ילקוט שמעוני על התורה רמ״גYalkut Shimoni on Torah 243
א׳דָּבָר אַחֵר גָאֹה גָּאָה. מִתְגָּאֶה הוּא עַל כָּל הַמִּתְגָּאִים, שֶׁבְּמַּה שֶׁאֻמּוֹת מִתְגָּאִים לְפָנָיו בּוֹ נִפְרָע מֵהֶן, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּדוֹרוֹ שֶׁל מַבּוּל (איוב כא, י יב) "שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל וְגוֹ' יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם וְגוֹ' יִשְּׂאוּ כְּתֹף וְכִנּוֹר" וְגוֹ'. מַה נֶּאֱמַר שָׁם "וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וְגוֹ' מַה שַּׁדַי כִּי נַעַבְדֶנּוּ", אָמְרוּ, לֹא טִפַּת גְּשָׁמִים הִיא, אֵין אָנוּ צְרִיכִין לָהּ אֶלָּא (בראשית ב, ו) "וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ". אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם, שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם, בְּטוֹבָה שֶׁהִשְׁפַּעְתִּי לָכֶם אַתֶּם מִתְגָּאִים, בָּהּ אֲנִי נִפְרָע מִכֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ". רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוּרְמַסְקִית אוֹמֵר, הֵם נָתְנוּ עֵינֵיהֶם הָעֶלְיוֹנָה בַּתַּחְתּוֹנָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תַּאֲוָתָן, וְהַמָּקוֹם פָּתַח עֲלֵיהֶם מַעְיָנוֹת מִלְּמַטָּה וּמִלְּמַעְלָה כְּדֵי לְאַבְּדָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יא) "בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ" וְגוֹ'. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי מִגְדָּל שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאוּ בּוֹ נִפְרַע מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יא, ד) "הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאֹשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ", אַחֲרָיו מַה כְּתִיב "וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם". וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי סְדוֹם שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאוּ לְפָנָיו בּוֹ נִפְרַע מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כח, ה ח) "אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם וְגוֹ' מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וְגוֹ' נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וְגוֹ' לֹא הִדְרִיכוּהוּ בְנֵי שָׁחַץ". אָמְרוּ הַסְּדוֹמִים, אֵין אָנוּ צְרִיכִין שֶׁיָּבֹא אָדָם אֶצְלֵנוּ שֶׁהֲרֵי מָזוֹן יוֹצֵא מֵאֶצְלֵנוּ וְכֶסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת יוֹצֵא מֵאֶצְלֵנוּ, בּוֹאוּ וּנְשַׁכַּח הָרֶגֶל מִבֵּינֵינוּ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם, בַּטּוֹבָה שֶׁהִשְׁפַּעְתִּי לָכֶם אַתֶּם מִתְגָּאִים וְאַתֶּם אוֹמְרִים נְשַׁכַּח הָרֶגֶל, אַף אֲנִי אֲשַׁכַּח אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר (שם, ד) "פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר הַנִּשְׁכָּחִים מִנִּי רָגֶל", (שם יב, ה ו) "לַפִּיד בּוּז לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן וְגוֹ' יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים לְשֹׁדְדִים" וְגוֹ', מִי גָּרַם לָהֶם, "לַאֲשֶׁר הֵבִיא אֱלוֹהַּ בְּיָדוֹ". וְכֵן הוּא אוֹמֵר, (יחזקאל טז, נ) "וַתִּגְבְּהֶינָה וַתַּעֲשֶׂינָה תוֹעֵבָה לְפָנָי". (מִי) [מַה] גָּרַם לָהֶם "וָאָסִיר אֶתְהֶן כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי". וְכֵן הוּא אוֹמֵר, "הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ" וְגוֹ', לְכָךְ מַה גָּרַם לָהֶם "וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה". וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית יג, י) "לִפְנֵי שַׁחֵת ה' אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה". וְאַחֲרָיו מַה כְּתִיב (שם יט, לג) "וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן יַיִן", וְכִי מִנַּיִן הָיָה לָהֶם יַיִן בַּמְּעָרָה אֶלָּא שֶׁזִּמֵּן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַיִן, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס", אִם כָּךְ זִמֵּן הַמָּקוֹם לְמַכְעִיסָיו קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵי רְצוֹנוֹ. