ילקוט שמעוני על התורה רפ״בYalkut Shimoni on Torah 282
א׳וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם, זִמְּנָם, וְכִבְּסוּ בִּגְדֵיהֶם וְהִטָּהֲרוּ וְהֶחֱלִיפוּ שִׂמְלוֹתֵיהֶם. (שמות יט טו) וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ שֶׁאָמַר הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה לִפְרֹשׁ מִן הָאִשָּׁה, אֶלָּא הֱיוּ נְכֹנִים (לעיל פסוק יא) "וְהָיוּ נְכֹנִים" גְּזֵרָה שָׁוָה מַה הֱיוּ נְכֹנִים הָאָמוּר כָּאן לִפְרֹשׁ מִן הָאִשָּׁה, אַף "נְכֹנִים" הָאָמוּר לְהַלָּן לִפְרֹשׁ מִן הָאִשָּׁה.
1
ב׳דָּבָר אַחֵר, מִמְּקוֹמוֹ הוּא מֻכְרָע, "לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר", אִם לְעִנְיַן טְבִילָה יִטְבֹּל בַּחֲמִישִׁי וְיִהְיֶה טָהוֹר בְּהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר" אֶלָּא שֶׁאָמַר הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה לִפְרֹשׁ מִן הָאִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה. מִכָּאן אָמְרוּ הַפּוֹלֶטֶת שִׁכְבַת זֶרַע בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁהִיא טְמֵאָה, רְאָיָה לַדָּבָר מִסִּינַי, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, פְּעָמִים שֶׁהֵן אַרְבַּע עוֹנוֹת, פְּעָמִים חֲמֵשׁ, פְּעָמִים שֵׁשׁ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לְעוֹלָם חֲמִשָּׁה. (שמות יט טז) וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְגוֹ', מְלַמֵּד שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יָדוֹ, לְקַיֵּם עַל יָדָיו מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (שה"ש א, יב) "עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ" וְגוֹ', וַיְהִי קֹלֹת, קוֹל קֹלֹת מִינֵי קוֹלוֹת מְשׁוּנִין זֶה מִזֶּה. וּבְרָקִים בָּרָק בְּרָקִים [מִינֵי בְּרָקִים] מְשׁוּנִּים זֶה מִזֶּה, וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר, זֶה עֲרָפֶל, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל". וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד, מִנְהַג הֶדְיוֹט כָּל שֶׁהוּא הוֹלֵךְ קוֹלוֹ עָמֵם אֲבָל כָּאן כָּל שֶּׁהוּא הוֹלֵךְ קוֹלוֹ מַגְבִּיהַּ. וְלָמָּה כָּךְ, מִתְּחִלָּה לְשַׁכֵּךְ אֶת הָאֹזֶן מַה שֶּׁהִיא יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ. וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם, מְלַמֵּד שֶׁנִּזְדַּעְזְעוּ. אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ, כָּל הַנֶּהֱנֶה מִסְּעֻדַּת חָתָן (וְכַלָּה) וְאֵינוֹ מְשַׂמְּחוֹ כְּאִלּוּ עוֹבֵר בַּחֲמִשָּׁה קוֹלוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לג, יא) "קוֹל שָׂשוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אוֹמְרִים הוֹדוּ אֶת ה' צְבָאוֹת" וְגוֹ', וְאִם מְשַׂמְּחוֹ מַה שְּׂכָרוֹ, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי זוֹכֶה לַתּוֹרָהּ שֶׁנִּתְּנָה בַּחֲמִשָּׁה קוֹלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר גּוֹ', וּכְתִיב וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר.
2