ילקוט שמעוני על התורה רס״הYalkut Shimoni on Torah 265

א׳כַּיּוֹצֵא בוֹ (במדבר כא, ח) "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף", וְכִי הַנָּחָשׁ מֵמִית וּמְחַיֶּה, אֶלָּא הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים בּוֹ וּמַאֲמִינִים בְּמִי שֶׁפָּקַד אֶת מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְהַמָּקוֹם שׁוֹלֵחַ לָהֶן רְפוּאוֹת. כַּיּוֹצֵא בוֹ (שמות יב, יג) "וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאוֹת", וְכִי מָה הַדָּם מְהַנֶּה לַמַּלְאָךְ אוֹ מַה מְהַנֶּה לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹתְנִים מִן הַדַּם עַל פִּתְחֵיהֶן הַמָּקוֹם נִגְלֶה וְחָס עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר "וּפָסַח ה' עַל הַפֶּתַח". רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְגָבַר יִשְׂרָאֵל אוֹ מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְגָבַר עֲמָלֵק, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהָיָה מַגְבִּיהַּ יָדָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹכֵר אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְהַגְבִּיר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה שֶׁהֵן עֲתִידִין לְהִנָּתֵן עַל יָדָיו וּכְשֶׁהוּא מֵמִיךְ אֶת יָדָיו עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְהָמִיךְ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה.

ב׳(שמות יז יב) וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים. אָמַר רַבִּי, בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר בְצַעַר יָחִיד הַפּוֹרֵשׁ מִן הַצִּבּוּר שְׁנֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הַמְּלַוִּין לוֹ לָאָדָם מַנִּיחִין יְדֵיהֶן עַל רֹאשׁוֹ וְאוֹמְרִים, פְּלוֹנִי שֶׁפֵּירֵשׁ מִן הַצִּבּוּר אַל יִרְאֶה בְּנֶחָמַת צִבּוּר, וְכָל הַמִּצְטַעֵר עִם הַצִּבּוּר זוֹכֶה וְרוֹאֶה בְּנֶחָמַת צִבּוּר, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁצִּעֵר עַצְמוֹ עִם הַצִּבּוּר, שֶׁנֶּאֱמַר וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן, וְכִי לֹא הָיָה לוֹ לְמֹשֶׁה כַּר אוֹ כֶסֶת לֵישֵׁב עֲלֵיהֶן, אֶלָּא כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה, הוֹאִיל וְיִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין בְּצַעַר, אַף אֲנִי אֶהֱיֶה עִמָּהֶן בְּצַעַר. שֶׁמָּא יֹאמַר אָדָם מִי מֵעִיד בִּי, אַבְנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם מְעִידִין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק ב, יא) "כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעַק". רַב שִׁילָא אוֹמֵר, שְׁנֵי מַלְאָכִים הַמְּלַוִּין לָאָדָם מְעִידִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ" וְגוֹ'. רַבִּי חִיָּיא אָמַר נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָדָם מְעִידָה בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, ה) "מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי פִיךָ". וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵבָרָיו שֶׁל אָדָם מְעִידִין בּוֹ", שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יג, י) "אַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה'". וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים. מִכַּאן שֶׁלֹּא יִשְׁהֶה אָדָם בְּמִצְוֹת, אִילּוּלֵי שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים לֹא הָיָה מִצְטָעֵר, כַּךְ אָמְרוּ, יָקְרוּ יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כְּאָדָם שֶׁתְּלוּיִּין בְיָדָיו שְׁנֵי כַּדִּים מַיִם. וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו, שֶׁהָיָה מַעֲלָן וּמוֹרִידָן. וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה. מַגִּיד שֶׁהָיוּ בְּתַעֲנִית, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, יָקָר חֵטְא עַל יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְלֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמוֹד בּוֹ, מֶה עָשָׂה, הִפְנָה אֶל מַעֲשֶׂה אָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקְחוּ אֶבֶן, אֵלּוּ מַעֲשֶׂה אָבוֹת. וַיֵּשֶׁב עָלֶיָה, אֵלּוּ מַעֲשֵׂה אִמָּהוֹת, וְאַהֲרֹן וְחוּר וְגוֹ', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֶחָד אֶחָד, אֶלָּא שֶׁהָיָה אַהֲרֹן מַזְכִּיר מַעֲשֵׂה לֵוִי, וְחוּר מַעֲשֵׂה יְהוּדָה. מִכַּאן אָמְרוּ, אֵין פּוֹחֲתִין מִשְּׁלוֹשָׁה בְּנֵי אָדָם הָעוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּבָה. וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה. בְּיָדוֹ אַחַת, שֶׁלֹּא קִבֵּל בָּהּ מִיִּשְׂרָאֵל כְּלוּם, וּבְיָדוֹ אַחֶרֶת אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַל יָדִי הוֹצֵאתָ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְעַל יָדִי קָרַעְתָּ לָהֶם אֶת הַיָּם, וְעַל יָדִי עָשִׂיתָ לָהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, וְכֵן עַל יָדִי תַּעֲשֶׂה לָהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת בַּשָּׁעָה הַזּאֹת. עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ. לְפִי שֶׁלָּמַדְנוּ עַל מַלְכֻיּוֹת כּוּלָּן שֶׁאֵין עוֹשִׂין מִלְחָמָה אֶלָּא עַד שֵׁשׁ שָׁעוֹת, אֲבָל מַלְכוּת חַיֶּיבֶת זוֹ עוֹשָׂה מִלְחָמָה מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב.