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּמִצְרַיִם שֶׁבְּמַה שֶּׁנִּתְגָּאוּ לְפָנָיו בּוֹ נָפְלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, ז) "וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר", וּכְתִיב אַחֲרָיו (להלן פסוק ד) "מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ" וְגוֹ'. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּסִיסְרָא בְּמַה שֶּׁנִּתְגָּאָה לְפָנָיו בּוֹ נִפְרַע מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ד, יג) "וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת כָּל רִכְבּוֹ", מַה כְּתִיב אַחֲרָיו "מִן (הַ)שָּׁמַיִם נִלְחָמוּ". וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּשִׁמְשׁוֹן שֶׁבְּמַה שֶּׁנִּתְגָּאָה לְפָנָיו בּוֹ נָפַל וְנִפְרַע מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי", אַחֲרָיו מַה כְּתִיב (שם טז, כא) "וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְּנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו וַיּוֹרִיד(וּהוּ) [אוֹתוֹ] עַזָּתָה". רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, תְּחִלַּת קַלְקָלָתוֹ בְּעַזָּה לְפִיכָךְ הָיָה עוֹנְשׁוֹ בְּעַזָּה. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַבְשָׁלוֹם בְּמַה שֶּׁנִּתְגָּאָה בּוֹ נִפְרַע מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יד, כה כו) "וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה וּבְגַלְּחוֹ אֶת רֹאֹשׁוֹ וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים". רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, נְזִיר עוֹלָם הָיָה וְהָיָה מְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁנֵים עָשָר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ וְגוֹ' כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ" וְגוֹ'. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, נְזִיר יָמִים הָיָה, וְהָיָה מְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יד, כו) "מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ". רַבִּי אוֹמֵר, כָּל עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה מְגַלֵּחַ, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִים לִהְיוֹת מְגַלְּחִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שם יח, ט) "וַיִּקָּרֵא אַבְשָׁלוֹם לִפְנֵי עַבְדֵי דָוִד וְאַבְשָׁלוֹם רֹכֵב עַל הַפֶּרֶד". וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּסַנְחֵרִב, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יט, כג) "בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ ה'", וּכְתִּיב "אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי מַיִם", מַהוּ אוֹמֵר, (שם, לה) "וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׂוּר", אָמְרוּ, הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן הָיָה מְמֻנֶּה עַל מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף, וְהַקָּטָן שֶׁבָּהֶן לֹא הָיָה עַל פָּחוֹת מִשְׁנֵי אֲלָפִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֵיךְ תָּשִׁיב אֵת פְּנֵי פַחַת אַחַד עַבְדֵי אֲדֹנִי" (שם, כג) "וְאֶתְּנָה לְךָ אַלְפַּיִם סוּס[יִם"], וְאוֹמֵר (שם יט, כא כב) "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עָלָיו בָּזָה לְךָ לָעֲגָה לָךְ וְגוֹ' אֶת מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ", וְאוֹמֵר "עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד". וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּנְבוּכַדְנֶצַּר שֶׁבְּמַה שֶּׁנִּתְגָּאָה בּוֹ נָפַל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יד, יג) "וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה" (שם, יד) "אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב", וּכְתִיב אַחֲרָיו (שם, טו) "אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד". וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּכְרַךְ צוֹר בְּמַה שֶּׁנִּתְגָּאָה בּוֹ נִפְרַע מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "אַתְּ אָמַרְתְּ אֲנִי כְּלִילַת יֹפִי בְּלֵב יַמִּים גְּבוּלָיִךְ", וּכְתִיב (שם כו, ג) "הִנְנִי עָלַיִךְ צֹר וְהַעֲלֵיתִי עָלַיִךְ גּוֹיִם רַבִּים כְּהַעֲלוֹת הַיָּם לְגַלָּיו", וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּנְגִיד צֹר, שֶׁנֶּאֱמַר "בֶּן אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד צֹר וְגוֹ' יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ וַתֹּאמֶר אֵל אָנִי", מַהוּ אוֹמֵר (שם, י) "מוֹתֵי עֲרֵלִים תָּמוּת בְּיַד זָרִים". הָא בְּמַה שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם מִתְגָּאִים לְפָנָיו, בּוֹ נִפְרַע מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי גָאֹה גָּאָה". אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא, בַּשָּׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עָמַד שַׂר שֶׁל מִצְרַיִם וְנִשְׁתַּטַּח לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּמִדַּת רַחֲמִים בָּרָאתָ עוֹלָמְךָ וְאַתְּ מִתְגָּאֶה בְּחָזְקָה, מִיָּד קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכָל שָׂרֵי הָאֻמּוֹת וְהָיָה מְסַדֵּר לִפְנֵיהֶם כָּל הַמְּאֹרָע, אָמַר, שִׁפְטוּ נָא בֵּינִי וּבֵין זֶה, שֶׁבִּתְחִלָּה יָרְדוּ בָּנַי לְמִצְרַיִם וְלֹא יָרְדוּ אֶלָּא לָגוּר, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מז, ד) "וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ", עָמַד פַּרְעֹה וּכְבָשָׁן לַעֲבָדִים, בִּתְחִלָּה עֲשָׂאָם רוֹעִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִם יָדַעְתָּ וְיֶשׁ בָּם אַנְשֵׁי חַיִל" וְגוֹ', חָזַר וַעֲשָׂאָם בַּנָּאִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, יא) "וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת", לְמַעֲטָן מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה, וְחָזַר וְגָזַר עֲלֵיהֶן, (שם, כב) "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד" וְחָזַר וְאָמַר (שם טז) "אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ". אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַדִּין עִמְּךָ וְעִמְּךָ הָאֱמֶת, אֶלָּא אִם רְצוֹנְךָ תּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא תְּאַבֵּד אֶת מִצְרַיִם. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, כֵּיוָן שֶׁרָאָה מִיכָאֵל שֶׁשָּׂרֵי הָאֻמּוֹת מְלַמְּדִין סָנֵגוֹרְיָא עַל מִצְרַיִם, רָמַז לְגַבְרִיאֵל וְטָס לְמִצְרַיִם טִיסָה אַחַת וְשָׁמַט לְבֵנָה עִם טִיטָה וְתִינוֹק אֶחָד מַה שֶׁשִּׁקְּעוּהוּ בְּבִנְיָן, עָמַד לוֹ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּזֶה עִנְיָן שִׁעְבְּדוּ בָּנֶיךָ. כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה מִדַּת הַדִּין אָמְרָה, עֲשֵׂה דִּין לְבָנֶיךָ בְּמִצְרַיִם שֶׁרֻבָּן חַיָּבִין, מִיָּד טָבְעוּ מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ חֹמֶר מַיִם רַבִּים", אוֹתוֹ חֹמֶר שֶׁהֵבִיא גַּבְרִיאֵל גָּרַם לְמִצְרַיִם לְטַבְּעָן.
1
ב׳אָמַר רֵישׁ לְקִישׁ, מַאי דִּכְתִיב (שִׁירוּ) [אָשִׁירָה] לַּה' כִּי גָאֹה גָּאָה, שִׁירוּ לְמִי שֶׁמִּתְגָּאֶה עַל גֵּאִים. אַרְבָּעָה גֵּאִים הֵם בָּעוֹלָם, אַרְיֵה בַּחַיּוֹת, שׁוֹר בַּבְּהֵמוֹת, וְנֶשֶׁר בָּעוֹפוֹת, וְאָדָם גֵּאֶה עַל כֻּלָּם, נְטָלָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּקְבָעָן בְּכִסֵא הַכָּבוֹד שֶׁמִּתְגָּאֶה עַל הַגֵּאִים.
2
ג׳סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. וְכִי סוּס אֶחָד הָיָה שֶׁכָּתוּב סוּס וְרֹכְבוֹ, אֶלָּא כֻּלָּן לֹא הָיוּ סְפוּנִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא כְּאֶחָד. דָּבָר אַחֵר, סוּס וְרֹכְבוֹ. קְשָׁרָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זֶה בָּזֶה כְּדֵי שֶׁיֶּהֱנוּ יִשְׂרָאֵל בַּבִּזָּה, לָמָּה, כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְיָצְאוּ הַמִּצְרִיִּים לִרְדֹף אַחֲרֵיהֶם אָמַר לָהֶם פַּרְעֹה, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁנָּטְלוּ כַּסְפֵּיכֶם וְזַהֲבֵיכֶם אֶלָּא אַל תִּתְּנוּ דַעְתְּכֶם בַּבִּזָּה, מֶה עָשָׂה, פָּתַח לָהֶם אוֹצָרוֹת שֶׁל יוֹסֵף, אָמַר לָהֶם, טְלוּ לָכֶם כֶּסֶף וְזָהָב וְנָטְלוּ וְעִטְּרוּ אֵת סוּסֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, ט) "כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה", לְפִיכָךְ הָיוּ קְשׁוּרִין זֶה בָּזֶה כְּדֵי שֶׁיֶּהֱנוּ יִשְׂרָאֵל בַּבִּזָּה, וְלָעוֹלָם הַבָּא כָּל מַה שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם מְסַגְּלִין לְיִשְׂרָאֵל הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה סַחְרָהּ וְאִתְנַנָּהּ וְגוֹ'.
