ילקוט שמעוני על התורה רי״זYalkut Shimoni on Torah 217

א׳כַּיּוֹצֵא בּוֹ דָּרַשׁ "וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם", עָבַר שֵׁם הָרִאשׁוֹן וְנִתְקַיֵּם שֵׁם הַשֵּׁנִי. כַּיּוֹצֵא בּוֹ דָּרַשׁ (שם טו) "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ" וְגוֹ' עָבַר שֵׁם הָרִאשׁוֹן וְנִתְקַיֵּם שֵׁם הַשֵּׁנִי. כַּיּוֹצֵא בּוֹ דָּרַשׁ (שם לב, כח) "וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ" הָרִאשׁוֹן נִתְקַיֵּם לוֹ וְהַשֵּׁנִי נִתְוַסֵף לוֹ. יִצְחָק לֹא נִשְׁתַּנָּה שְׁמוֹ, שֶׁנִּקְרָא מִפּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלֹשָׁה מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. יִצְחָק וּשְׁלֹמֹה ויֹאשִׁיָּה, בְּיִצְחָק מַהוּ אוֹמֵר, (שם יז, יט) "אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ" וְגוֹ'. בִּשְׁלֹמֹה מַהוּ אוֹמֵר, הִנֵּה בֵן נוֹלָד לָךְ וְגוֹ' שְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמוֹ. בִּיֹאשִׁיָּה מַהוּ אוֹמֵר "הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ". וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף יִשְׁמָעֵאל בַגּוֹיִם. מָצִינוּ שְׁמוֹתָן שֶׁל צַּדִּיקִים וּמַעֲשֵׂיהֶם גְּלוּיִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם עַד שֶׁלֹּא נוֹצְרוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה א, ה) "בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ". הָא לָמַדְנוּ שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶן שֶׁל צַּדִּיקִים גְּלוּיִים, שֶׁל רְשָׁעִים מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם". רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַמְּקַבֵּל בְּהֵמָה מִן הַגּוֹי וְיָלְדָה מַעֲלִין אוֹתוֹ בְּשָׁוְיוֹ וְנוֹתֵן חֲצִי דָמָיו לַכֹּהֵן, וְהַנּוֹתֵן לוֹ בְּקַבָּלָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי קוֹנְסִין אוֹתוֹ עַד עֲשָׂרָה בְּדָמָיו וְנוֹתֵן כָּל דָּמָיו לַכֹּהֵן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כָּל זְמַן שֶׁיַּד גּוֹי בָּאֶמְצַע פְּטוּרָה מִן הַבְּכוֹרָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, קַדֶּשׁ לִי כָּל בְּכוֹר, רַבָּנָן סָבְרֵי, בְּכוֹר מִקְצַת בְּכוֹר מַשְׁמָע, כָּתַב רַחֲמָנָא כָּל, [עַד דְּאִכָּא כֻּלֵּיהּ וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר, בְּכוֹר כֻּלֵּי' מַשְׁמָע כָּתַב רַחֲמָנָא כָּל], דַּאֲפִלּוּ כָּל דְּהוּ. וְאִיבָעִית אֵימָא, דְּכוּלֵי עָלְמָא בְּכוֹר רוּבָּה מַשְׁמָע, מַר סָבַר כָּל לְמִלּוּיֵי אָתָא, וּמַר סָבַר כָּל לִגְרוּעֵי אָתֵי. וְכַמָּה תְּהֵא שֻׁתָּפוּת עִם הַגּוֹי וּתְהֵא פְּטוּרָה מִן הַבְּכוֹרָה. אָמַר רַב הוּנָא, אֲפִילוּ אָזְנוֹ, מַתְקִיף לֵהּ רַב נַחְמָן, וְלֵימָא לֵיהּ שְׁקֹל אָזְנָּךְ וְזִיל. אִתְּמַר, רַב חִסְדָּא אָמַר, דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָהּ נְבֵלָה, וְרָבָא אָמַר, כָּל דָּבָר שֶׁעוֹשֶה אוֹתָהּ טְרֵפָה. בְּמַאי קָא מִפְלְגֵי, מַר סָבַר טְרֵפָה חַיָּה וּמַר סָבַר טְרֵפָה אֵינָהּ חַיָּה. אֲמָרוּהָ רַבָּנָן קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא, הָא דְּרַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא וְרָבָא לֹא פְּלִיגֵי, הָא בּוֹ, הָא בְּאִמּוֹ. אָמַר לֵיהּ רַב פַּפָּא, מַאי שְׁנָא בּוֹ דְּבָעִינַן כָּל בְּכוֹר וְלֵיכָּא, אִמּוֹ נַמִי בָּעִינַן (שמות לד, יט) "כָּל מִקְנְךָ תִזָּכָר וְלֵיכָּא, אֶלָּא לֹא שְׁנָא. מַתְקִיף לָהּ מַר בַּר רַב אַשִׁי, מַאי שְׁנָא מִנְּפָלִים דְּאַף עַל גַּב דְּלָאו בְּנֵי חִיוּתָא נִינְהוּ קָדְשֵׁי, דַּאֲמַר מַר, (להלן פסוק יב) "פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה", שֶׁגֶר בִּבְהֵמָה. הָתָם כֵּיוָן דְּלָא עָרַב בְּהוּ חוּלִּין קָרִינָא בְּהוּ כָּל בְּכוֹר, הָכָא דְּעָרְבֵי בְּהוּ חוּלִּין לֹא קָרִינָא בֵּיהּ כָּל בְּכוֹר. רַב מָרִי בַּר רָחֵל הַוְיָא לֵיהּ הַהוּא חֲיוּתָא. הֲוָה מַקְנֵי לְאוּדְנַיְיהוּ לַגּוֹיִם, וְאָסַר לְהוּ בְּגִזָּה וַעֲבֹדָה, וְיָהִיב לְהוּ לַכֹּהֲנִים, וְכַלַּאי חֲיוּתָא אַמַּאי מַקְנֵי לְהוּ לַגּוֹיִם, דִּלְמָא אָתֵי בְּהוּ לִידֵי תַּקָּלָה. אִי הָכִי, מַאי טַעְמָא כַּלַּאי חֲיוּתָא, מִשּׁוּם דְּקָא מַפְקַע לְהוּ מִקְּדוּשָׁתַיְיהוּ. וְהָא אָמַר רַב יְהוּדָה, מֻתָּר לְהַטִּיל מוּם בַּבְּכוֹר קֹדֶם שֶׁיָּצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם, הָתָם מִקְּדוּשַּׁת מִזְבֵּחַ קָא מַפְקַע לֵיהּ, הָכָא מִקְּדוּשַׁת כֹּהֵן נַמִי מַפְקַע לֵיהּ. וְאִי תֵּימָא, רַב מָרִי בַּר רָחֵל יָדַע לְאַקְנוּיֵי קִנְיָן גָּמוּר, כֻּלֵּי עַלְמָא לָא יָדְעֵי לְאַקְנוּיֵי קִנְיָן גָּמוּר, וַחֲזֵי אִינִישׁ אַחֲרִינָא וְאָזִיל וְעָבִיד, וְסָבַר רַב מַרִי בַּר רָחֵל מִילְתָּא דְּעָבִיד, וְאָתִי בָּהּ לִידֵי תַּקָּלָה. הַלּוֹקֵחַ עֻבָּר פָּרָתוֹ שֶׁל נָכְרִי וְהַמּוֹכֵר לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי, וְהַמְּשַׁתֵּף לוֹ וְהַמְּקַבֵּל מִמֶּנּוּ וְנוֹתֵן לוֹ כְּדֵי קַבָּלָה פָּטוּר מִן הַבְּכוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּיִשְׂרָאֵל" אֲבָל בַּאֲחֵרִים לֹא, וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּם חַיָּיבִים, לֹא נִפְטְרוּ אֶלָּא מִפִּדְיוֹן הַבֵּן, מִפֶּטֶר חֲמוֹר. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, בְּכוֹר לְנַחֲלָה וּלְכֹהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר פֶּטֶר רֶחֶם בְּיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיִּפְטְרוּ רֶחֶם מִיִּשְׂרָאֵל. אָמַר רַב אַדָא בַּר אַהֲבָה, לְוִיָה שֶׁיָּלְדָה, בְּנָהּ פָּטוּר מֵחֲמִשָּׁה סְלָעִים, אַף עַל גַּב דְּאִיעֲבָּר מִיִּשְׂרָאֵל, וְשַׁאנִי הָתָם דַּאֲמַר קְרָא פֶּטֶר רֶחֶם, בְּפֶטֶר רֶחֶם תָּלָה רַחֲמָנָא.