ג׳וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו. מִכַּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר אָסוּר לְהִתְפַּלֵּל אִם אֵין שְׁנַיִם עוֹמְדִים אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ. אָמְרוּ, יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ חוּץ לְאָהֳלֵיהֶם וְיִרְאוּ אֶת מֹשֶׁה כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיו, וְהֵם כּוֹרְעִין עַל בִּרְכֵּיהֶם. וְנוֹפֵל עַל פָּנָיו אַרְצָה, וְהֵן נוֹפְלִין עַל פְּנֵיהֶן אַרְצָה. כְּשֵׁם שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר מִתְפַּלֵּל כָּךְ הָעָם עוֹנִים. וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ. וְכִי עַד אוֹתוֹ יוֹם לֹא בָּא הַשֶּׁמֶשׁ. אֶלָּא מִכָּאן שֶׁעָמְדָה לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר", זֶה יוֹמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁבִּשֵּׂר יוֹמוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר, יְהִי רָצוֹן שֶׁתַּעֲמוֹד לְךָ חַמָּה כְּשֵׁם שֶׁעָמְדָה לִי, לְכַךְ נֶאֱמַר (להלן פסוק יד) וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ.

ד׳(שמות יז יג) וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, יָרַד וְחָתַךְ רָאשֵׁי גִבּוֹרִים שֶׁעִמּוֹ הָעוֹמְדִים בְּשׁוּרוֹת הַמִּלְחָמָה, רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, בּוֹ לְשׁוֹן נוֹטְרִיקוֹן, וַיִּחֶל וַיִּזַע וַיִּשָּׁבֵר, עֲמָלֵק, כְּמַשְׁמָעוֹ. וְאֶת, אֵלּוּ אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, עַמּוֹ, אֵלּוּ חֲיָלוֹת שֶׁעִמּוֹ. וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר וְאֶת, אֵלּוּ חַיָּלִים שֶׁעִם בָּנָיו. לְפִי חָרֶב. רַבִּי אוֹמֵר, לֹא נִוְּולָם אֶלָּא דָּנוּם בְּרַחֲמִים, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, לְפִי חָרֶב, לָמָּה נֶאֱמַר, לָמַדְנוּ שֶׁהַמִּלְחָמָה הַזּאֹת לֹא הָיְתָה אֶלָּא עַל פִּי הַגְּבוּרָה. אֲחֵרִים אוֹמְרִים נִתְקַיֵּים עֲלֵיהֶם הַמִּקְרָא הַזֶּה, (יחזקאל לה, ו) "לָכֵן חַי אֲנִי נְאֻם ה' (צְבָאוֹת) [אֱלֹהִים] כִּי לְדָם אֶעֶשְׂךָ וְדָם יִרְדָּפֶךָ". וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ. רַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים, הִפִּיל עֲלֵיהֶן גּוֹרָלוֹת, כְּמַּה דְּאַתְּ אָמֵר מְטִילִין חַלָשִׁים עַל הַמָּנוֹת. אַרְבַּע שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לַגּוֹרָל חֲלָּשׁ, פּוּר, גּוֹרָל, חֶבֶל, וּבְכוּלָּן לָקוּ בְּנֵי עֵשָׂו. בְּחַלָּשׁ לָקָה עֲמָלֵק, שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ. בְּגּוֹרָל וּבְפּוּר לָקָה הָמָן, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ג, ז) "הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל". בְּחֶבֶל עָתִיד לִלְקוֹת מַלְכוּת רְבִיעִית, שֶׁנֶּאֱמַר "חַבְלֵי יוֹלֵדָה יָבֹאוּ לוֹ".