3
ד׳דָּבָר אַחֵר, וְכִי סוּס אֶחָד הוּא וְרֶכֶב אֶחָד הוּא, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (שמות יד, ז) "וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב", (להלן פסוק ד) "מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ", אֶלָּא כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אֵין אוֹיְבֵיהֶן לִפְנֵיהֶן אֶלָּא כְּסוּס אֶחָד וְרֹכְבוֹ. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר, "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אוֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב", וְכִי סוּס אֶחָד וְרֶכֶב אֶחָד הוּא, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (שם) "עַם רַב מִמְּךָ", אֶלָּא כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין וְכוּ'. סוּס וְרֹכְבוֹ. מַגִּיד שֶׁהַסּוּס קָשׁוּר בָּרֶכֶב וְרֶכֶב קָשׁוּר בַּסּוּס וְעוֹלִין לַמָּרוֹם וְיוֹרְדִין לַתְּהוֹם וְאֵין נִפְרָדִין זֶה מִזֶּה. מָשָׁל אָדָם זוֹרֵק שְׁנֵי כֵּלִים לָאֲוִיר, סוֹף אֶחָד מֵהֶן לְהִפָּרֵד מֵחֲבֵרוֹ. אֲבָל כָּאן רָמָה (להלן פסוק ד) וְיָרָה, רָמָה, שֶׁהָיוּ עוֹלִין לַמָּרוֹם, "יָרָה", שֶׁהָיוּ יוֹרְדִין לַתְּהוֹם, וְאֵינָן נִפְרָדִין זֶה מִזֶּה. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר רָמָה וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (להלן פסוק ד) יָרָה, כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ, אֶלָּא רָמָה, שֶׁהָיוּ עוֹלִין לְמַעְלָה "יָרָה", שֶׁהָיוּ יוֹרְדִין לְמַטָּה.
4
ה׳דָּבָר אַחֵר רָמָה. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל שָׂרָהּ שֶׁל מַלְכוּת מִצְרַיִם נוֹפֵל הִתְחִילוּ נוֹתְנִין שֶׁבַח, לְכָךְ נֶאֱמַר רָמָה. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁאֵין הַמָּקוֹם עָתִיד לְהִפָּרַע מִן הַמַּלְכֻיּוֹת לְעָתִיד לָבֹא עַד שֶׁיִּפָּרַע מִשָּׂרֵיהֶם תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם", וְאַחַר כַּךְ "עַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה" וְגוֹ', וְאוֹמֵר (שם יד, יב) "אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר", וְאַחַר כַּךְ "נִגְדַּעְתְּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם", וְאוֹמֵר "כִּי רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי", וְאַחַר כַּךְ "עַל אֱדוֹם תֵּרֵד". סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. לֶעָתִיד לָבֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא סוּס וְרֹכְבוֹ וּמַעֲמִידָן בַּדִּין, אוֹמֵר לַסּוּס, לָמָּה רָצְתָּ אַחַר בָּנַי וְהוּא אוֹמֵר מִצְרִי הֵרִיצַנִי עַל כָּרְחִי וְכוּ', שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק יט) "כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה". שָׁאַל אַנְטוֹנִינוֹס אֶת רַבֵּנוּ, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם מֵת וְהַגּוּף כָּלֶה והַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲמִידוֹ בַּדִּין, אָמַר לֵיהּ עַד שֶׁאַתָּה שׁוֹאֲלַנִי עַל הַגּוּף שֶׁהוּא טָמֵא שְׁאָלֵנִי עַל הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא טְהוֹרָה, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס נָאֶה וְהוֹשִׁיב הַמֶּלֶךְ בָּהּ שׁוֹמְרִים אֶחָד חִגֵּר וְאֶחָד סוּמָא וְכוּ'. רַבִּי אִיסִי בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, נֶאֱמַר כָּאן סוּס סָתוּם, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן סוּס מְפֹרָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה יב, ד) " בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' אַכֶּה כָל סוּס בַּתִּמָּהוֹן וְרֹכְבוֹ בַּשִּׁגָּעוֹן", וְאוֹמֵר (שם יד, יב) ["וְ]זֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה", וְאוֹמֵר (שם, טו) "וְכֵן תִּהְיֶה מַגֵּפַת הַסּוּס", בָּא מְפֹרָשׁ לִמֵּד עַל הַסָּתוּם, מַה מְּפֹרָשׁ בַּחֲמִשִּׁים מַכּוֹת, אַף סָתוּם בַּחֲמִשִּׁים מַכּוֹת.
5