ילקוט שמעוני על התורה רס״זYalkut Shimoni on Torah 267

א׳וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ וְגוֹ'. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, אָמַר מֹשֶׁה, הַנֵּס הַזֶּה שֶׁעָשָׂה הַמָּקוֹם בְּגִינוֹ עֲשָׂאוֹ, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּנֵס כִּבְיָכוֹל הַנֵּס לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר ה' נִסִּי, צָרָה לְיִשְׂרָאֵל, כְּאִילּוּ צָרָה לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, ט) "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר", שִׂמְחָה לְיִשְׂרָאֵל שִׂמְחָה לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ". כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר, (דברים כה, יט) "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר, מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק, עַד שֶׁלֹּא פָּשַׁט יָדוֹ בַּכִּסֵא, "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק", וּמִשֶּׁפָּשַׁט יָדוֹ בַּכִּסֵא, כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק. וְכִי בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ בּוֹ כֹּחַ לִפְשֹׁט יָדוֹ בְּכִסְּאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהוּא עָתִיד לְהַחֲרִיב אֶת יְרוּשָׁלַיִם, דִּכְתִיב (ירמיה ג, יז) "בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלַם כִּסֵּא ה'", לְפִיכָךְ מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק.

ב׳(שמות יז טז) וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, לִכְשֶׁיֵּשֵׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וּתְהֵא הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁלּוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, נִשְׁבַּע הַמָּקוֹם בְּכִסֵּא כָבוֹד שֶׁלּוֹ אִם מַנִּיחַ אֲנִי נִין וָנֶכֶד לַעֲמָלֵק (מַפְרִיס) תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם, שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִים, גָּמָל זֶה שֶׁל עֲמָלֵק, רָחֵל זוֹ שֶׁל עֲמָלֵק. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, נִשְׁבַּע הַמָּקוֹם בְּכִסְאוֹ שֶׁאִם יָבֹא אֶחָד מִכָּל אוּמּוֹת הָעוֹלָם לְהִתְגַּיֵּיר שֶׁיְּקַבְּלוּ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל, וּמִבֵּיתוֹ שֶׁל עֲמָלֵק לֹא יְקַבְּלוּ אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב א, יג) "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַנַּעַר הַמַּגִּיד לוֹ אֵי מִזֶּה אָתָּה וַיֹּאמֶר בֶּן אִישׁ גֵּר עֲמָלֵקִי אָנֹכִי". נִזְכַּר דָּוִד בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ אִם יָבֹא אֶחָד מִכָּל אוּמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁיְּקַבְּלוּ, וּמִבֵּיתוֹ שֶׁל עֲמָלֵק לֹא יְקַבְּלוּ אוֹתוֹ, (שם, טז) "וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּמְךָ עַל רֹאשְׁךָ כִּי פִיךָ עָנָה בְךָ", לְכַךְ נֶאֱמַר מִדֹּר דֹּר, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי הָיָה, "דָּמֶיךָ" כְּתִיב, אָמַר לוֹ, הַרְבֶּה דָּמִים שָׁפַכְתָּ בְּנוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים.

ג׳דָּבָר אַחֵר, מִדֹּר, חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, וּמִדֹּר, חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמוֹדָעִי אוֹמֵר, מִדּוֹרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה וּמִּדּוֹרוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מִדּוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "יִירָאוּךָ עִם שֶׁמֶשׁ וְלִפְנֵי יָרֵחַ דּוֹר דּוֹרִים".