ילקוט שמעוני על התורה ר״וYalkut Shimoni on Torah 206

א׳יָכוֹל יֵצֵא אָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּטֶבֶל שֶׁלֹּא נִתְקַן כָּל צָרְכּוֹ, שֶׁלֹּא נָטַל מִמֶּנּוּ מַעֲשֵׂר עָנִי, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) "לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ" וְגוֹ', מִי שֶׁאִסּוּרוֹ מִשּׁוּם בַּל תֹאכַל חָמֵץ, יָצָא זֶה שֶׁאִסּוּרוֹ מִשּׁוּם בַּל תֹאכַל טֶבֶל. יָכוֹל יְהֵא אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) "לֶחֶם עֹנִי", מִי שֶׁנֶּאֱכָל בְּעֹנִי, יָצָא זֶה שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל בְּעֹנִי אֶלָּא בְּשִׂמְחָה, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מַצּוֹת מַצּוֹת רִבָּה, אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֶחֶם עֹנִי", פְּרָט לְעִסָּה שֶׁנִּלּוֹשָׁה בְּיַיִן וְשֶׁמֶן וּדְבָשׁ. מַאי טַעְמָא דְרַבִּי עֲקִיבָא, מִי כְּתִיב עוֹנִי, עֹנִי כְּתִיב. וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, מִי קָרִי עֹנִי, עוֹנִי קָרִי. וְרַבִּי עֲקִיבָא, הָא דְּקָרִי עוֹנִי, כְּדִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל, "לֶחֶם עֹנִי", לֶחֶם שֶׁעוֹנִין עָלָיו דְּבָרִים, וְהַנֵי מִילֵי בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, אֲבָל בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי לָשִׁין, כִּדְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר לְבָנָיו, יוֹמָא קַמָּא לֹא תָלוּשׁוּ לִי בְּדוּבְשָׁא, מִכָּאן וָאֵילָךְ לוּשׁוּ לִי בְּדוּבְשָׁא. יָכוֹל יֵצֵא אָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּבִכּוּרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת, מַצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת בְּכֹל מוֹשָׁבוֹת, יָצְאוּ בִּכּוּרִים שֶׁאֵין נְאֱכָלִין בְּכֹל מוֹשָׁבוֹת אֶלָּא בִּירוּשָׁלַיִם, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אַף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, תַּלְמוּד לוֹמַר מַצּוֹת מַצּוֹת, רִבָּה. מָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּלְהוֹצִיא בִּכּוּרִים, מְרַבֶּה אֲנִי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֶיתֵּר בְּכָל מוֹשָׁבוֹת, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מִנַּיִן לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנִּטְמָא שֶׁפּוֹדִין אוֹתוֹ וַאֲפִלּו בִּירוּשָׁלַיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵתוֹ", וְאֵין שְׂאֵתוֹ אֶלָּא אֲכִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מג, לב) "וַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת מֵאֵת פָּנָיו". וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, תֵּיפּוּק לֵיהּ (דברים טז, ג) "מִלֶּחֶם עֹנִי", מִי שֶׁנֶּאֱכָל בְּעֹנִי יָצָא זֶה שֶׁנֶּאֱכָל בְּשִׂמְחָה, סָבַר לָהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר, בִּכּוּרִים מֻתָּרִין לְאוֹנֵן. תָּנוּ רַבָּנָן, לֶחֶם עֹנִי פְּרָט לְחֲלוּט וַאֲשִׁישָׁה. יָכוֹל לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ אֶלָּא בְּפַת הַדְרָאָה, תַּלְמוּד לוֹמַר מַצּוֹת מַצּוֹת, רִבָּה, וַאֲפִלּו כְּמַצָּתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה. מוֹשָׁבוֹת דְּכָתַב רַחֲמָנָא גַּבֵּי מַצָּה לָמָּה לִי. אִצְטְרִיךְ, סַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא הוֹאִיל וּכְתִיב (במדבר ט, יא) "עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ" בִּזְמַן דְּאִכָּא פֶּסַח אִין בִּזְמַן דְּלֵיכָּא פֶּסַח לֹא, קָא מַשְׁמַע לָן. (שמות יב כא) וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. מַגִּיד שֶׁעֲשָׂאָן בֵּית דִּין. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם. הַדִּבּוּר מִפִּי מֹשֶׁה לֵאמֹר לְכָל יִשְׂרָאֵל, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר, הַדִּבּוּר מִפִּי מֹשֶׁה לֵאמֹר לַזְּקֵנִים וּזְקֵנִים לֵאמֹר לְכָל יִשְׂרָאֵל. נָם לוֹ רַבִּי יֹאשִׁיָּה, מַה נִּשְׁתַּנָּה הַדִּבּוּר הַזֶּה מִכָּל הַדִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁכָּל הַדִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הַדִּבּוּר מִפִּי מֹשֶׁה לֶאֱמֹר לְכֹל יִשְׂרָאֵל, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, אֶלָּא שֶׁמֹּשֶׁה חָלַק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים, וְכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ, חַלֵּק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר "לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל", וְכֵן עָשָׂה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, (שם ד, כט) "וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן. "מִשְׁכוּ", מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ, "וּקְחוּ", מִי שֶׁאֵין לוֹ. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵעֲבֹדַת אֶלִילִים וְהִדַּבְּקוּ בַּמִּצְוֹת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁלְּעוֹלָם נִמְנִין עַל הַפֶּסַח וּמוֹשְׁכִין יְדֵיהֶן מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיִּשָּׁחֵט, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָנִיחַ אֶת הַפֶּסַח כְּמוֹת שֶׁהוּא, רַבִּי יִצְחָק אָמַר, בָּא הַכָּתוּב לְלַמֵּד עַל בְּהֵמָה דַּקָּה שֶׁתְּהֵא נִקְנֵית בִּמְשִׁיכָה. וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח. מִצְוָה שֶׁיִּשְׁחֲטֶנּוּ לִשְׁמוֹ, אֲבָל אִם שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ עָבַר עַל הַמִּצְוָה. יָכוֹל יְהֵא כָּשֵׁר, תַּלְמוּד לוֹמַר מִשְׁכוּ וּקְחוּ, שָׁנָה עָלָיו הַכָּתוּב לִפָּסֵל. מִכָּאן אָמְרוּ, כָּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁרִין אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה חוּץ מִן הַפֶּסַח וּמִן הַחֲטָאת.

