ילקוט שמעוני על התורה רמ״טYalkut Shimoni on Torah 249
א׳(שמות טו ט-י) אָמַר אוֹיֵב. זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַפָּרָשָׁה, וְלָמָּה נִכְתַּב כָּאן, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. כַּיּוֹצֵא בּוֹ (ויקרא ט, א) "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו", זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַפָּרָשָׁה, וְלָמָּה נִכְתַּב כָּאן, שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. כַּיּוֹצֵא בּוֹ (ישעיה ו, א) "בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ", זֶה תְּחִלַּת הַפָּרָשָׁה, וְלָמָּה נִכְתַּב כָּאן, שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. כַּיּוֹצֵא בּוֹ "בֶּן אָדָם עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ", וְיֵשׁ אוֹמְרִים (שם יז, ב) "בֶּן אָדָם חוּד חִידָה", זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַפָּרָשָׁה וְגוֹ'. כַּיּוֹצֵא בּוֹ (ירמיה ב, ב) "הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַםִ זֶה הָיָה וְכוּ'. כַּיּוֹצֵא בּוֹ (קהלת א, יב) "אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ", זֶה הָיָה וְכוּ'. אָמַר אוֹיֵב. זֶה פַּרְעֹה (וְכוּ') [וְכִי], מִנַּיִן הָיוּ יִשְׂרָאֵל יוֹדְעִין מַה פַּרְעֹה חָשַׁב עֲלֵיהֶם בְּמִצְרַיִם, אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שָׁרְתָה עַל יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ יוֹדְעִין מַה פַּרְעֹה חָשַׁב עֲלֵיהֶן בְּמִצְרַיִם. כֵּיוָן שֶׁרָאָה פַּרְעֹה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל אָמַר דַּיֵּנוּ שֶׁנֵּלֵךְ לִרְדֹּף אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא בִּשְׁבִיל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁלָּקְחוּ מִמֶּנּוּ כְּדַאי הוּא. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ מִקְצַת הָעָם שֶׁאִבְּדוּ מָמוֹן מֻעָט אָמְרֵי הַווּ יְתֵרְתָה נִרְדֹּף אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל. כֵּיוָן שֶׁרָאָה פַּרְעֹה כֵּן אָמַר כֻּלָּנוּ שָׁוִין בַּבִּזָּה, שֶׁנֶּאֱמַר אֲחַלֵּק שָׁלָל. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי פּוֹתֵחַ לָכֶם תִּסְבְּרִיּוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב וּמְחַלֵּק לָכֶם אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת.
1
ב׳דָּבָר אַחֵר אָמַר אוֹיֵב. וְלֹא יָדַע מַאי אָמַר, "לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן". "נִרְדֹּף נַשִּׂיג נְחַלֵּק" אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל, מֻרְדָּף אֲנִי לָהֶם, מֻתְפָּס אֲנִי לָהֶם, מְחַלֵּק אֲנִי לָהֶם שָׁלָל וּמָמוֹנִי לָהֶם. "תִּמְלָאֵם" אֵינוֹ אוֹמֵר כָּאן, אֶלָּא תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, מְמַלְּאִין הֵן נַפְשָׁן מִמֶּנִּי. "תּוֹרִישֵׁם יָדִי" אֵינוֹ אוֹמֵר כָּאן, אֶלָּא תּוֹרִישֵׁמוֹ, מוֹרִישׁ אֲנִי עָשְׁרִי וּכְבוֹדִי לָהֶם, לְשֶׁעָבַר הֲיִיתֶם בּוֹזְזִין בָּהֶם וְהָיִיתִי תּוֹבֵעַ מִיְדְכֶם בְּנִימוּסֵי מַלְכוּת, אֲבָל כַּאן אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי. לְשֶּׁעָבַר הֱיִיתֶם רוֹצִים לֶאֱנֹס נְשֵׁיהֶן וּבְנוֹתֵיהֶן וְהָיִיתִי תּוֹבֵעַ מִיֶּדְכֶם, אֲבָל כָּאן אָרִיק חַרְבִּי, וְיֵשׁ אוֹמְרִים "אֶתֵּן חַרְבִּי" אֵין כְּתִיב כַּאן אֶלָּא אָרִיק חַרְבִּי, אָמַר לִבְעֹל אֶת זְכוּרֵיהֶן, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כח, ז) ["וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם] עַל יְפִי חָכְמָתֶךָ". לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר גָּבַהּ לִבְּךָ כְּנֶגֶד כֵּן הִשְׁפִּילוֹ הַמָּקוֹם, וּבָאוּ עָלָיו כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת נַעֲשׂוּ מִצְרַיִם עַל יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם, אַחַת אוֹמֶרֶת נִטֹּל מָמוֹנָם וְלֹא נַהַרְגֵם, וְאַחַת אוֹמֶרֶת נַהַרְגֵם וְלֹא נִטֹּל מָמוֹנָם, וְאַחַת אוֹמֶרֶת נַהַרְגֵם וְנִטֹּל מָמוֹנָם. זוּ שֶׁאָמְרָה נִטֹּל מָמוֹנָם וְלֹא נַהַרְגֵם, אָמַר אֲחַלֵּק שָׁלָל, וְזוּ שֶׁאָמַר נַהַרְגֵם וְלֹא נִטֹּל מָמוֹנָם אָמַר תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, וְזוּ שֶׁאָמְרָה נַהַרְגֵם וְנִטֹּל מָמוֹנָם תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי. חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הָיָה פַּרְעֹה עוֹמֵד וּמְנָאֵץ בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל וְכוּ'. וּכְנֶגְדָּן שֶׁל חֲמֵשׁ דְּבָרִים הֵשִׁיבָה אוֹתוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאוֹמֶרֶת נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב, (לעיל פסוק ז) וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ, תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ.
2