ה׳(שמות יז יד-טו) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַסֵּפֶר. זְקֵנִים הָרִאשׁוֹנִים אוֹמְרִים, כַּךְ מִדָּה מְהַלֶּכֶת עַל פְּנֵי כָּל הַדּוֹרוֹת, שׁוֹט שֶׁיִּשְׂרָאֵל לוֹקִין בּוֹ סוֹפוֹ לִלְקוֹת. יִלְמַד כָּל אָדָם דֶּרֶךְ אֶרֶץ מֵעֲמָלֵק שֶׁבָּא לְהַזִּיק יִשְׂרָאֵל וְאִבְּדוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי מָחֹה אֶמְחֶה, וְכֵן פַּרְעֹה שֶׁבָּא לְהַזִּיק אֶת יִשְׂרָאֵל טִבְּעוֹ הַמָּקוֹם בְּיַם סוּף, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלו, טו) "וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ". וְכֵן כָּל אוּמָּה וּמַלְכוּת שֶׁבָּא לְהַזִּיק אֶת יִשְׂרָאֵל בּוֹ בַּדִּין דָּנָן. לְעוֹלָם אָמְרוּ, בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם". שָׁלְחָה לָהֶם אֶסְתֵּר לַחֲכָמִים, כִּתְבוּנִי בַּסֵּפֶר, שָׁלְחוּ לָהּ (משלי כב, כ) "הֲלֹא כָּתַבְתִּי לָךְ שָׁלִישִׁים" וְלֹא רִבֵּעִים, עַד שֶׁמָּצְאוּ מִקְרָא בַּתּוֹרָה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, זֹאת, מַה שֶּׁכָּתוּב כַּאן, וּבְמִשְׁנֶה תוֹרָה, זִכָּרוֹן, מַה שֶּׁכָּתוּב בַּנְּבִיאִים, בַּסֵּפֶר, מַה שֶּׁכָּתוּב בַּמְּגִילָּה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלְעָזָר הַמּוֹדָעִי. רַבִּי אוֹמֵר, כְּתֹב זֹאת מַה שֶּׁכָּתוּב כַּאן, זִכָּרוֹן, מַה שֶּׁכָּתוּב בְּמִשְׁנֶה תוֹרָה, בַּסֵּפֶר, מַה שֶּׁכָּתוּב בַּנְּבִיאִים. קְרָאָה עַל פֶּה לֹא יָצָא, אַתְיָא זְכִירָה זְכִירָה, כְּתִיב הָכָא, (אסתר ח, כח) "וְהַיָּמִים הָאֵלֶה נִזְכָּרִים", וּכְתִיב הָתָּם כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, מַה לְּהַלָּן בַּסֵּפֶר אַף כַּאן בַּסֵּפֶר. וּמִמַּאי דִּקְרִיאָה הִיא, דִלְמָא עִיּוּנֵי בְּעָלְמָא. לֹא סַלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּתַנְיָא "זָכוֹר", יָכוֹל בַּלֵּב, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (שם, יט) "לֹא תִּשְׁכָּח" הֲרֵי שִׁכְחַת לֵב אָמוּר, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים "זָכוֹר", בְּפֶה.