ב׳(שמות יב כב) וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב. מִכָּאן אַתָּה דָּן כָּל הַלְּקִיחוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, הוֹאִיל וְנֶאֱמַר לְקִיחוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם וּפֵרֵט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא אֲגֻדָּה, פּוֹרְטָנִי לְכָל הַלְּקִיחוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁאֵינָן אֶלָּא אֲגֻדּוֹת. אֵזוֹב, וְלֹא אֵזוֹב יָוָן וְלֹא אֵזוֹב רוֹמִי וְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִי וְלֹא כָּל אֵזוֹב שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם לְוַוי. וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף. שֶׁיְהֵא בַּדָּם כְּדֵי טְבִילָה. אֲשֶׁר בַּסַּף. מַגִּיד הַכָּתוּב שׁעוֹקֶה וְחוֹקֵק בְּצַד הָאַסְקֻפָּה וְשׁוֹחֵט בְּתוֹכָהּ, וְאֵין סַף אֶלָּא אַסְקֻפָּה. מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף. לָמָּה נֶאֱמַר, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ" שׁוֹמֵעַ אֲנִי טְבִילָה אַחַת לְכֻלָּן, תַּלְמוּד לוֹמַר וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת עַל כָּל הַגָּעָה טְבִילָה.

