁוֹן וְלֹא רִאשׁוֹן בִּכְלַל, שְׁבִיעִי וְלֹא שְׁבִיעִי בִּכְלַל, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יג, יב) "מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו" "רֹאשׁוֹ" וְלֹא רֹאשׁוֹ בִּכְלַל "רַגְלָיו" וְלֹא רַגְלָיו בִּכְלַל. תַּלְמוּד לוֹמַר עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב. רַבִּי אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ, "רִאשׁוֹן" רִאשׁוֹן בִּכְלַל, "שְׁבִיעִי" וּשְׁבִיעִי בִּכְלַל.
4
ה׳(שמות יב יט-כ) שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם. אֵין לִי אֶלָּא בְּבַל יִמָּצֵא, בְּבַל יֵרָאֶה מִנָּלָן תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות יג, ז) ["וְ]לֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר". אֵין לִי אֶלָּא שְׂאוֹר שֶׁהוּא בְּבַל יֵרָאֶה וּבְבַל יִמָּצֵא, חָמֵץ מִנָּלָן, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) ["וְ]לֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְכָל גְּבֻלֶךָ" הִקִּישׁ שְׂאוֹר לְחָמֵץ וְחָמֵץ לִשְׂאוֹר, מַה זֶּה בְּבַל יֵרָאֶה אַף זֶה בְּבַל יֵרָאֶה, מַה זֶּה בְּבַל יִמָּצֵא אַף זֶה בְּבַל יִמָּצֵא מַה זֶּה מֵחֲמֵשֶׁת מִינִין אַף זֶה מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. בְּבָתֵּיכֶם. לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "בְכָל גְּבֻלֶךָ", שׁוֹמֵעַ אֲנִי כְּמַשְׁמָעוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר בְּבָתֵּיכֶם, מַה בֵּיתְךָ בִּרְשׁוּתְךָ אַךְ גְּבוּלְךָ בִּרְשׁוּתְךָ, יָצָא חֲמֵצוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת נָכְרִי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יָכוֹל לְבַעֲרוֹ אֲבָל אֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ יָצָא חֲמֵצוֹ שֶׁל נָכְרִי שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת יִשְׂרָאֵל וְחָמֵץ שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפּוֹלֶת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתוֹ אֲבָל אֵינוֹ יָכוֹל לְבַעֲרוֹ. אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ בָּא אוֹ לֹא בָּא אֶלָּא לְלַמֵּד בְּבָתִּים שִׁבְעָה וּבִגְבוּלִים לְעוֹלָם, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים טז, ד) ["וְ]לֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר", מַה בְּבָתִּים שִׁבְעָה אַף בִּגְבוּלִין שִׁבְעָה. כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה. לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ", אֵין לִי אֶלָּא חָמֵץ שֶׁחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, שְׂאוֹר מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת, עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בְּדִין, וּמָה אִם חָמֵץ שֶׁאֵינוֹ מַחְמִיץ לַאֲחֵרִים חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, שְׂאוֹר שֶׁמַּחְמִיץ לַאֲחֵרִים אֵינוֹ דִּין שֶׁחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּחָמֵץ שֶׁהוּא רָאוּי לַאֲכִילָה לְפִיכָךְ חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, תֹּאמַר בִּשְׂאוֹר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה לְפִיכָךְ לֹא יְהוּ חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי כָּל אֹכֵל מַחֲמֶצֶת וְנִכְרְתָה. אֲנִי אֶקְרָא אֶת הַשְּׂאוֹר קַל וָחֹמֶר לְחָמֵץ, וּמָה אִם הַשְּׂאֹר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת חָמֵץ לֹא כָּל שֶׁכֵּן, לֹא אִם אָמַרְתָּ בִּשְׂאֹר שֶׁהוּא מַחְמִיץ לַאֲחֵרִים לְפִיכָךְ חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, תֹּאמַר בְּחָמֵץ שֶׁאֵינוֹ מַחְמִיץ לַאֲחֵרִים לְפִיכָךְ לֹא יְהוּ חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, תַּלְמוּד לוֹמַר (לעיל פסוק קטו) "כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה", כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה, עַד שֶׁיֵאָמְרוּ שְׁנֵי כְּתוּבִין וְאִם לָאו לֹא שָׁמַעְנוּ. וְנִכְרְתָה. אֵין הַכְרָתָה אֶלָּא הַפְסָקָה, הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל. שׁוֹמֵעַ אֲנִי תִּכָּרֵת מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל וְתֵלֵךְ לָהּ אֶל עַם אַחֵר, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא כב, ג) "מִלְּפָנַי" בְּכָל מָקוֹם בִּרְשׁוּתִי הוּא. בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ. לְפִי שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים, אַף בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים.
5