ג׳(שמות יב כג) וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר. שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כו, כ) "לֵךְ עִמִי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וְגוֹ' לְלַמֶּדְךָ שֶׁתְּהֵא נִכְנָס בְּכִי טוֹב וְיוֹצֵא בְּכִי טוֹב, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהָיוּ אָבוֹת וְהַנְּבִיאִים נוֹהַגִין בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב, ג) "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר", "וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר" (שמות לד, ד) "וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַּבֹּקֶר", (שמואל א טו, יב) "וַיַּשְׁכֵּם שְׁמוּאֵל לִקְרַאת שָׁאוּל בַּבֹּקֶר", וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר, וּמָה אִם אָבוֹת וְהַנְּבִיאִים שֶׁהָלְכוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם נָהֲגוּ בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שְׁאֲר כָּל אָדָם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קד, כ כא) "תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָילָה וְגוֹ' הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטֶּרֶף וְגוֹ' תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן". וְאוֹמֵר "תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן" מִּכַּאן וָאֵילַךְ (שם כג) "יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ", וְאוֹמֵר מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ.

ד׳תָּנִי רַב יוֹסֵף מַאי דִּכְתִיב וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ. מִכָּאן כֵּיוָן שֶׁנִּתַּן רְשׁוּת לַמַּשְׁחִית שׁוּב אֵינוֹ מַבְחִין בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּתְחִיל מִן הַצַּדִּיק תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כא, ח) "וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ צַדִּיק וְרָשָׁע". כִּי הֲוָה מָטֵי רַב יוֹסֵף לְהַאי קְרָא בָּכִי, כּוּלֵי הַאי נַמִי (לאוקמינהו) [לְאַיִן דּוֹמִין] אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי, טִיבוּתָא הוּא לְגַבַּיְיהוּ, דִּכְתִיב (ישעיה נז, א) "כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק". לְעוֹלָם יִכָּנֵס אָדָם בְּכִי טוֹב וְכוּ'. תָּנוּ רַבָּנָן, דֶּבֶר בָּעִיר כַּנֵּס רַגְלֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ וְגוֹ'. וְאוֹמֵר "לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר זָעַם". וְאוֹמֵר (דברים לב, כה) "מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה". מַאי וְאוֹמֵר, וְכִי תֵימָא, הַנֵי מִילֵי בְּלֵילְיָא אֲבָל בִּימָמָא לָא, תָּא שְׁמַע, לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ. וְכִי תֵימָא, הַנֵי מִילֵי דְּלֵיכָּא אֵימָה מִגַּוַּאי אֲבָל הֵיכָא דְּאִכָּא אֵימָה מִגַּוַּאי כִּי אָזִיל וַאֲתֵי בֵּינֵי אִנְשֵׁי בְּצַוְתָּא טְפֵי מַעֲלֵי, תָּא שְׁמַע, "מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב", אַף עַל גַּב דְּמֵחֲדָרִים אֵימָה מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב.

ה׳וְעָבַר ה' לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּמֶלֶךְ שֶׁהוּא עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.

ו׳דָּבָר אַחֵר, נוֹתֵן אֲנִי עֶבְרָתִי וְיִרְאָתִי עַל מִצְרַיִם, אֵין עֶבְרָה אֶלָּא זַעַם וְכוּ'. וְרָאָה אֶת הַדָּם, וַהֲלֹא הַכֹּל גָּלוּי לְפָנָיו וְכוּ'. וּפָסַח ה' עַל הַפֶּתַח. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם דַּם פֶּסַח מִצְרַיִם הַקַּל, שֶׁלֹּא הָיָה אֶלָּא לְפִי שָׁעָה וְאֵינוֹ נוֹהֵג בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וְאֵינוֹ נוֹהֵג לְדוֹרוֹת, כְּתִיב וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית, מְזוּזָה חֲמוּרָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה שֵׁמוֹת הַמְּיֻחָד וְנוֹהֶגֶת בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וְנוֹהֶגֶת לְדוֹרוֹת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית. וּמִי גָּרַם, עֲוֹנוֹתֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ה, כה) "עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה" וְגוֹ'. וְאוֹמֵר (ישעיה נט, ב) "כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים" וְגוֹ'. (שמות יב כד) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. לְהָבִיא פֶּסַח דּוֹרוֹת שֶׁלֹּא יָבִיא אֶלָּא מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים. כְּתִיב, לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם. לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְלָקְחוּ מִן הַדָּם", שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַנָּשִׁים בְּמַשְׁמָע, תַּלְמוּד לוֹמַר לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ, הָאֲנָשִׁים אֲבָל לֹא הַנָּשִׁים.